פיזוסטיגמין
 | |
| שם IUPAC | |
|---|---|
| (3aR,8aS)-1,3a,8-Trimethyl-1H,2H,3H,3aH,8H,8aH-pyrrolo[2,3-b]indol-5-yl N-methylcarbamate | |
| נתונים כימיים | |
| כתיב כימי | C15H21N3O2 |
| מסה מולרית | 275.346 g/mol |
| בטיחות | |
| מעמד חוקי | מוגדר כחומר טוקסיקה בפקודת הרוקחים[1] |
| קטגוריית סיכון בהריון |
קטגוריית סיכון C (אוסטרליה), קטגוריית סיכון C  |
| מזהים | |
| קוד ACT |
V03AB19, S01EB05 |
| מספר CAS | 57-47-6 |
| PubChem | 5983 |
| ChemSpider | 5763 |
  | |
פיזוסטיגמין (Physostigmine) הוא אלקלואיד פאראסימפתומימטי, ומעכב אצטיל-כולין אסטרז הפיך. הוא נמצא באופן טבעי בשעועית קלבר (Physostigma venenosum).
החומר סונתז לראשונה בשנת 1935 על ידי פרסי לבון ג'וליאן וג'וזף פיקל. הוא משווק גם תחת השם המסחרי אזרין (eserine).
פיזוסטיגמין משמש לטיפול בגלאוקומה, אלצהיימר וכן משמש להגברת תנועתיות המעי ושלפוחית השתן. לעיתים משתמשים בו גם לטיפול בתת-לחץ דם בעמידה (Orthostatic Hypotension). כיון שהוא אמין שלישוני, הוא יכול לחצות את מחסום דם-מוח, והוא ממשמש לטיפול בהרעלה של אטרופינים מוסקרינים דוגמת אטרופין, סקופולמין, ומינון יתר של תרופות אנטיכולינרגיות אחרות.
מנת יתר יכולה לגרום לתסמונת כולינגרית. תופעות לוואי אחרות עשויות לכלול בחילות, הקאות, שלשולים, אנורקסיה, סחרחורות, כאבי ראש, כאבי בטן, הזעה והפרעות בעיכול.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הערך "פיזוסטיגמין", באתר ויקירפואה
- הערך "פיזוסטיגמין", באתר "ויקיתרופות"
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ פקודת הרוקחים, תוספת שנייה
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.