פייסבוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לוגו הרשת
מארק צוקרברג: יושב ראש ומנכ"ל פייסבוק, ואחד מחמשת מייסדיה
עמוד הבית של פייסבוק כפי שנראה לגולשים לא מחוברים או לא רשומים
גרף המתאר את מספר משתמשי פייסבוק בשנים 2004 - 2013

פייסבוקאנגלית: Facebook) הוא אתר אינטרנט המופעל על ידי חברת פייסבוק האמריקאית. האתר הוא הרשת החברתית המקוונת הגדולה בעולם והוא זמין ביותר מ-70 שפות. נכון ל-4 באוקטובר 2012 יש לפייסבוק מיליארד דפי משתמש פעילים, כ-80% מהם מחוץ לארצות הברית וקנדה, וכ-483 מיליון מהם פעילים בתדירות יום יומית‏[1]. על פי חברת דירוג האתרים אלקסה, פייסבוק הוא האתר השני הנצפה ביותר באינטרנט ברחבי העולם‏[2] ומקום שלישי בישראל‏[3].

האתר הוקם על ידי מארק צוקרברג, אדוארדו סברין, דסטין מוסקוביץ', כריס יוז ואנדרו מקקולום בהיותם סטודנטים באוניברסיטת הרווארד, ב-4 בפברואר 2004. בבעלות צוקרברג 28.4% ממניות החברה. תחילה התאפשר רק לסטודנטים מהרווארד להצטרף לרשת אך ב-11 בספטמבר 2006 היא נפתחה לכלל הציבור.

שם האתר נובע מהשם המקובל במכללות ובאוניברסיטאות לספר המכיל את תמונות הסטודנטים המחולק בשנה הראשונה המכונה "Face Book", על מנת שהסטודנטים החדשים יוכלו להכיר טוב יותר איש את רעהו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מארק צוקרברג ואדוארדו סברין ייסדו את אתר TheFacebook.com ב-4 בפברואר 2004, כאשר היו סטודנטים באוניברסיטת הרווארד. שמו של האתר שונה מ-TheFacebook ל-Facebook ב-2005, לאחר ששם המתחם "Facebook.com" נקנה תמורת $200,000.

תחילה היה האתר מוגבל לסטודנטים של אוניברסיטת הרווארד בלבד, ובתוך כחודש בלבד מאז עלה האתר לרשת, יותר מחצי מהסטודנטים יצרו בו חשבון משתמש. מאוחר יותר התפשט האתר גם לאוניברסיטת סטנפורד, לקולומביה ולייל; ובתוך חודשיים (אפריל 2004) ל"ליגת הקיסוס" במלואה.

עם ההצלחה המהירה של פייסבוק נתגלעו חילוקי דעות בין סברין וצוקרברג לגבי הכיוון אליו צריכה החברה לשאוף. סברין איבד עניין ומעורבתו בחברה דעכה. שיא המחלוקת בין השניים היה כאשר סברין גילה כי חלקו בחברה דולל, ללא ידיעתו, מ-34.4% ל-0.03%. סברין הגיש תביעה נגד פייסבוק ותביעה זו יושבה מחוץ לכותלי בית המשפט. פרטי יישוב התביעה אינם ידועים, אך סברין הוכרז באופן רשמי כמייסד משותף של פייסבוק באתר החברה. סברין חתם על חוזה אי גילוי בו נאסר עליו לגלות פרטים על ההסכם.

ב-2 בספטמבר 2005 הפיץ צוקרברג את הפייסבוק גם בבתי ספר. בסוף שנה זו התפשט השימוש בפייסבוק עד לאוניברסיטאות הקטנות ביותר ולבתי הספר היסודיים. בין המדינות המשתתפות היו: ארצות הברית, קנדה, אירלנד, 21 אוניברסיטאות בבריטניה, אוניברסיטת פוארטו ריקו שבמקסיקו וכל האוניברסיטאות המצויות באיי הבתולה. ב-11 בדצמבר 2005 הצטרפו גם אוניברסיטאות מאוסטרליה ומניו זילנד לפייסבוק והעלו את מספר האוניברסיטאות הפעילות בפייסבוק ל-2,000 ואת מספר בתי הספר הפעילים בפייסבוק ליותר מ-25,000.

