פיטום כפוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פיטום כפוי הוא הליך של האבסה והאכלה כפויה, שמתייחס בעיקר לפיטום אווזים וברווזים, אולם קיים גם בבני אדם, כשמדובר בפיטום בניגוד לרצונם. גווגאג' הוא הכינוי לצינורית המוחדרת דרך האף, או הפה עד לקיבה, כדי לפטם ביעילות.

פיטום כפוי בבני אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפיטום מתבצע לרוב באמצעות החדרת צינורית האכלה דרך האף או הפה אל הוושט. האכלה כפויה יכולה להתבצע גם מסיבות בריאותיות, לא רק משום שהאדם מסרב לאכול.

שימושים רפואיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סירוב לאכול או לצרוך נוזלים עלולה לבוא כתוצאה מהפרעה נפשית. בסכיזופרניה והפרעות דומות, האדם עשוי לסרב לאכול מתוך מחשבה שמזונו מורעל.

בבתי הכלא[עריכת קוד מקור | עריכה]

האכלה בכח של שובתת רעב סופרג'יטית

בעבר בוצעו האכלות כפויות בבתי סוהר, של אסירים בשל שביתת רעב, אולם הצהרת טוקיו משנת 1975 של ההסתדרות הרפואית העולמית אוסרת על פיטום כפוי של אסירים, בכפוף לתנאים מסוימים. לפי הצהרה זו, כאשר אסיר מסרב לאכול, ניתן למנוע את האכלתו רק אם לפחות שני רופאים בלתי תלויים מאשרים כי האסיר מסוגל לשקול בצורה הגיונית ובלתי מופרעת את השלכות סירובו לאכול. על הרופא להסביר לאסיר מה הן ההשלכות של סירובו לאכול.

בבריטניה נעשה שימוש בפיטום כפוי ב-1913 נגד הסופרז'יסטיות כאשר הן נכלאו והוחדרו לקיבתן צינורות גומי. סילביה פאנקהרסט שנכלאה בכלא הבריטי סיפרה שהוחדרה אל קיבתה צינורית גומי בכוח רב וסוף דבר שהקיאה את מרבית הנוזל שהוחדר. הרשויות הבריטיות עשו שימוש בפיטום כפוי גם כנגד האירים שביקשו עצמאות, ב-1917 מת האסיר תומאס אש כתוצאה מסיבוכים של האכלה בכוח.

גם ארצות הברית עשתה שימוש בהליך, בכלא אבו גרייב ובכלא גואנטנמו, כאשר אסירים הואכלו בכוח. בכלא אבו גרייב האסירים המוסלמים הוכרחו לשתות אלכוהול ולאכול חזיר, מאכלים שאסורים לאכילה ושתייה על פי האסלאם. ההליך הופסק בשנת 2007 בעקבות תלונה של שורת רופאים אמריקניים.

בשנות ה-90 סרביה עשתה שימוש בהליך זה בבתי הכלא שלה, כנגד עצירים מקוסובו ומוסלמים קרואטים.

בשנים האחרונות, מתנגדי המשטר בסין טענו כי המשטרה החשאית בסין מפטמת בכפייה פעילי פאלון גונג, כדי למנוע שביתות רעב במחנות המאסר בסין.

פיטום נערות אפריקניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדינות אפריקה ובמדינות המזרח התיכון השומן נחשב לנכס נשי מפואר ונשים שמנות נחשבות לחושניות ויפות. לכן נפוצה במדינות אלה דיאטת השמנה כפויה. ילדות קטנות מפוטמות בכוח על ידי אמותיהם על מנת שתעלנה במשקל לקראת גיל הנישואין, ההליך מכונה גוואג', על שם הצינורית המשמשת להאכלה כפויה, והוא נפוץ מאוד במאוריטניה ובניגריה, שם נשים נשלחות לחוות עידוד השמנה חודשים לפני החתונה. במאוריטניה מכריחים את הילדות לאכול שומן גמלים ואוכל משמין מאוד, מה שמהר מאוד משפיע על עלייה דרסטית מאוד במשקל, אם הילדה מסרבת מכריחים אותה בכוח ומסבירים לה שזה הכרחי, לעתים מאכילים אותה את שהקיאה ומכים את אצבעותיה במקרה של סירוב נחוש. כיום קיימת מגמה במאוריטניה לחדול ממנהג זה, אולם זהו מנהג מסורתי שהשתרש ועדיין קיים ונותר חלק אינטגרלי מהתרבות הניגרית והמאוריטנית.

פיטום כפוי בבעלי חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיטום אווז בכוח

בעבר פיטום בעלי חיים היה מקובל. במקרא היא מכונה "הלעטה". על פי מילון אבן-שושן "הלעטה" היא מתן אוכל רב לצורכי השמנה, ולרוב המונח מתייחס לבעלי חיים. עם זאת המילה מופיעה במקרא פעם אחת, בדבריו של עשיו ליעקב בסיפור מכירת הבכורה, שבו מכר עשיו ליעקב את בכורתו תמורת האכלתו בנזיד עדשים שהוכן על ידי יעקב. עשיו מבקש בסיפור זה "הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה" (ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק ל'). בהקשר זה המילה משמשת לבני אדם.

במשנה מוזכר אודות הלעטת בעלי חיים שונים: גמלים, עגלים ותרנגולים. מוזכרות אפשרויות שימוש בכלי ביד, הלעטה לתוך הפה והלעטה לתוך הוושט‏[1]. גם כיום מוכרים שני סוגי הלעטה: הדרך הנפוצה היא הלעטה דרך הוושט באמצעות משאבת אוויר, הידועה כגורמת צער רב לבעלי החיים, שאודותיה קיימת קביעת הוועדה המדעית האירופית, כי היא מהווה גרימת סבל לאווזים, אך יש מומחים החלוקים על כך‏[2]. והלעטה דרך המקור.

פיטום אווזים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פיטום אווזים וברווזים

פיטום אווזים וברווזים נועד להגדיל באופן מלאכותי את כבדם, במטרה להפיק ממנו כבד אווז, שהוא כבד שומני למאכל. תהליך הפיטום הכפוי נאסר במדינות רבות, ובהן ישראל, בשל האכזריות המיוחסת לו.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]