פייר ז'וזף פרה
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
 | |
| לידה |
1908 רואן, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
1978 (בגיל 70 בערך) |
| מוקד פעילות |
צרפת |
| סוגה |
ג'אז |
| שפה מועדפת |
צרפתית |
| כלי נגינה |
גיטרה |
| חברת תקליטים |
Hot Club Records |
  | |
פייר-ז'וזף פרה (בצרפתית: Pierre Joseph Ferret; 1908 – 1976/8[1]) היה גיטריסט ומלחין צרפתי-צועני של מוזיקת ג'אז. היה ידוע בכינויו "בארו פרה" ("בארו" = "גדול" בשפה רומאני) Baro Ferret . הוא התפרסם במיוחד כמלחין ומבצע בגיטרה של ואלסים בסגנון ששילב את ה"מוזט" הצרפתי המסורתי עם הג'אז - הסווינג ואחר כך הבי בופ - סגנון שכונה "סווינג מוזט" (Swing Musette). [2].
רקע משפחתי ושנות צעירותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד ברואן כז'וזף פרה, הבכור מבין שלושה אחים, בני משפחה צוענית עם שורשים בספרד. ייתכן כי שם המשפחה במקור היה Ferré. [3]. מאוחר יותר אימץ את השם "פייר" של אחיו בקטן, פייר ז'אן "מאטלו", שם שהיה עדיף בעיניו על "ז'וזף" התנ"כי. גילה מילדות כישורים מוזיקליים ואחרי חניכות קצרה באולם לריקודים מקומי עבר לפאריס בה התחיל להצטיין כנגן בנג'ו, בנדוריה ספרדית וכגיטריסט באולמות "באל-מוזט". באמצעות אחיו הקטן, ז'אן "מאטלו" פרה (1989-1918) הכיר את ג'אנגו ריינהארדט ובהמשך הפכו לידידים, אם כי גם יריבים.
פעילותו בחברת ג'נגו, אחיו ואחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אולם אחרי שנת 1931 יחד עם אחיהם השלישי, אטייֶן סאראן פרה (1970-1912) ובן דודם, רנה שארל-אלן, הידוע כ "שאלן" פרה היו לשותפים המועדפים של ג'אנגו בהרכבי ג'אז. בין השנים 1935–1939 היה פרה חבר בחמישייה "הוט קלאב דה פראנס" ( QHCF - Quintette du Hot Club de France') של האחרון ובשנת 1940 השתתף בפרויקט Django's Music. בארו פרה השתתף בכ 80 הקלטות של ג'נגו ריינהרדט, ביניהם St. Louis Blues, (1935),I Found a New Baby, (1935), Swing Guitars, (1936), My Melancholy Baby (1939), ואחר כך במרץ Limehouse, Tears ו Daphne (1940).
מבחינת טכניקה המושלמת וסגנון האלתורים הושווה תכופות לג'נגו ריינהארדט עצמו, אך תמיד היה מתוסכל מהיותו מוערך פחות. ייתכן שתרמו לכך ההפסקות הרבות בעבודתו האמנותית לטובת עיסוקים אפלים בלתי חוקיים. [4].סגנונו המוזיקלי התקרב לדעת מומחים בתחום, לזה של דודיו [5],חלוצי נגינת הבנג'ו-גיטאר בצרפת, מטאו גרסיה (Mateo Garcia) וגוסטי מאליה (Gusti Malha). [6]. אחרי שנת 1938 הקליט גם תקליטים כסולן. ניהל שלישית Trio Ferret עם אחיו מטלו ועם בן דודו שאלן פרה. [7].המשיך להיות ידוע בעיקר כמלחין ומבצע של "ולסים מוזט" וכמלווה של אקורדיוניסטים.
בימי המלחמה ואחריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בימי מלחמת העולם השנייה, בעת הכיבוש הנאצי, ויתר זמנית על הפעילות המוזיקלית והתקיים מעסקים בהשוק השחור של פאריס. הוואלסים שהלחין בסגנון סווינג ובי-בופ (הbop valse), הקדימו את זמנו. יצירות כמו "!...Panique" (פאניקה) (1946) (כתובה יחד עם האקרודיוניסט ג'ו פריבא) La Folle (המשוגעת),Swing Valse (כתב עם האקורדיוניסט גוס ויזר, שהצליח ככל הנראה להשתלט לבד על הזכויות ליצירה והקליט אותו בחברת קולומביה ב 1940) [8]ו Le Départ de Zorro (הפרידה מזורו) (1948) היו ספק באל-מוזטים מודרניסטים, סוריאליסטיים ואפלים, ספק ג'אז מודרני. לפני שורטי רוג'רס, הוראס סילבר או דייב ברובק שילב ביצירות אלה מבנים מקצביים ב 3/4 ו 6/8. [9].היצירות מ 1948 L’inattendu ו Le départ de Zorro שהושפעו מה"בי בופ" נכנסו לאחר מכן לרפרטואר של מרסל אזולה. אחרי שנות החמישים הופיע בארו פרה לעיתים נדירות על הבמה. באמצע שנות ה-1960 הוציא אלבום בשם Swing Valses d’Hier et Au’jourd’ui ("ולסים סווינג מאתמול ומהיום") בהפקתו של שארל דלונה ובהשתתפות אחיו מטלו פרה. עדיין ב 1971 השתתף בהקלטת האלבום של גאס ויזר - Swing Accordeon. בשנות ה-1960 ניהל במשך שנים אחדות בפאריס את הבאר "לה לנטרן" (La Lanterne), (בPorte de Champerret,ברובע 17, שבו ארח בג'ם סשנס מוזיקאים צוענים רבים ולפעמים הצטרף אליהם עם הגיטרה שלו. מקום אחד בבעלותו היה לפרק זמן "בארו באר" (Baro Bar) ב rue Mouffetard (ברובע 5). [10].
בדומה לג'אנגו ריינהרדט ועמיתים אחרים באותה תקופה ניגן על גיטרה מתוצרת סלמר-מאקאפרי.
את המסורת מוזיקלית הג'אזית של המשפחה המשיכו בניו של "מטלו" פרה, בולו פרה (Boulou Ferret) (שהיה תלמיד של אוליביה מסיאן) ואליוס פרה (Elios Ferret) שביצעו, בין השאר, גרסה חדשה ל"Panique" של פייר פרה.
דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Swing Valse d’Hier et Au’jourd’ui -Hot Club Records, compilation, ed. 1996
- Les Fréres Ferret Les Gitans de Paris 1938-1956 - Frémeaux et Associés 2009
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
Michael Dregni, Alain Antonietto and Anne Legrand -Django Reinhardt and the Illustrated History of the Gipsy JazzCo. Michael Dregni, 2006 ,
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פייר ז'וזף פרה, באתר AllMusic (באנגלית)
פייר ז'וזף פרה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
פייר ז'וזף פרה, באתר Discogs (באנגלית)- לפארג - האחים פרה. הז'יטאנים של פאריס 1938–1956 2009- חוברת המלווה את הCD
.svg){kind=logo}
,2009 Pierre Lafargue - Les Frères Ferret - Les Gitans de Paris 1938-1956 Fremeaux&Associés
- פייר פרה באתר גיטרות מוזט (באנגלית)
- (באנגלית) ביוגרפיה מאת אלן אנטונייטו גישה ב-15 ביולי 2011.
Alain Antonietto - biography on the first edition of the CD “Swing Valse” (HCRCD 45). 1996.
Le Jazz manouche - Mediathèque de Vincennes online