רשת פייסבוק נפתחה לכלל הציבור ב-11 בספטמבר 2006, עם דרישה מינימלית של כתובת דואר אלקטרוני וגיל מינימלי של 13 שנים.

בפברואר 2009 החברה חתמה על הסכם פשרה עם חבריו לאוניברסיטה של צוקרברג, האחים קמרון וטיילר וינקלווס ודיוויה נארנדרה, בעלי חברת ConnectU, שטענו כי גנב מהם את הרעיון של רשת חברתית והפר זכויות יוצרים. פייסבוק שילמה להם 65 מיליון דולר בתמורה להסרת התביעה כלפיה‏[4]. במאי 2009 נחתם הסכם פשרה נוסף בין פייסבוק לחברת "Think Computer Corporation" שמייסדה, חבר של צוקרברג מהרווארד בשם אהרון גרינשפן, טען שכבר ב-2003 המציא את השם פייסבוק וטען לבעלות עליו‏[5]. סיפור הקמת החברה והמאבקים המשפטיים שנלוו לה מתוארים בסרט הקולנוע "הרשת החברתית" (The Social Network).

במאי 2012 הונפקה חברת פייסבוק בנאסד"ק שבניו-יורק שם קיבלה את הסימול FB. ההנפקה בוצעה לפי שווי שוק של 104.2 מיליארד דולר.

מאפייני הרשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשת פייסבוק מתאפיינת בקישור הווירטואלי בין אנשים. במקור, מטרת הרשת הייתה לקשר וירטואלית בין סטודנטים, אך כאשר הרשת נפתחה לציבור הרחב, הפכה לרשת תקשורת בין בני משפחה, עובדים ועוד.

השימוש ברשת פייסבוק הוא חינם, כשרווחי החברה נצברים ממכירת פרסומות המותאמות לפרופיל המשתמש.

המשתמשים יוצרים פרופילים אישיים, אשר בדרך-כלל כוללים תמונות אישיות ורשימת תחומי עניין אישיים. ניתן ליצור קשר עם המשתמש באופן פרטי, כך שרק המוען והנמען יכולים לראות את השיחה, ובאופן פומבי, כך שההודעות גלויות לעיני כול. ניתן גם ליצור קבוצות חברים, המגבילות את הצפייה בפרופיל אך ורק למשתמשים מאותה הרשת ולמשתמשים המוגדרים כ"חברים". משנת 2009 נפתחה האפשרות להגדיר שפות שונות לשימוש בפרופיל האישי, ולא רק אנגלית כבעבר.

סטטוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטטוס בפייסבוק (מאנגלית: Facebook Status) הוא כלי לביטוי תחושות, מחשבות, רעיונות וכדומה. הסטטוס יכול להכיל טקסט כתוב, תמונות או סרטונים. אורך הסטטוס המועלה לפייסבוק ישתנה בהתאם לרצונו של המשתמש וכן בהתאם למסר אותו הוא מעוניין להעביר. כאשר המשתמש מעדכן את הסטטוס הוא יופיע על גבי הקיר האישי (wall) שלו וכן יופיע בעדכונים השוטפים (news feed) של חבריו. ניתן לבצע עדכונים לסטטוס האישי דרך דפדפן, טלפון נייד או באמצעות הודעת טקסט. משתמשי פייסבוק נחשפים לסטטוסים השונים של חבריהם ויכולים להשיב ולהביע את דעתם בדרכים שונות. האפשרויות העומדות בפניהם הן: 'תגובה' (comment), 'אהבתי' (like) ו'שיתוף' (share). האופציה 'תגובה' היא מענה מילולי לסטטוס המקורי, כך שהמשיב יכול להביע דעתו, למתוח ביקורת, להרחיב את הדיון וכדומה. האופציה 'אהבתי' היא דרך מהירה ונוחה להביע תמיכה או הזדהות עם הנכתב בסטטוס. האופציה 'שיתוף' מאפשרת למתבונן בסטטוס המדובר לשלוח ולהפיץ את הסטטוס לאנשים נוספים ברשת פייסבוק.

