פייר וילנב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פייר וילנב

פייר שארל וילנבצרפתית: Pierre-Charles Villeneuve; ‏31 בדצמבר 1763 - 22 באפריל 1806) אדמירל צרפתי, בן למשפחת אצולה המתייחסת על שושלת עתיקה. את שירותו בצי החל בשנת 1778, השתתף בפעילות צבאית בקולוניות צרפתיות באמריקה הצפונית ובאמריקה הדרומית. משנת 1786 עבר לזירת הים התיכון. לאחר המהפכה הצרפתית התמנה למפקד אוניה אך נרדף עקב מוצאו ממשפחת אצולה.

בשנת 1798 השתתף במסעו של נפוליאון לכיבוש מצרים, כאשר בקרב אבוקיר הפגין פסיביות מוחלטת למרות שהחליף בתפקידו את מפקד הצי שנהרג בקרב, את שארית הצי הסיג למלטה שם נכנע לאנגלים.

בשנת 1804 התמנה לסגן-אדמירל. בשנת 1805 התמנה למפקד צי שתפקידו היה פלישה לאיים הבריטיים, עקב ידיעה גרועה של פרטי התוכנית האסטרטגית של פלישה לאיים התבלבל בתרגילי ההסחה, איבד זמן יקר ושיבש בזאת את לוח הזמנים של הפלישה. אחרי נסיון פלישה לא מוצלח לאיים בריטיים נשלח לקדיז (Cádiz בספרד) על מנת לפרוץ הסגר ימי בריטי על הצי הספרדי. אחרי שהתאחד עמו ב-21 באוקטובר 1805 ממערב לכף טרפלגר, שנמצא בדרום-מערב ספרד נלחם בקרב טרפלגר בצי הבריטי (הקרב הימי והחשוב ביותר של מלחמות נפוליאון). למרות יתרונו במספר הספינות (33 לעומת 27) הובס וילנב בקרב ונפל בשבי.

לאחר ששוחרר מהשבי חזר לצרפת שבור ברוחו וירא מכעסו של נפוליאון. ב-22 באפריל 1806 התאבד.