פיטר סקוט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פיטר סקוט, 1954

סר פיטר מרקהאם סקוטאנגלית Sir Peter Markham Scott14 בספטמבר 1909 - 29 באוגוסט 1989) היה אורניתולוג, סביבתן, צייר, קצין צי וספורטאי בריטי.

סקוט קיבל תואר אבירות ב-1973 על תרומתו לשימור חיות בר. הוא היה מייסד הקרן העולמית למען הטבע ושל כמה שמורות ציפורי-מים בבריטניה ובעל השפעה בתחום הסביבתנות הבינלאומית. הוא קיבל את מדליית הזהב של הקרן העולמית למען הטבע ואת פרס פול גטי להנהגה בתחום הסביבתנות על עבודתו.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות ונעורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקוט נולד בלונדון, בנם היחיד של חוקר אנטארקטיקה רוברט פלקון סקוט והפסלת קתלין ברוס. הוא היה רק בן שנתיים כשאביו נספה. במכתבו האחרון אל אשתו, יעץ לה רוברט סקוט "לעניין את הילד בידיעת הטבע, אם תוכלי; זה עדיף על משחקים."‏[1] הוא נקרא על שם קלמנטס מרקהאם, היועץ והמדריך של סקוט במשלחות הקוטב שלו, וסנדקו היה ג'יימס מתיו ברי, מחבר פיטר פן.

פיטר סקוט למד בבית הספר אונדל ובטריניטי קולג', קיימברידג', שם החל את דרכו בלימודי מדעי הטבע אך סיים אותם בתולדות האמנות בשנת 1931.

אמנות וספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו אמו, גילה פיטר כישרון בולט לאמנות והציג את התערוכה הראשונה שלו בלונדון בשנת 1933. הרקע העשיר של משפחתו איפשר לו להגשים את תחומי עניינו באמנות, חיות-בר וסוגי ספורט רבים, בהם שיט והחלקה על קרח. הוא ייצג את בריטניה בשיט סירות הודיות (דינגי) באולימפיאדה של ברלין בשנת 1936 וזכה במדליית ארד.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות מלחמת העולם השנייה הלך סקוט בעקבות אביו ושירת בצי המלכותי. תחילה שירת במשחתות בצפון האוקיינוס האטלנטי ואחר עבר לפקד על השייטת הראשונה (והיחידה) של ספינות תותחים נגד צוללות גרמניות בתעלה האנגלית. הוא עוטר בצלב השירות המצטיין על גבורה בקרב.

לסקוט מייחסים את עיצוב תוכנית "Western Approaches" (הסוואת ספינות), להעלמת גוף הספינה. ביולי 1940, הצליח סקוט לבצע הסוואה נסיונית במשחתת "ברוק", שבה שירת, באופן שונה משני צדדיה, ליצירת התמזגות מלאה ככל האפשר עם הרקע הן בשעות היום והן במשך הלילה. עד מאי 1941 קיבלו כל הספינות בצפון האוקיינוס האטלנטי הוראה לעקוב אחר תוכנית ההסוואה של סקוט. נאמר ששיטת ההסוואה הייתה יעילה כל כך, שכמה ספינות בריטיות, כולל ה"ברוק", התנגשו זו בזו. יעילות רעיונותיהם של סקוט ותאייר נבדקה בניסוי שערך מרכז ההסוואה של למינגטון ב-1941. הניסויים הראו, שתחת שמים מעוננים יכולה ספינה לבנה להתקרב עד 9.6 ק"מ יותר מספינה צבועה בשחור לפני שתתגלה.

פסלו של סר פיטר סקוט במרכז של הקרן לעופות בר ושמורות מים בלונדון

בשנת 1946 ייסד סקוט את הארגון ששמו נקשר בו מאז ואילך, "קרן סוורן לעופות בר" (כיום WWT, הקרן לעופות בר ושמורות מים) שהמטה שלה שוכן בסלימברידג' שבגלוסטרשייר. בשנים הבאות עמד בראש משלחות אורניתולוגיות ברחבי העולם ועשה לו שם בטלוויזיה כמי שקירב את הקהל הרחב אל חקר עופות הבר ושמורות המים. סדרת הטבע שלו בבי.בי.סי., "Look", נמשכה מ-1955 עד 1981 והביאה את שמו אל בתים רבים באנגליה. היא כללה את סרט הטבע הראשון ששודר בצבע, "חייו הפרטיים של השלדג המלכותי" (1968), עם סקוט כקריין. הוא כתב ואייר כמה ספרים בנושא זה, לרבות האוטוביוגרפיה שלו, "עין הרוח" (1961). בשנות ה-50' גם הופיע בקביעות ב"שעת הילדים" בשידורי הבי.בי.סי. ברדיו, בסדרה "פרלמנט הטבע".

פיטר סקוט היה הנשיא המייסד של "אגודת ציירי הטבע" ונשיא קרן "טבע באמנות".

סקוט החל לעסוק בגלישת רוח בשנת 1956 והיה לאלוף בריטניה ב-1963. הוא היה יושב ראש האגודה הבריטית לגלישת רוח במשך שנתיים, מ-1968 והיה נשיא מועדון הגלישה של בריסטול וגלוסטרשייר. סקוט הוא שקירב את הנסיך פיליפ, הדוכס מאדינבורו לנושא הגלישה.

בשנים 1973 עד 1983 היה סקוט נגיד אוניברסיטת בירמינגהם. בשנת 1992 העניקה לו אוניברסיטת באת תואר דוקטור לשם כבוד במדעים.

פיטר סקוט מת מהתקף לב ב-29 באוגוסט 1989 בבריסטול, שבועיים לפני יום הולדתו ה-80.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]