פייטרו פולאני
 | |||||
| שלט האצולה של פייטרו פולאני | |||||
| לידה |
1098 ונציה, הרפובליקה של ונציה  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
1148 (בגיל 50 בערך) ונציה, הרפובליקה של ונציה | ||||
| מדינה |
הרפובליקה של ונציה | ||||
| |||||
  | |||||
פייטרו פולאני (באיטלקית: Pietro Polani; נפטר בשנת 1147) היה הדוכס ה-36 של ונציה. פייטרו כיהן כדוג'ה משנת 1130 ועד פטירתו.
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
פולאני נבחר לדוג'ה, על אף המחאה של משפחות האצולה דאנדולו ובאדו, אשר התנגדו לבחירתו של פולאני לאור נישואיו לאדלאסה מיקלה, בתו של קודמו, דומניקו מיקלה. המתנגדים ראו בבחירתו הפרה של החוק האוסר העברה משרה בירושה.
תקופת כהונתו של פולאני מתאפיינת כתקופה בה איומים חיצוניים סיכנו את ונציה. בין השנים 1133–1135 תקפה ממלכת הונגריה שטחים שהיו בשליטת ונציה באזור דלמטיה, וכבשה את הערים סבניקה, טרוגיר וספליט.
בשנת 1141 ניסתה העיר פדובה לכבוש שטחים שהיו בשליטת ונציה, ולסחור במלח (לוונציה באותה עת היה מונופולין על הסחר במלח). במקביל ניסתה אנקונה לכבוש שטחים של ונציה בדרום שטחי הרפובליקה.
על מנת להתגונן מאיומים אלה הוקמה מועצת חכמים (sapientes) שנועדה לייעץ לדוג'ה. המועצה, שהייתה מועצה בלתי רשמית בראשיתה, כללה נציגים ממשפחות האצולה, וכן נציגי בנקאים וסוחרים. לימים מוסדה המועצה.
אחת ההחלטות הראשונות של המועצה והדוג'ה הייתה ההחלטה לא להשתתף במסע הצלב השני. סיועה של ונציה לאימפריה הביזנטית כנגד המתקפה שהובילו הנורמנים שבראשם רוג'רו השני, מלך סיציליה הביא לוונציה קישרי מסחר חדשים במזרח הים התיכון והשפעה באימפריה הביזנטית.
משפחות ונציאניות רבות התנגדו לקשרים עם המזרח, ופולאני אף נודה על ידי האפיפיור בשל קשרי המסחר עם הביזנטים במזרח (בעיקר עם קפריסין, רודוס וכרתים), אולם המועצה והדוג'ה לא שינו דעתם. פולאני אף עמד בראש הצי הוונציאני כנגד הנורמנים, אולם נאלץ לשוב לוונציה בשל מחלה, ממנה נפטר זמן קצר לאחר מכן, בשנת 1147. הצי הוונציאני הביס את הצי הנורמני בכף מטפן בשנת 1148.
פולאני נקבר במנזר סן צ'יפריאנו שבמוראנו.