דפים וקבוצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לפרופילי משתמש האתר מאפשר לפתוח "דפים" (אלו בעבר נקראו דפי מעריצים). הדפים מרוכזים סביב נושאים מסוימים, כגון תחומי עניין, מוצרים וגופים (אשר אינם יכולים לפתוח פרופיל, המיועד לייצוג בני אדם בלבד) או ידוענים. גולשים יכולים ללחוץ על כפתור "אהבתי" (Like) על הדף ובכך להרשם לתוכנו. בניגוד לפרופילים, ההרשמה היא חד-צדדית - מנהלי הדף לא יכולים לראות את מרבית נתוני הגולשים שנרשמו - ולא דורשת אישור.

כל משתמש רשום יכול להקים דף לכל נושא, גם במקרה בו כבר קיים דף לשם כך. חלק מהדפים נוצרים אוטומטית ואינם מנוהלים על ידי איש, ומטרתם רק לקבץ סביב מכנים משותפים, כגון תחומי עניין או מקום מגורים.

מנהלי הדף יכולים לתפעלו כשם שהיו מתפעלים פרופיל אישי - הם יכולים לכתוב עדכונים, להעלות תמונות וכן הלאה. עם זאת, הדף לא מסגיר את זהות המנהלים. מאחר שהדפים אינם מוגבלים לייצוג בני אדם בלבד אין זה נדיר למצוא חברות המשתמשות בדפים כאמצעי לקביעת נוכחות ברשת החברתית. בניגוד לפרופילים אישיים, הדפים מאפשרים הצגת סטטיסטיקות למנהליהם - כמה צפו בעדכון מסוים, כמה ביקרו בדף בטווח ימים מסוים ומאילו ארצות וכן הלאה.

מנוע חיפוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-15 בינואר 2013 השיקה פייסבוק את מנוע החיפוש החברתי ("Graph Search"), מנוע חיפוש פנימי על צירי הזמן המנגיש למשתמש מידע אודות חבריו לרשת החברתית. מנוע זה מבוסס על נתוני הגולשים, התוכן אותו הם מייצרים ופעולותיהם. המנוע החדש מאפשר חיפוש על בסיס שאלות ישירות ("חברים שאוהבים סושי"), יצירת קשרים חדשים ברשת, איתור תוכן על פי תחומי עניין וכן הוא מותאם למשתמשים עסקיים. במסיבת העיתונאים הסביר מנכ"ל החברה, מארק צוקרברג: "המשימה שלנו היא להפוך את העולם למחובר יותר. לכן אנחנו נותנים לאנשים כלים בשביל שהם יוכלו למפות את סיפורי חייהם"‏[6].

אמנם החיפוש מניב מידע רב אך השוני בינו לבין המנוע של גוגל הוא שהוא לא מתיימר למפות את הרשת בשלב זה אלא להנגיש למשתמש ברשת החברתית קישורים והקשרים אשר רלוונטיים לאישיותו וצרכיו. בהמשך, פייסבוק מתכננת להרחיב את מנוע החיפוש שלה גם לפוסטים וקישורים אשר פורסמו ברשת החברתית על פי תוכן ודירוג גולשים.

אירועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אירועים" בפייסבוק הם הדרך של החברים לספר לחברים אחרים על אירועים שעומדים להתקיים בקהילה שלהם ולארגן מפגשים חברתיים. האירועים יכולים להיות מוגדרים כציבוריים או פרטיים. במקרה שהאירועים הוגדרו כפרטיים לא ניתן יהיה למצוא אותם בחיפוש - הם יהיו זמינים רק כאשר המשתמש קיבל הזמנה לאירוע. אנשים שלא הוזמנו לא יכולים לראות את התמונות, את הקיר או את התיאור של האירוע הפרטי.

משחקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר פייסבוק מספק פלטפורמה למשחקים ואינו מייצר אותם בעצמה. המשחקים בפייסבוק זוכים לקהל משתמשים יומי של מיליוני גיימרים לערך ביממה. רוב משחקי פייסבוק פועלים במודל עסקי הנקרא Free to Play או Freemium, שמטרתו להוביל לרווח מתשלום עבור אופציות מתקדמות במשחק. השימוש ברוב המשחקים הוא חינם, כאשר קיימת אפשרות לרכישת אלמנטים שונים בכסף אמיתי‏[7].

השחקנים פונים למשחקים בפייסבוק כדי לממש תחביבים מגוונים: ניהול ושליטה על ערים/ אנשים/ עסקים, גידול וטיפול בחיות, וקטגוריות שונות רבות. רוב המשחקים אינדיבידואלים, אך בו בזמן מייצרים אינטראקציה עם משתמשי פייסבוק אחרים הפעילים במשחקים; אופן הפעולה והיחסים בין המשתמשים מתבטא בשליחת מתנות, בקשות, וקניה ומכירה לפי הצורך של המשתמש במשחק.

תעשיית משחקי הפייסבוק נסקה במהירות, והפכה לבעלת שם בתעשייה הטכנולוגית. בקרב גיימרים רבים התגלתה התמכרות למשחקים, ואלו עברו מתשלום ומכירה של פריטים בעולם הווירטואלי לקניה ומכירה תמורת כסף אמיתי, ולו רק כדי להרוויח חיים נוספים לדמות, להאריך את זמן המשחק בשלב מסוים ועוד‏[8].

נכון לשנת 2013, במהלך כנס מפתחי משחקים השנתי (GDC) שהתקיים בסן פרנסיסקו, דיווחה הרשת החברתית פייסבוק על 250 מיליון גיימרים פעילים, והצהירה כי בכוונתה לשקם את מעמד המשחקים באתר לאחר שנפגע בשל הפצות ספאם. הפורטל החדש ככל הנראה ישתלב בעמודי הפרופיל של המשתמשים; מטרת העל, לפי מנהל המוצרים, ג'ורג' לי, היא לשזור את המשחקים לתוך חוויית השימוש בפייסבוק, וכן לקדם פיתוח משחקי פייסבוק שיוכלו לפעול דרך טלפונים חכמים[9].

קהל חברי פייסבוק נרחב משתמש משחק במשחקים הרבים המוצעים לרשותו ברשת החברתית, אך מאידך משתמשים רבים אשר לא מתעניינים בתחום, רואים בשליחת ההזמנות הרבות למשחקים, בבקשות ובהתראות הבלתי פוסקות מחבריהם בפייסבוק, כמטרד‏[10].

הגנה על חשבון הפייסבוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

פייסבוק פועל על מנת לעזור למשתמש להגן על חשבונו מפני פריצות וגנבות, אך על מנת שתהיה הגנה מיטבית אין תחליף לפעולות יזומות של המשתמש לשמירה על פרטיותו בכלל הרשת כמו שימוש באנטי וירוסים ואנטי רוגלות.

  • אנטי וירוס לפייסבוק: מספר חברות מספקות אנטי וירוס מותאם להגנה על הפייסבוק באמצעות סריקה תקופתית של הפרופיל ודיווח על בעיות למייל‏[11].
  • גלישה בטוחה ב-HTTPS: גלישה בפרוטוקול HTTPS  מעלה את רמת ההצפנה של האתר. אם הגדרה זו אינה מוגדרת כברירת מחדל ניתן להגדיר אותה דרך הפייסבוק‏[11].
  • חברים מהימנים: פייסבוק מאפשרת שחזור סיסמה במקרה שזו אבדה, נשכחה או נפרצה, באמצעות תוסף שבו ניתן להגדיר בין שלושה עד חמישה חברים, שבאחד מהמקרים הנ"ל יקבלו מפייסבוק קוד אבטחה לשחזור החשבון הנעול. המשתמש יאלץ להקליד לפחות שלושה קודים.
  • אימות טלפוני: ניתן לבחור באימות טלפוני כאשר נכנסים לחשבון הפייסבוק ממחשב שאינו חובר עד לאותו רגע לחשבון.  כך כאשר מישהו ינסה להיכנס לחשבון הפייסבוק ממחשב אחר הוא יידרש להקליד קוד שנשלח בהודעת SMS למספר שהוגדר מראש‏[12].

