פיטר פינץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פיטר פינץ'
Peter Finch in I Thank a Fool trailer.JPG
פיטר פינץ', 1962
תאריך לידה: 28 בספטמבר 1916
מקום לידה: דרום קנזינגטון, לונדון, אנגליה
תאריך פטירה: 14 בינואר 1977
מקום פטירה: בוורלי הילס, קליפורניה, ארצות הברית
פרסים: פרס גלובוס הזהב
פרס באפט"א, פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר,

פרדריק ג'ורג' פיטר אינגל פינץ'אנגלית: Frederick George Peter Ingle Finch; ‏28 בספטמבר 1916- 14 בינואר 1977), היה שחקן קולנוע אוסטרלי. זכה בפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר, פרס גלובוס הזהב ובפרס באפט"א על תפקידו בסרט "רשת שידור". פינץ' היה שחקן הקולנוע הראשון שזכה בפרס האוסקר לאחר מותו, השני היה הית' לדג'ר שזכה ב-2008.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פינץ' נולד בלונדון, בנם של כימאי ומטפס הרים אוסטרלי בשם ג'ורג' פינץ' ושל אלישיה גלאדייס פישר הבריטית, הוריו של פינץ' התגרשו כאשר היה בן שנתיים. כשהגיע לגיל 40 נחשף לעובדה שג'ורג' פינץ' הוא אינו אביו הביולוגי, ושאביו האמיתי היה חייל בצבא ההודי. במשמורת על הילד זכה ג'ורג' ופיטר נלקח מאמו ועבר לגור עם "סבתו" לורה פינץ' בהודו ובצרפת, לפני שנסע בגיל 10 לאוסטרליה לגור עם דודו בסידני. למד במוסדות לימוד צרפתיים עד לגיל 10 ולאחר מכן בתיכון מקומי בסידני.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שסיים את לימודיו החל להופיע עבור במאית התיאטרון האוסטרלית דוריס פיטון, הופיע במופע הוודוויל "Royal Easter Show" השנתי שהופק לקראת חג הפסחא. בעקבות המלצות שקיבל עבר פינץ' לשדר ברדיו האוסטרלי ולאחר מכן גם השתתף בסדרת דרמה. את כישוריו גילה שחקן הקולנוע לורנס אוליבייה שהזמין אותו להופיע על בימות התיאטרון בלונדון. פינץ' סבל מפחד במה ולכן החליט לנטוש את התיאטרון ועבר בסוף שנות ה-40 של המאה ה-20 לסרטים אוסטרלים כגון: "העכברים של טובורק", "הרכבת של אבנט" ו"מצאתי מכלאה".

עבר להוליווד ב-1950 והשתתף בסרט "The Miniver Story", ב-1956 קיבל תפקיד גדול ראשון בעיבוד הקולנועי "עיירה כמו אליס" עליו קיבל את פרס באפט"א, באותה שנה הופיע בסרט המלחמה הבריטי "הקרב על נהר פלאט". ב-1959 זכה לתפקיד מרכזי בדרמה של פרד זינמן "סיפורה של נזירה", שם גילם את ד"ר פורטונטי. בתחילת שנות ה-60 זכה בשני פרסי באפט"א, פרס MIFF ופרס דב הזהב לשחקן הטוב ביותר במסגרת פסטיבל ברלין על הופעותיו הראשיות בסרטים "משפטי אוסקר ווילד" ו"אין אהבה לג'וני". שיחק בסרט ההרפתקאות "מעוף הפניקס" בדמותו של קפטן האריס, בדרמה התקופתית של ג'ון שלזינגר "הרחק מן ההמון הסוער" ובדרמה הבריטית "אוכל הדלעת".

שיתוף הפעולה השני של פינץ' ושל הבמאי ג'ון שלזינגר היה ב-1971 בסרט "יום ראשון הארור", עבורו היה מועמד לפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר, לפרס גלובוס הזהב וזכה בפרס הבאפט"א הרביעי שלו. בסרט הופיע פינץ' כד"ר דניאל הירש, רופא יהודי מזדקן עם חלומות על נסיעה משותפת ליוון עם פציינטית בשם אלכס גרווייל (גלנדה ג'קסון) בה מתאהב.

ב-1976 השתתף בתפקיד ראשי בסאטירה של סידני לומט "רשת שידור", תפקידו בסרט היה הווארד ביל מנחה תוכנית הטוק שואו "חדשות הערב" אשר מפוטר בבושת פנים מתפקידו, מאבד את שפיותו והופך למטיף כנגד התקשורת.

פינץ' נפטר ב-14 בינואר 1977 מהתקף לב בבית מלון בברלי הילס, כשבועיים לפני שהופעתו זיכתה אותו בפרס גלובוס הזהב וכחודשיים לפני טקס האוסקר בו הפך השחקן האוסטרלי הראשון בהיסטוריה שזוכה בפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר לאחר מותו. את הפרס עלתה לקבל אלמנתו אלנתה פינץ'.

עוד לפני מותו זכה לגלם את דמותו של ראש המטה הכללי לשעבר יצחק רבין בהפקה "פשיטה על אנטבה" המגלגלת את סיפורו של המבצע של סיירת מטכ"ל "מבצע אנטבה", הופעתו זיכתה אותו במועמדות לפרס האמי.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה נשוי שלוש פעמים במהלך חייו: נישואיו הראשונים היו לבלרינה רוסייה בשם תמרה רצ'מצ'יץ, השניים היו לשחקנית הדרום אפריקאית יולנדה טורנבול. פינץ' נישא בפעם השלישית למאביס "אלנתה" בארט. לפינץ' ארבעה ילדים משלושת נישואיו.

נקבר ב"בית הקברות הוליווד לנצח" שבהוליווד, לוס אנג'לס.

פילמוגרפיה נבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]