פיטר ברגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פיטר לודוויג ברגראנגלית: Peter Ludwig Berger; נולד ב-17 במרץ 1929) הוא סוציולוג ותאולוג לותרני אמריקאי שנולד באוסטריה, הידוע בשל שותפותו עם תומאס לקמן בחיבור ספרו "הבניה החברתית של המציאות: מסה על סוציולוגיה של הידע" (ניו יורק, 1966).

ברגר נולד בווינה, אוסטריה, וזמן קצר לאחר מלחמת העולם השנייה היגר לארצות הברית. בשנת 1949 קיבל תואר B.A. בואגנר קולג', לאחר מכן המשיך את לימודיו בבית הספר החדש למחקר חברתי בניו-יורק (כיום: בית הספר החדש), וקיבל תואר M.A. בשנת 1950, ו-Ph.D. בשנת 1954.

בשנים 1955 ו-1956 עבד באקדמיה האוונגלית בעיירה באד בול שבדרום גרמניה. בין השנים 1956 ו-1958 היה עוזר פרופסור באוניברסיטת דרום קרוליינה. בין השנים 1958 ו-1963 היה עוזר פרופסור בסמינר התאולוגי בהרטפורד. לאחר מכן היה פרופסור בבית הספר החדש למחקר חברתי, באוניברסיטת רוטגרס ובבוסטון קולג'. משנת 1981 היה ברגר פרופסור לסוציולוגיה ותאולוגיה באוניברסיטת בוסטון, ומשנת 1985 גם מנהל המכון למחקר התרבות הכלכלית, שנקרא כיום המכון לתרבות, דת ויחסים בינלאומיים.

ברגר קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת לויולה, ואגנר קולג', האוניברסיטה של נוטרדאם, אוניברסיטת ז'נבה ואוניברסיטת מינכן. בנוסף, ברגר הינו חבר כבוד באגודות מדעיות רבות.

הלך מחשבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברגר ידוע בשל השקפת עולמו לפיה המציאות החברתית היא תודעתית. ברגר עוסק בעיקר בקשר שבין הפרט לחברה. בספרו הבניה החברתית של המציאות, פיתח ברגר תאוריה חברתית: "חברה כמציאות אובייקטיבית וכמציאות סובייקטיבית". תאוריה זו מתארת את תפיסת הפרט את המציאות הסוביקטיבית, הנובעת מיחסיו עם מבנים חברתיים. הוא כותב על כך שתפיסות והמצאות אנושיות חדשות הופכות לחלק מהמציאות שלנו באמצעות תהליך של אובייקטיפיקציה. לרוב מציאות זו אינה נתפסת לאחר מכן כיצירה אנושית, לתהליך זה קורא ברגר ראיפיקציה. לפי ברגר השפה היא "מערכת הסימנים החשובה ביותר של החברה האנושית". תפיסתו את המבנה החברתי כסובב סביב חשיבות השפה דומה לאופן שבו ראה הפילוסוף הגל את הרוח. בדומה לרוב הסוציולוגים של הדת בזמנו, הוא טעה כשחזה כי העולם יעבור תהליך כולל של חילוניות, ומספר פעמים הודה כי טעה, וציין כי המידע שנאסף בנושא מוכיח כי התחזית לא התממשה. בסוף שנות ה-80, ברגר הכיר באופן פומבי בכך שדת (ישנה וחדשה) לא זו בלבד שנותרה נפוצה אלא במקרים רבים אף הפכה האמונה עצמה למלאת חיים יותר מבעבר. הוא מציין שהדת היא עדיין כוח חברתי חזק, אך עם זאת פלורליזם והגלובליזציה משנים את האופן שבו אדם חווה את הדת, בעוד שבעבר אופיה של הדת היה מובן מאליו, כיום הדת היא חיפוש אינדיבידואלי אחר העדפה דתית. עם זאת, בספרו "הדה-חילוניות של העולם" (באנגלית: The Desecularization of the World), הוא מסמן את האקדמיה המערבית ואירופה המערבית כיוצאים מהכלל, כמי שנותרו חילוניים לעומת שאר העולם. למרות הופעת "פרדיגמה חדשה" בסוציולוגיה של הדת, השואבת השראה מתיאורית ה"מחשבה הרציונלית" בבואה להסביר את החברות (כנסיות) והצרכנים (מאמינים), אופן המחשבה של ברגר השפיע על בעלי תפקידים חשובים בתחום הסוציולוגיה כיום.

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הזמנה לפגישה (עם הסוציולוגיה) (1963) - Invitation to Sociology: A Humanistic Perspective.
  • הבניה החברתית של המציאות: מסה על סוציולוגיה של הידע (1966) עם תומאס לקמן. - The Social Construction of Reality: A Treatise in the Sociology of Knowledge with Thomas Luckmann.
  • The Noise of Solemn Assemblies (1961).
  • The Sacred Canopy: Elements of a Sociological Theory of Religion (1967).
  • A Rumor of Angels: Modern Society and the Rediscovery of the Supernatural (1969).
  • The Homeless Mind: Modernization and Consciousness (1973) with Brigitte Berger and Hansfried Kellner.
  • Many Globalizations: Cultural Diversity in the Contemporary World (1974) with Samuel P. Huntington
  • Pyramids of Sacrifice: Political Ethics and Social Change (1974).
  • Other Side of God (1981).
  • The Capitalist Spirit: Toward a Religious Ethic of Wealth Creation (editor, 1990)
  • Redeeming Laughter: The Comic Dimension of Human Experience (1997)
  • The Desecularization of the World: Resurgent Religion and World Politics (editor, et al., 1999).
  • A Far Glory: The Quest for Faith in an Age of Credibility (1992)
  • Heretical Imperative: Contemporary Possibilities of Religious Affirmation (1979).
  • The Limits of Social Cohesion: Conflict and Mediation in Pluralist Societies: A Report of the Bertelsmann Foundation to the Club of Rome (1998)
  • Peter Berger and the Study of Religion (2001)
  • Questions of Faith: A Skeptical Affirmation of Christianity (2003).
  • Four Faces of Global Culture (The National Interest, Fall 1997).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]