פייסבוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svgערך זה עוסק באתר אינטרנט. אם התכוונתם לחברת פייסבוק, ראו פייסבוק (חברה).
לוגו הרשת
מארק צוקרברג: יושב ראש ומנכ"ל פייסבוק, ואחד מחמשת מייסדיה
עמוד הבית של פייסבוק כפי שנראה לגולשים לא מחוברים או לא רשומים
גרף הגידול במספר משתמשי פייסבוק

פייסבוק (מאנגלית: Facebook) הוא אתר אינטרנט המופעל על ידי חברת פייסבוק האמריקאית. האתר הוא הרשת החברתית המקוונת הגדולה בעולם והוא זמין ביותר מ-70 שפות. נכון ל-4 באוקטובר 2012 יש לפייסבוק מיליארד דפי משתמש פעילים, כ-80% מהם מחוץ לארצות הברית או קנדה, וכ-483 מיליון מהם פעילים יום יומית‏[1]. על פי דירוג חברת דירוג האתרים אלקסה, פייסבוק הוא האתר השני הנצפה ביותר באינטרנט‏[2].

האתר הוקם על ידי מארק צוקרברג, אדוארדו סברין, דסטין מוסקוביץ', כריס יוז ואנדרו מקקולום בהיותם סטודנטים באוניברסיטת הרווארד, ב-4 בפברואר 2004. בבעלות צוקרברג כיום 28.4% ממניות החברה. תחילה התאפשר רק לסטודנטים מהרווארד להצטרף לרשת אך ב-11 בספטמבר 2006 היא נפתחה לכלל הציבור.

שם האתר נובע מהשם המקובל באקדמיות ובאוניברסיטאות לספר המכיל את תמונות הסטודנטים המחולק בשנה הראשונה ("Face-Book"), על מנת שהסטודנטים החדשים יוכלו להכיר טוב יותר איש את רעהו.

תוכן עניינים

היסטוריה

מארק צוקרברג ואדוארדו סברין ייסדו את אתר "הפייסבוק" ב-4 בפברואר 2004, כאשר היו סטודנטים באוניברסיטת הרווארד. שמו של האתר שונה מ"הפייסבוק" ל"פייסבוק" ב-2005, לאחר ששם התחום "facebook.com" נקנה תמורת $200,000.

תחילה היה האתר מוגבל לסטודנטים של אוניברסיטת הרווארד בלבד, ובתוך כחודש בלבד מאז עלה האתר לרשת, יותר מחצי מהסטודנטים יצרו בו חשבון משתמש. מאוחר יותר התפשט הפייסבוק גם לאוניברסיטת סטנפורד, לקולומביה ולייל; ובתוך חודשיים (אפריל 2004) ל"ליגת הקיסוס" במלואה.

עם ההצלחה המהירה של פייסבוק נתגלעו חילוקי דעות בין סברין וצוקרברג לגבי הכיוון אליו צריכה החברה לשאוף. סברין איבד עניין ומעורבתו בחברה דעכה. שיא המחלוקת בין השניים היה כאשר סברין גילה כי חלקו בחברה דולל, ללא ידיעתו, מ-34.4% ל-0.03%. סברין הגיש תביעה נגד פייסבוק ותביעה זו יושבה מחוץ לכותלי בית המשפט. פרטי ישוב התביעה אינם ידועים, אך סברין הוכרז באופן רשמי כמייסד משותף של פייסבוק באתר החברה. סברין חתם על חוזה אי גילוי בו נאסר עליו לגלות פרטים על ההסכם.