פטירה של משתמש בפייסבוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאור היקף המשתמשים הנרחב בפייסבוק, 600 מיליון פעילים נכון לינואר 2011, בכל יום מתים משתמשים. מדיניות פייסבוק כלפי משתמשים מתים היא להקפיא את החשבון של המשתמש ולהעביר אותו למצב "הנצחה", שבו אין יותר אפשרות לעדכן או לערוך את החשבון, אך ניתן לכתוב על הקיר של המשתמש כדי להביע געגוע או צער למשל. עדכון מצב המשתמש אפשרי לאחר עדכון הנהלת פייסבוק על ידי קרוב של הנפטר, קירבה המוכחת באמצעות סיפוק פרטים בסיסיים על הנפטר כגון כתובת דואר אלקטרוני ותאריך לידה. כמו כן יש לספק ראיה למוות: תעודת פטירה, מאמר אבל או ידיעה בעיתון‏[13].

שימוש בפייסבוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

נתונים מספריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משתמשים פעילים: כ-1.23 מילארד משתמשים‏[14] (נכון לדצמבר 2013). כ-757 מיליון מהם נכנסים לאתר מידי יום‏[15].
  • צפיות בדפים: כ- 65 מיליארד דפים בחודש (נכון ל-2008)
  • ביצוע חיפוש: כחצי מיליארד חיפושים בחודש (נכון ל-2008)
  • עשר המדינות בעלות מספר המשתמשים הרב ביותר: ארצות הברית, ברזיל, הודו, אינדונזיה, מקסיקו, בריטניה, טורקיה, הפיליפינים, צרפת, וגרמניה. (נכון לאוקטובר 2012)‏[16]
    • בישראל יש כ-3.6 מיליון משתמשים רשומים (50% מהאוכלוסייה), כאשר הנתח הגדול ביותר הוא בני 18-34 (נכון לאוקטובר 2012)‏[17]
  • תמונות: 219 מיליארד תמונות (נכון לאוקטובר 2012)‏[18]
  • תמונות המועלות מדי יום: כ-250 מיליון (נכון לפברואר 2012)
  • חברויות בין משתמשים: 140 מיליארד (נכון לאוקטובר 2012)‏[18]

סקר שנערך ב-2 במרץ 2007 בקרב בני נוער בארצות הברית, על ידי חברת הסקרים "eMarketer", גילה כי נשים מגיל 17-25 נכנסות לפייסבוק מעט יותר (69%) מאשר גברים (65%). בנוסף, זכה האתר לשיא עולמי, כפופולרי ביותר להעלאת תמונות ברשת, עם שיא של כארבעה עשר מיליון תמונות ביום בממוצע.

באוגוסט 2007 דורג האתר בין עשרה לשלושה עשר האתרים הנצפים ביותר באינטרנט.

במאי 2008, האתר משך אליו כמות שיא של מבקרים - כ-123.9 מיליון. בזמן זה, הוא דורג על ידי האתרים האחרים במקומות הראשונים כבעל צפיפות ההודעות הגדולה ביותר ברשת (מהבולטים שבהם: אתר "Quantcast" דירג אותו במקום ה-16, ואתר "Compete" במקום ה-20).

פייסבוק נחשב גם לאתר הפופולרי ביותר במדינות בהן השפה הרשמית היא אנגלית, בהן ארצות הברית, קנדה והממלכה המאוחדת. שיעור החדירה של האתר בארצות הברית עולה על 62% ממשקי הבית בעלי הגישה לאינטרנט‏[19].

במאי 2011 דורג האתר כאתר השלישי הנצפה ביותר, עם 714 מיליון גולשים בחודש‏[20].

