פייטרו דומניקו פאראדיזי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פייטרו דומניקו פאראדיזי (באיטלקית: Pietro Domenico Paradisi, 1707, נאפולי - 25 באוגוסט 1791, בוונציה) היה מלחין, צ'מבליסט ומורה לצ'מבלו, נודע בעיקר ביצירה שכינויה הפופולרי הוא "טוקאטה בלה מז'ור".
תוכן עניינים |
[עריכה] חייו ויצירתו
פאראדיזי, שהיה כנראה תלמידו של ניקולא פורפורה, התמסר תחילה לחיבור מוזיקה לתיאטרון. ב-1746 עבר ללונדון, שם עשה לו שם כמורה לצ'מבלו ולזמרה. ב-1770 חזר לאיטליה.
[עריכה] מוזיקה כלית וקולית
למוניטין של פאראדיזי אחראית בעיקר המוזיקה שלו לצ'מבלו, שזכתה להערכת חוקרים בתולדות המוזיקה.
סגנונו המוזיקלי הושפע מזה של אלסנדרו ודומניקו סקרלטי. לעיקר ההתפעלות זכו שתים-עשרה הסונאטות שלו לגראוויצ'מבלו (לונדון, 1754). הטוקאטה בלה מז'ור, שעודנה מושמעת כיום - שום יצירה אחרת שלו לא הושבה עד כה לחיים - היא פרק אלגרו מתוך הסונאטה השישית שלו בלה מז'ור, שזכתה כשלעצמה להקלטות משמעותיות. כמו כן חיבר קונצ'רטי לעוגב ולצ'מבלו, יצירות בודדות לצ'מבלו, אריות וקנטטות.
[עריכה] מוזיקה דרמטית
- "אלכסנדר בפרס", לוקה, 1738
- "גזירות הגורל", ונציה, 1740
- "המוזה בכד", ונציה 1740
- "פטונטה", לונדון, 1747
- "כוחה של אהבה", לונדון, 1751
- "אנטיוכוס"