ב-2 בספטמבר 2005 הפיץ צוקרברג את הפייסבוק גם לבתי הספר. קצת לפני נובמבר באותה שנה השימוש בפייסבוק נפוץ עד לאוניברסיטאות הקטנות ביותר ולבתי הספר היסודיים. בין המדינות המשתתפות היו: ארצות הברית, קנדה, אירלנד, 21 אוניברסיטאות בבריטניה, אוניברסיטת פוארטו ריקו במקסיקו, וכל האוניברסיטאות המצויות באיי הבתולה. ב-11 בדצמבר 2005 הצטרפו גם אוניברסיטאות מאוסטרליה ומניו זילנד לפייסבוק והפכו את מספר האוניברסיטאות הפעילות בפייסבוק ל-2,000 ואת מספר בתי הספר הפעילים בפייסבוק ליותר מ-25,000.

רשת הפייסבוק נפתחה לכלל הציבור הרחב רק ב-11 בספטמבר 2006, עם דרישה מינימלית של כתובת דואר אלקטרוני וגיל מינימלי של שלוש עשרה שנים.

בפברואר 2009 החברה חתמה על הסכם פשרה עם חבריו לאוניברסיטה של צוקרברג, האחים קמרון וטיילר וינקלווס ודיוויה נארנדרה, בעלי חברת ConnectU, שטענו כי גנב מהם את הרעיון של רשת חברתית והפר זכויות יוצרים. פייסבוק שילמה להם 65 מיליון דולר בתמורה להסרת התביעה כלפיה‏[3]. במאי 2009 נחתם הסכם פשרה נוסף בין פייסבוק לחברת "Think Computer Corporation" שמייסדה, חבר של צוקרברג מהווארד בשם אהרון גרינשפן, טען שהוא כבר ב-2003 המציא את השם פייסבוק וטען לבעלות עליו. פרטים לגבי ההסכם לא נמסרו‏[4]. סיפור הקמת החברה והמאבקים המשפטיים שנלוו לה מתוארים בסרט הקולנוע "הרשת החברתית" (The Social Network).

במאי 2012 הונפקה פייסבוק בנאסד"ק שבניו-יורק שם קיבלה את הסימול FB - ראשי התיבות של החברה. ההנפקה בוצעה לפי שווי שוק של 104.2 מיליארד דולר כאשר שווי המניות של מארק צוקרברג מוערך ב-29.1 מיליארד דולר ובכך הוא מוקם במקום ה-29 ברשימת עשירי העולם לשנה זו.

מאפייני הרשת

משתמשי פייסבוק יכולים לבחור אם להשתתף ברשת חברתית כזאת או אחרת באתר, לדוגמה מקום לימודים, תעסוקה, אזור גאוגרפי, או כל מאפיין אחר. רשתות אלה עוזרות למשתמשים לתקשר עם משתמשים אחרים המשתייכים לרשת בעלת אופי דומה. האתר אינו גובה כסף, ואפשרות ההרשמה ניתנת בחינם, כשרווחי החברה נצברים על ידי פרסומות בצד המסך המותאמות לפרופיל המשתמש.

המשתמשים יוצרים פרופילים אישיים, אשר בדרך-כלל כוללים תמונות אישיות ורשימת תחומי עניין אישיים. ניתן ליצור קשר עם המשתמש באופן פרטי, כך שרק המוען והנמען יכולים לראות את השיחה, ובאופן פומבי, כך שההודעות גלויות לעיני כול. ניתן גם ליצור קבוצות חברים, המגבילות את הצפייה בפרופיל אך ורק למשתמשים מאותה הרשת ולמשתמשים המוגדרים כ"חברים". משנת 2009 נפתחה האפשרות להגדיר שפות שונות לשימוש בפרופיל האישי, ולא רק אנגלית כבעבר.

בשנת 2010 הודיעה פייסבוק כי בקרוב האתר יתרחב וייפתחו בו אפשרויות תקשורת נוספות, כגון דואר אלקטרוני. בכך תתחרה החברה בשירות הדואר הפופולרי של חברת גוגל – Gmail. כיום (2013) ניתן לשלוח דואר אלקטרוני אל משתמשים ברשת הפייסבוק לכתובת דואר אלקטרוני של המשתמש.

