פייר טיילר דה שרדן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פייר טיילר דה שרדן
Pierre Teilhard de Chardin
1881 –‏ 1955
ממורכז
תרומות עיקריות
לקח חלק בגילוי אדם פקין, הרחיב את רעיון הנוספירה

פייר טיילר דה שרדןצרפתית: Pierre Teilhard de Chardin ;‏1 במאי 1881 - 10 באפריל 1955) היה פילוסוף וכומר ישועי צרפתי שהתפרסם גם כפלאונטולוג וגאולוג ולקח חלק בגילוי אדם פקין. דה שרדן פיתח את תאוריית נקודת האומגה והרחיב את רעיון הנוספירה שהמציא ולדימיר ורדנסקי. רעיונותיו התנגשו עם דעותיה הנוקשות של הכנסייה הקתולית ואחדים מספריו צונזרו ולא יצאו לדפוס בחייו.

ספרו המפורסם התופעה האנושית חקר את התפתחות התודעה האנושית בהקבלה לאבולוציה של המינים ויצא חוצץ כנגד תפיסת הבריאה בספר בראשית. הדבר גרר ביקורות ממוסדות הכנסייה שתקפה אותו על פגיעה בתפיסת החטא הקדמון כפי שאופיינה על ידי הקדוש אוגוסטינוס. ב-2009 שיבח האפיפיור בנדיקטוס השישה עשר את רעיונותיו של דה שרדן והילל את תפיסתו את היקום כ"מארח חי".

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פייר טיילר דה שרדן נולד באורקינס צרפת ב-1 במאי 1881. הוא היה הרביעי מבין 11 אחים. אביו, עמנואל טיילר, היה חובב טבע שאסף צמחים, חרקים ואבנים. כשהיה בן 12 הצטרף לקולג' ישועי שבו סיים לימודי פילוסופיה ומתמטיקה. ב-1899 הצטרף למנזר ישועי שם התמחה בפילוסופיה, תאולוגיה ולימודים רוחניים.

משנת 1905 ועד שנת 1908, לימד דה שרדן פיזיקה וכימיה באוניברסיטת קהיר במצרים. משנת 1908 ועד שנת 1912 לימד תאולוגיה בסאסקס, אנגליה. בשנת 1911 הוסמך ככומר ישועי.

במהלך חייו היה שנים רבות בסין, ארצות הברית וצרפת.

רעיונותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבולוציה

בספרו התופעה האנושית מתאר דה שרדן את התפתחותו של היקום מחומר ראשוני להתפתחות חיים, בני אדם ונוספירה, ולבסוף לחזונו בנקודת האומגה הנקודה בעתיד אשר "מושכת" אליה את כל הבריאה. ההתפתחות הרוחנית של האדם מונעת על פי אותם עקרונות של האבולוציה הביולוגית, ולמעשה טוען דה שרדן האבולוציה הינה מהלך לקראת מודעות עולה וגוברת שסיומה ב"נקודת האומגה" שיכולה להיתפס כאלוהים. האבולוציה מביאה לאיחוד, להתחברות של הפרטים למודעות-על מרכזית. דה שרדן התריע על הפיצול שיוצרת החברה המודרנית שהינו מנוגד לתהליך האבולוציוני המאחד.

נקודת האומגה להשקפתו באה לאפיין את מצב המורכבות המקסימלית אליה מתפתח היקום. לדבריו היקום מחולק לחומר ואהבה. חלקיקי העולם החומרי, המונעים על ידי כוחות האהבה נמשכים אחד כלפי השני כדי לקיים את העולם. בעזרת כוחה של האהבה היקום עובר ממצב של חומר לא מאורגן למצב של סינגולריות בה תהיה אנרגיית אהבה טהורה. נקודת האומגה היא התקופה ממנה תיווצר הסינגולריות הטהורה. בנקודה זו היקום הוא במצב של מורכבות מאורגנת. דה שרדן ראה את המצב הזה כנקודה בה היקום "מביט" על עצמו ומודע לקיומו. את תפקיד הצופה המביט על הקיום ממלאת האנושות. לאחר שהאנושות תגיע לגבול של המורכבות המאורגנת היא תבצע קפיצה לרמה גבוהה יותר של סינגולריות בה תהיה ישות אחת בעלת מודעות-על.

השפעותיו

רעיונותיו של דה שרדן השפיעו על התרבות והאמנות המערביים. סופרים כפיליפ ק. דיק, פלאנרי אוקונור, דון דלילו ואחרים כללו את רעיונותיו ביצירותיהם. דה שרדן השפיע גם על דמויות בסרטים ובמחזות (לדוגמה הכומר בסרט מגרש השדים).

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • (1955) Le Phénomène Humain
  • (1959) The Phenomenon of Man תורגם לעברית כהתופעה האנושית הוצאת נמרוד
  • (1956) Letters From a Traveler
  • (1960) The Divine Milieu
  • (1964) The Future of Man
  • (1969) Human Energy
  • (1970) Activation of Energy

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]