ב-1 בפברואר 2012 הגישה פייסבוק בקשה לוועדה לניירות ערך בארצות הברית לבצע הנפקת מניות. בתשקיף פירסמה פייסבוק נתונים על מצב החברה, נכון לסוף 2011, ולפיהם כ-845 מיליון משתמשים פעילים בחודש, כ-483 מיליון משתמשים פעילים מדי יום, 100 מיליארד יחסי חברויות בין המשתמשים, 2.7 מיליארד תגובות ולייקים ביום, 250 מיליון תמונות המועלות מדי יום.

בשנת 2011 דווח כי בממוצע הישראלי גולש 11 שעות בחודש בפייסבוק - יותר מהממוצע בכל מדינה אחרת בעולם.[דרוש מקור]

פרסום בפייסבוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

פייסבוק יצרה מספר כלים לפרסום באמצעות פילוח קהל יעד על פי גיל, מגדר, תחומי עניין ואף מצב משפחתי.

חלק מהכלים מיועדים לחברות בעלות תקציב גבוה ואילו כלים אחרים מיועדים אף ללקוח בעל תקציב נמוך.

  • פאוור אדיטור: כלי ליצירת קמפיין בפייסבוק המאפשר לנתח את קהל היעד, ולבחור את מיקום המודעות. ניתן לשלם על הפרסומת על פי מספר אנשים הצופים במודעה או על פי מספר לחיצות - "פיי פר קליק".
  • קהל מותאם אישית: מאפשר למפרסמים לפנות ללקוחות אשר פרטיהם עומדים לרשותם.
  • קהל דומה: כלי פרסום המאפשר למצוא משתמשים בעלי פרטים דומים לקהל היעד של המפרסם ובכך לפנות באמצעות הפרסום למשתמשים רלוונטיים יותר.
  • פילוח לפי קטגוריות מתקדמות: כלי המאפשר לפמרסמים לפלח את קהל היעד באמצעות מידע על המשתמש, לדוגמה: פרסום סמוך ליום הולדת המשתמש, לפי סוג מכשיר הסלולרי שלו או על פי מספר הילדים שלו.
  • סיפורים ממומנים: כלי זה לוקח את השיתופים אשר משתמשים עשו לדף המשתמש של החברה ומקדם אותם תמורת תשלום. כך יוצא שהמשתמש "ממליץ" בדף הפייסבוק שלו על הפרסומת של המפרסם‏[21].

שימוש בקרב נבחרי ציבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם עליית הפופולריות של האתר, החלו נבחרי ציבור להשתמש באתר לשם תקשורת עם הציבור:

האפקט השלילי של פייסבוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ככל שהאתר הפך פופולרי יותר כך הוא הפך למקור למעשים שליליים שונים בהם פייסבוק מנסה להילחם. מעשים אלו כוללים:

  • גניבת זהות: נוכלים משתמשים בפייסבוק כדי להזדהות כאדם אחר. לאחר שהם מזדהים ככזה, הם יוצרים רשת חברתית במקום אותו האדם ומנצלים אותה לצרכים שונים כדוגמת בקשה לתרומות, קביעת פגישות פנים אל פנים המסתיימות בשוד, רצח, ופעולות טרור וכן איסוף מידע מקדים לעבירה, כמו תאריכי חופשות בחו"ל לצורך פריצה. לדברי פייסבוק, ברגע שתופעה כזו מדווחת על ידי הגולשים, היא מטופלת מידית‏[24].
  • שליחת דואר זבל: יישומים שונים בפייסבוק, המופעלים על ידי שולחי דואר זבל, מבקשים מהמשתמשים להכניס כתובת דואר אלקטרוני שלא כחוק. כתובות אלו מועברות לאחר מכן למפיצי דואר זבל העושים בהם שימוש לא חוקי לצורך שליחת ההודעות הללו. בנובמבר 2010 ניצחה מנהלת פייסבוק בתביעה שהגישה נגד אדם גוארבז ממונטריאול, שהפעיל יישום מסוג זה, וקיבלה 873 מיליוני דולרים כפיצוי‏[25][26].
  • גזענות ועידוד פשעי שנאה: פתיחת קבוצות פייסבוק הקוראות לבצע פשע שנאה נגד אוכלוסיות מסוימות:
  • שבעה עמודים של קבוצות איטלקיות נאו-נאציות שקראו לפגיעה במיעוטים איטלקיים ובראשם צוענים הורדו מהאתר על ידי מנהלת פייסבוק‏[27].
    • עמוד שנפתח ב-2008 על ידי תלמיד קנדי בן 14 והכריז על ה-20 בנובמבר כעל "יום הבעיטה בג'ינג'י" הביא לעשרות מקרים ברחבי ארצות הברית וקנדה בהם הותקפו תלמידים ג'ינג'ים בבתי הספר ובאוניברסיטאות‏[28].
    • קבוצה שנפתחה ב-2011-2010 וקראה לאינתיפאדה שלישית בישראל ב-15 במאי 2011, נסגרה בעקבות "הפרת תנאי השימוש"‏[29].
    • קבוצות רבות שקוראות לדה-לגיטימציה (וברוב המקרים גם להשמדה) של ישראל, חלקם בעלי שמות כגון: "מוות לישראל", "Fuck Israel" ואף המשווים את ישראל לגרמניה הנאצית.
  • פרטיות: משתמשי פייסבוק רבים אינם מודעים לאפשרויות השונות להגנת הפרטיות, או שאינם טורחים לשנות את ההגדרות ההתחלתיות. הגדרות ברירת המחדל של פייסבוק עלולות לחשוף פרטים אישיים, שהמשתמש התמים לא בהכרח התכוון אליהם ובכך לחשפם גם לזרים, או לפחות לקבוצה גדולה יותר של אנשים מהקבוצה אליה התכוון המשתמש.

הפרטים האישיים וההעדפות האישיות יכולים אף להיות מועברים לחברות מסחריות ולמפרסמים שונים. עובדה זו יכולה להביא לכך שהמשתמש ימצא מודעות פרסום מותאמות אישית בפיד שלו‏[30]. מצב זה עלול לגרום לבועת פילטר שבה המשתמש נחשף אך ורק לפרסומות או לתכנים ספציפיים אך מבודד מהשאר.

חשבונות "מזויפים" בפייסבוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדו"חות שפרסמה פייסבוק באמצע 2012, ציינה החברה כי לפי בדיקות שערכה, מעל 83 מיליון חשבונות פייסבוק בכל העולם הם "שקריים" (כפולים או מזויפים) ומהווים כ-8.5% מכלל החשבונות הפעילים ברשת (955 מיליון)‏[31]. החברה מחלקת את החשבונות ה"שקריים" לשתי קבוצות עיקריות: משתמשים בלתי מזוהים כמו חיות מחמד או בתי עסק, ומשתמשים בפרופיל מזויף לשימוש שאיננו תקין, כמו שליחת דואר זבל למשתמשים אחרים. הערכת פייסבוק היא כי המשתמשים שאינם מזוהים הם כ-2.4% מכלל החשבונות הפעילים, כ-22.9 מיליון, וכי המשתמשים ה"מזויפים" הם כ-1.5% מכלל הפעילים, כ-14.3 מיליון. נתון נוסף שציינה פייסבוק לגבי מספר החשבונות ה"שקריים" היה כי הוא "נמוך באופן משמעותי" במדינות המערב כמו ארצות הברית ואוסטרליה, וגבוה משמעותית במדינות המתפתחות, כמו אינדונזיה וטורקיה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בן מזריץ', מיליארדרים במקרה - הסיפור האמיתי על פייסבוק, הוצאת כנרת, 2010
  • דייוויד קירקפטריק, אפקט הפייסבוק: מבט מבפנים על החברה שמחברת את העולם, תירגמה מאנגלית: אלה בשן, הוצאת מודן, 2011

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיסוי חדשותי:


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ http://newsroom.fb.com/content/default.aspx?NewsAreaId=22
  2. ^ http://www.alexa.com/topsites
  3. ^ http://www.alexa.com/topsites/countries/IL
  4. ^ פייסבוק שילמה 65 מיליון דולר פיצויים לחבריו של צוקרברג, באתר הארץ, 12 בפברואר 2009‬
  5. ^ ‫כתב כלכליסט, פייסבוק הגיעה לפשרה עם יזם שטען שהמציא את האתר קודם, באתר כלכליסט, 23 במאי 2009‬
  6. ^ Mark Zuckerberg, [1], 15.1.2013
  7. ^ [galileo.allmag.co.il/page/18791 לקוח מתוך] מתוך galileo
  8. ^ [www.vgames.co.il/article/16207.html לקוח מתוך] מתוך vgames
  9. ^ הראל עילם, פייסבוק תשיק השבוע פורטל משחקים חדש, באתר כלכליסט, 27 במרץ 2013
  10. ^ בלוג אודות חסימת בקשות ממשתמשי משחק ה"קנדי קראש סאגה"
  11. ^ 11.0 11.1 עמי רוחקס דומבה, ‏במקום להתלונן, תתחילו להתגונן: 12 דרכים להגן על החשבון בפייסבוק, באתר ‏mako‏‏, ‏20 בנובמבר 2011‏
  12. ^ http://www.webresults.co.il/securing-facebook-account/
  13. ^ ‫יוסי גורביץ, דו"ח טכנולוגי: פייסבוק רואה אנשים מתים, באתר כלכליסט, 27 באוקטובר 2009‬
  14. ^ דו"ח תוצאות עסקיות לשנת 2013
  15. ^ http://newsroom.fb.com/News/One-Billion-People-on-Facebook-1c9.aspx
  16. ^ Facebook Statistics and Metrics by Country באתר Socialbakers(באנגלית)
  17. ^ Israel Facebook Statistics by Country באתר Socialbakers(באנגלית)
  18. ^ 18.0 18.1 One Billion People on Facebook
  19. ^ United States Facebook Statistics by Country באתר Socialbakers(באנגלית)
  20. ^ אביחי אפוטה, שיא כל הזמנים: יותר ממיליארד כניסות לגוגל בחודש אחד. פייסבוק במקום השלישי. גלובס, 26.6.2011; ארבעת האתרים הנצפים ביותר, לפי כתבה זו: גוגל, קבוצת אתרי מיקרוסופט, פייסבוק, יאהו
  21. ^ אור פיאלקוב, מפרסמים בפייסבוק? 10 כלים שאתם חייבים להכיר, Feeder, 24.12.2013
  22. ^ בלומברגהבית הלבן נכנס לפייסבוק, מייספייס וטוויטר, באתר הארץ, 3 במאי 2009‬
  23. ^ שרה בצרפת הודיעה על הריונה בפייסבוק, קפטן אינטרנט, 23 באפריל 2009
  24. ^ מייק אלגאן, Why you can't trust 'friends' on Facebook, ComputerWorld
  25. ^ Nancy Gohring, Facebook wins $873M judgment in spam suit, ComputerWorld
  26. ^ ‫ניב ליליאן, אהוד קינן, מפיץ דואר זבל יפצה את פייסבוק ב-873 מיליון דולר, באתר ynet‏, 25 בנובמבר 2008‬
  27. ^ רובין פומרוי, Facebook pulls Italian neo-Nazi pages after outcry, רויטרס
  28. ^ דניאל בל, No suspensions after 'Kick a Ginger Day' incites problems, The Vancouver Sun
  29. ^ ‫אילנה ברודו, פייסבוק הסירה את עמוד "האינתיפאדה השלישית", באתר נענע 10, 29 במרץ 2011‬
  30. ^ יוסי גורביץ, פייסבוק חושפת: כך אנחנו מוכרים אתכם למפרסמים, באתר כלכליסט, 2 באוקטובר 2012
  31. ^ פייסבוק: 83 מיליון מהחשבונות - מזויפים, מעריב, 2 באוגוסט 2012