דפים וקבוצות

בנוסף לפרופילי משתמש האתר מאפשר לפתוח "דפים" (אלו בעבר נקראו דפי מעריצים). הדפים מרוכזים סביב נושאים מסוימים, כגון תחומי עניין, מוצרים וגופים (אשר אינם יכולים לפתוח פרופיל, המיועד לייצוג בני אדם בלבד) או סלבריטאים. גולשים יכולים ללחוץ על כפתור "אהבתי" (Like) על הדף ובכך להרשם לתוכנו. בניגוד לפרופילים - ההרשמה היא חד צדדית בלבד - מנהלי הדף לא יכולים לראות את מרבית נתוני הגולשים שנרשמו - ולא דורשת אישור.

כל משתמש רשום יכול להקים דף לכל נושא, גם במקרה בו כבר קיים דף לשם כך. חלק מהדפים נוצרים אוטומטית ואינם מנוהלים על ידי איש, ומטרתם רק לקבץ סביב מכנים משותפים, כגון תחומי עניין או מקום מגורים.

מנהלי הדף יכולים לתפעלו כשם שהיו מתפעלים פרופיל אישי - הם יכולים לכתוב עדכונים, להעלות תמונות וכן הלאה. עם זאת, הדף לא מסגיר את זהות המנהלים. מאחר שהדפים אינם מוגבלים לייצוג בני אדם בלבד אין זה נדיר למצוא חברות המשתמשות בדפים כאמצעי לקביעת נוכחות ברשת החברתית. עוד בניגוד לפרופילים אישיים, הדפים מאפשרים הצגת סטטיסטיקות למנהליהם - כמה צפו בעדכון מסוים, כמה ביקרו בדף בטווח ימים מסוים ומאילו ארצות וכן הלאה.

מנוע חיפוש

ב-15 בינואר 2013 השיקה פייסבוק את מנוע החיפוש החברתי ("Graph Search"), מנוע חיפוש פנימי על צירי הזמן המנגיש למשתמש מידע אודות חבריו לרשת החברתית. מנוע זה מבוסס על נתוני הגולשים, התוכן אותו הם מייצרים ופעולותיהם. המנוע החדש מאפשר חיפוש על בסיס שאלות ישירות ("חברים שאוהבים סושי"), יצירת קשרים חדשים ברשת, איתור תוכן על פי תחומי עניין וכן הוא מותאם למשתמשים עסקיים. במסיבת העיתונאים הסביר מנכ"ל החברה, מארק צוקרברג: "זוהי ההכרזה הגדולה הראשונה שאנחנו עושים בקמפוס החדש. המשימה שלנו היא להפוך את העולם למחובר יותר. לכן אנחנו נותנים לאנשים כלים בשביל שהם יוכלו למפות את סיפורי חייהם"[5].

אמנם החיפוש מניב מידע רב אך השוני בינו לבין המנוע של גוגל הוא שהוא לא מתיימר למפות את הרשת בשלב זה אלא להנגיש למשתמש ברשת החברתית קישורים והקשרים אשר רלוונטיים לאישיותו וצרכיו. בהמשך, פייסבוק מתכננת להרחיב את מנוע החיפוש שלה גם לפוסטים וקישורים אשר פורסמו ברשת החברתית על פי תוכן ודירוג גולשים. פיתוח זה עשוי להוות איום על המנוע של גוגל ועל ניסיונה ליצור רשת חברתית מתחרה- גוגל פלוס ("Google Plus"), במיוחד לאור שיתוף הפעולה של פייסבוק עם מנוע החיפוש של מיקרוסופט, "בינג" ("Bing") שבכוחו להוליד מנוע חיפוש חדש אשר ישלב תכונות שלא קיימות במנוע החיפוש של גוגל.

אירועים

"אירועים" בפייסבוק הם הדרך של החברים לספר לחברים אחרים על אירועים שעומדים להתקיים בקהילה שלהם ולארגן מפגשים חברתיים. האירועים יכולים להיות מוגדרים כציבוריים או פרטיים. במידה שהאירועים הוגדרו כפרטיים לא ניתן יהיה למצוא בחיפוש - הם יהיו זמינים רק במידה והמשתמש קיבל הזמנה לאירוע. אנשים שלא הוזמנו לא יכולים לראות לראות את התמונות, את הקיר או את התיאור של האירוע הפרטי.

פטירה של משתמש בפייסבוק

לאור היקף המשתמשים הנרחב בפייסבוק, 600 מיליון פעילים נכון לינואר 2011, בכל יום נפטר מספר מסוים של משתמשים. מדיניות פייסבוק כלפי משתמשים מתים היא להקפיא את החשבון של המשתמש ולהעביר אותו למצב "הנצחה", שבו אין יותר אפשרות לעדכן או לערוך את החשבון אך ניתן לכתוב על הקיר של המשתמש כדי להביע געגוע או צער למשל. עדכון מצב המשתמש אפשרי לאחר עדכון הנהלת פייסבוק על ידי קרוב של הנפטר, קירבה המוכחת באמצעות סיפוק פרטים בסיסיים על הנפטר כגון כתובת דואר אלקטרוני ותאריך לידה. כמו כן יש לספק ראיה למוות: תעודת פטירה, מאמר אבל או ידיעה בעיתון‏[6].

מספר החשבונות המזויפים ברשת

בדו"חות שפרסמה פייסבוק באמצע 2012, ציינה החברה כי לפי בדיקות שערכה, מעל 83 מיליון חשבונות פייסבוק בכל העולם הם "שקריים" (כפולים או מזויפים) ומהווים כ-8.5% מכלל החשבונות הפעילים ברשת (955 מיליון)‏[7]. החברה מחלקת את החשבונות ה"שקריים" לשתי קבוצות עיקריות: משתמשים בלתי מזוהים כמו חיות מחמד או בתי עסק, ומשתמשים בפרופיל מזויף לשימוש שאיננו תקין, כמו שליחת דואר זבל למשתמשים אחרים. הערכת פייסבוק היא כי המשתמשים שאינם מזוהים הם כ-2.4% מכלל החשבונות הפעילים, כ-22.9 מיליון, וכי המשתמשים ה"מזויפים" הם כ-1.5% מכלל הפעילים, כ-14.3 מיליון. נתון נוסף שציינה פייסבוק לגבי מספר החשבונות ה"שקריים" היה כי הוא "נמוך באופן משמעותי" במדינות המערב כמו ארצות הברית ואוסטרליה, וגבוה משמעותית במדינות המתפתחות, כמו אינדונזיה וטורקיה.

שימוש בקרב נבחרי ציבור

עם עליית הפופולריות של האתר הוא החל לשמש במקרים מסוימים כאמצעי תקשורת ישיר בין נבחרי ציבור לציבור עצמו:

בחירות 2013 בישראל

בבחירות 2013 שהתקיימו בישראל (22 בינואר) העלה הפייסבוק את מודעות הציבור לבחירות המתקיימות ומועמדים רבים הבינו את השפעתו על הציבור.

בין המועמדים הבולטים שעשו שימוש רב ברשת הפייסבוק היו נפתלי בנט ויאיר לפיד.

המועמדים השונים הציעו מגוון אינטראקציות לגולשים בפייסבוק:

  • לפיד הציע למבקרי עמוד הפייסבוק שלו לצפות במצגת "העתיד של נועה" המתארת את עתידה של ילדה קטנה העוברת שלבים בחייה לפי העתיד האופטימי שמציעה מפלגת "יש עתיד". כתב את הסטטוסים בעצמו בהם העביר מסרים כמו כן פיתח דיונים ושיחות עם הגולשים. ללפיד יש כ-169,000 תומכים בדף הפייסבוק.‏[10]
  • יו"ר מפלגת "העבודה" שלי יחימוביץ' הציעה למבקרי העמוד שלה להכין שלט בחירות משלהם ובו יוכלו לכתוב את דעתם על בנימין נתניהו. ליחימוביץ' יש כ-83,000 תומכים בדף הפייסבוק.‏[10]
  • נפתלי בנט כתב סטטוסים רבים בעצמו ובהם דעותיו על ענייני השעה וכן קישור לסרטים שלו ביוטיוב. כמו כן כותב בנט מידי יום שישי טור דעה על פרשת השבוע וההקשר האקטואלי שלה, בדרך כלל תוך קישור לתמונה או לשיר ישראלי מתאים. לקראת מועד יום הבחירות ביקש מהגולשים לשתף את תכניו וכן לשנות את תמונת הפרופיל שלהם לאותיות המפלגה בקלפי. לבנט יש למעלה מ-170,000 תומכים בדף הפייסבוק.‏[10]

מפלגת "יש עתיד" בראשות לפיד ומפלגת "הבית היהודי" בראשות בנט הצליחו לנצל את המדיה ולפנות לקהל הצעירים. שתי המפלגות הצליחו לגייס אנשים דרך הפייסבוק, להשפיע על הבוחרים ועל זהותם הפוליטית. יש הזוקפים את הצלחתם בבחירות לפעולות אלו, לאחר שהיה חשש לעתידם הפוליטי בתחילת דרכם.

נתונים מספריים

  • משתמשים פעילים: כמילארד משתמשים‏[11] (נכון לאוקטובר 2012). כ-483 מיליון מהם נכנסים לאתר כל יום‏[12].
  • צפיות בדפים: כ- 65 מיליארד דפים בחודש (נכון ל-2008)
  • ביצוע חיפוש: כחצי מיליארד חיפושים בחודש (נכון ל-2008)
  • עשר המדינות בעלות מספר המשתמשים הרב ביותר: ארצות הברית, ברזיל, הודו, אינדונזיה, מקסיקו, בריטניה, טורקיה, הפיליפינים, צרפת, וגרמניה. (נכון לאוקטובר 2012)[13]
    • בישראל יש כ-3.6 מיליון משתמשים רשומים (50% מהאוכלוסייה), כאשר הנתח הגדול ביותר הוא בני 18-34 (נכון לאוקטובר 2012)[14]
  • תמונות: 219 מיליארד תמונות (נכון לאוקטובר 2012)‏[15]
  • תמונות המועלות מדי יום: כ-250 מיליון (נכון לפברואר 2012)
  • חברויות בין משתמשים: 140 מיליארד (נכון לאוקטובר 2012)‏[15]

סקר שנערך ב-2 במרץ 2007 בקרב בני נוער בארצות הברית, על ידי חברת הסקרים "eMarketer", גילה כי נשים מגיל 17-25 נכנסות לפייסבוק מעט יותר (69%) מאשר גברים (65%). בנוסף, זכה האתר לשיא עולמי, כפופולרי ביותר להעלאת תמונות ברשת, עם שיא של כארבעה עשר מיליון תמונות ביום בממוצע.

באוגוסט 2007 דורג האתר בין עשרה לשלושה עשר האתרים הנצפים ביותר באינטרנט.

במאי 2008, האתר משך אליו כמות שיא של מבקרים - כ-123.9 מיליון. בזמן זה, הוא דורג על ידי האתרים האחרים במקומות הראשונים כבעל צפיפות ההודעות הגדולה ביותר ברשת (מהבולטים שבהם: אתר "Quantcast" דירג אותו במקום ה-16, ואתר "Compete" במקום ה-20).

פייסבוק נחשב גם לאתר הפופולרי ביותר במדינות בהן השפה הרשמית היא אנגלית, בהן ארצות הברית, קנדה והממלכה המאוחדת. שיעור החדירה של האתר בארצות הברית עולה על 62% ממשקי הבית בעלי הגישה לאינטרנט[16].

במאי 2011 דורג האתר כאתר השלישי הנצפה ביותר, עם 714 מיליון גולשים בחודש[17].

ב-1 בפברואר 2012 הגישה פייסבוק בקשה לוועדה לניירות ערך בארצות הברית לבצע הנפקת מניות. בתשקיף פירסמה פייסבוק נתונים על מצב החברה, נכון לסוף 2011, ולפיהם כ-845 מיליון משתמשים פעילים בחודש, כ-483 מיליון משתמשים פעילים מדי יום, 100 מיליארד יחסי חברויות בין המשתמשים, 2.7 מיליארד תגובות ולייקים ביום, 250 מיליון תמונות המועלות מדי יום.

בשנת 2011 דווח כי בממוצע הישראלי גולש 11 שעות בחודש בפייסבוק - יותר מהממוצע בכל מדינה אחרת בעולם.

האפקט השלילי של פייסבוק

ככל שהאתר הפך פופולרי יותר כך הוא הפך למקור למעשים שליליים שונים בהם פייסבוק מנסה להילחם. מעשים אלו כוללים:

גניבת זהות: נוכלים משתמשים בפייסבוק כדי להזדהות כאדם שהם לא. לאחר שהם מזדהים ככזה, הם יוצרים רשת חברתית במקום אותו האדם ומנצלים אותה לצרכים שונים כדוגמת בקשה לתרומות, קביעת פגישות פנים אל פנים המסתיימות בשוד, רצח, ופעולות טרור וכן איסוף מידע מקדים לעבירה, כמו תאריכי חופשות בחו"ל לצורך פריצה. לדברי פייסבוק, ברגע שתופעה כזו מדווחת על ידי הגולשים, היא מטופלת מידית[18]

שליחת דואר זבל: יישומים שונים בפייסבוק, המופעלים על ידי שולחי דואר זבל, מבקשים מהמשתמשים להכניס כתובת דואר אלקטרוני שלא כחוק. כתובות אלו מועברות לאחר מכן למפיצי דואר זבל העושים בהם שימוש לא חוקי לצורך שליחת ההודעות הללו. בנובמבר 2010 ניצחה מנהלת פייסבוק בתביעה שהגישה נגד אדם גוארבז ממונטריאול, שהפעיל יישום מסוג זה, וקיבלה 873 מיליוני דולרים כפיצוי[19]‏[20].

גזענות ועידוד פשעי שנאה: פתיחת קבוצות פייסבוק הקוראות לבצע פשע שנאה נגד אוכלוסיות מסוימות:

  • שבעה עמודים של קבוצות איטלקיות נאו-נאציות שקראו לפגיעה במיעוטים איטלקיים ובראשם צוענים הורדו מהאתר על ידי מנהלת פייסבוק[21].
  • עמוד שנפתח ב-2008 על ידי תלמיד קנדי בן 14 והכריז על ה-20 בנובמבר כעל "יום הבעיטה בג'ינג'י" הביא לעשרות מקרים ברחבי ארצות הברית וקנדה בהם הותקפו תלמידים ג'ינג'ים בבתי הספר ובאוניברסיטאות[22].
  • קבוצה שנפתחה ב-2011-2010 וקראה לאינתיפאדה שלישית בישראל ב-15 במאי 2011, נסגרה בעקבות "הפרת תנאי השימוש"‏[23].
  • קבוצות רבות שקוראות לדה-לגיטימציה (וברוב המקרים גם להשמדה) של ישראל, חלקם בעלי שמות כגון: "מוות לישראל", "Fuck Israel" ואף המשווים את ישראל לגרמניה הנאצית.

פרטיות: משתמשי פייסבוק רבים אינם מודעים לאפשרויות השונות להגנת הפרטיות, או שאינם טורחים לשנות את ההגדרות ההתחלתיות. הגדרות ברירת המחדל של פייסבוק עלולות לחשוף פרטים אישיים, שהמשתמש התמים לא בהכרח התכוון אליהם ובכך לחשפם גם לזרים, או לפחות לקבוצה גדולה יותר של אנשים מהקבוצה אליה התכוון המשתמש.

הפרטים האישיים וההעדפות האישיות יכולים אף להיות מועברים לחברות מסחריות ולמפרסמים שונים. עובדה זו יכולה להביא לכך שהמשתמש ימצא מודעות פרסום מותאמות אישית בפיד שלו[24]. מצב זה עלול לגרום לבועת פילטר שבה המשתמש נחשף אך ורק לפרסומות או לתכנים ספציפיים אך מבודד מהשאר.

לקריאה נוספת

  • בן מזריץ', מיליארדרים במקרה - הסיפור האמיתי על פייסבוק, הוצאת כנרת, 2010
  • דייוויד קירקפטריק, אפקט הפייסבוק: מבט מבפנים על החברה שמחברת את העולם, תירגמה מאנגלית: אלה בשן, הוצאת מודן, 2011

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ http://newsroom.fb.com/content/default.aspx?NewsAreaId=22
  2. ^ http://www.alexa.com/topsites
  3. ^ ‫פייסבוק שילמה 65 מיליון דולר פיצויים לחבריו של צוקרברג, באתר הארץ, 12 בפברואר 2009‬
  4. ^ ‫כתב כלכליסט, פייסבוק הגיעה לפשרה עם יזם שטען שהמציא את האתר קודם, באתר כלכליסט, 23 במאי 2009‬
  5. ^ Mark Zuckerberg, [1], 15.1.2013
  6. ^ ‫יוסי גורביץ, דו"ח טכנולוגי: פייסבוק רואה אנשים מתים, באתר כלכליסט, 27 באוקטובר 2009‬
  7. ^ פייסבוק: 83 מיליון מהחשבונות - מזויפים, מעריב, 2 באוגוסט 2012
  8. ^ ‫בלומברג, הבית הלבן נכנס לפייסבוק, מייספייס וטוויטר, באתר הארץ, 3 במאי 2009‬
  9. ^ שרה בצרפת הודיעה על הריונה בפייסבוק, קפטן אינטרנט, 23 באפריל 2009
  10. ^ 10.0 10.1 10.2 נכון ל-24 במרץ 2013.
  11. ^ לפייסבוק יש מיליארד משתמשים פעילים
  12. ^ http://newsroom.fb.com/News/One-Billion-People-on-Facebook-1c9.aspx
  13. ^ http://www.socialbakers.com/facebook-statistics/
  14. ^ http://www.facebakers.com/countries-with-facebook/IL
  15. ^ 15.0 15.1 One Billion People on Facebook
  16. ^ http://www.facebakers.com/countries-with-facebook/US/
  17. ^
  18. ^ מייק אלגאן, Why you can't trust 'friends' on Facebook, ComputerWorld
  19. ^ Nancy Gohring, Facebook wins $873M judgment in spam suit, ComputerWorld
  20. ^ ‫ניב ליליאן, אהוד קינן, מפיץ דואר זבל יפצה את פייסבוק ב-873 מיליון דולר, באתר ynet‏, 25 בנובמבר 2008‬
  21. ^ רובין פומרוי, Facebook pulls Italian neo-Nazi pages after outcry, רויטרס
  22. ^ דניאל בל, No suspensions after 'Kick a Ginger Day' incites problems, The Vancouver Sun
  23. ^ ‫אילנה ברודו, פייסבוק הסירה את עמוד "האינתיפאדה השלישית", באתר נענע 10, 29 במרץ 2011‬
  24. ^ יוסי גורביץ, פייסבוק חושפת: כך אנחנו מוכרים אתכם למפרסמים, כלכליסט

מקור: http://he.wikipedia.org/w/index.php?title=פייסבוק&oldid=14192380