פייר מיניאר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מיניאר, "הבתולה עם הענבים" 1640

פייר מיניארצרפתית: Pierre Mignard;‏ 7 בנובמבר 1612 - 30 במאי 1695), צייר צרפתי.

נולד למשפחת אמנים בעיר טרואה שבחבל שמפאן בצרפת. נועד ללמוד רפואה, אך ב-1624 נכנס כשוליה לסטודיו של הצייר ז'אן בושה בעיר בורז' שבמרכז צרפת. משחזר לטרואה עבד אצל הפסל פרנסואה ז'אנטל לפני שעבר אל העיר פונטנבלו, שהייתה בירת האמנות בצרפת של תקופתו. משם נסע לפריז, הפך לתלמידו של הצייר סימון וואה, ופגש לראשונה בצייר שארל לה ברון.

ב-1635 עזב את הסטודיו של סימון וואה ונסע לרומא. שם פגש בצייר ניקולא פוסן, צייר את דיוקנו של האפיפיור אינוקנטיוס העשירי והפך לאישיות מפורסמת. התגורר ברומא עד 1657, כאשר נקרא על ידי המלך לואי הארבעה עשר לחזור לצרפת. בדרכו לפריז פגש במולייר בעיר אביניון שבפרובאנס והפך לידידו, ולידידם של אנשי להקתו. משהגיע לפריז סירב לקבל את מרותו של שארל לה ברון, שהיה צייר החצר של המלך. הוא גם סירב להיות חבר באקדמיה המלכותית לאמנות שנוהלה על ידי לה ברון. מולייר המליץ עליו בפני ז'אן-בטיסט קולבר, שהיה עוזרו של הקרדינל מזראן, אך קולבר העדיף את לה ברון. אולם המלך, שהיה בן עשרים שנה בלבד, ביקש מפייר מיניאר לצייר את דיוקנו, ציור שהשביע את רצונו של המלך. עד מהרה הפך פייר מיניאר לצייר הדיוקנים המפורסם בצרפת. הוא צייר את דיוקנם של: הקרדינל מזראן, קולבר, דקארט, לה פונטן, מולייר, ראסין, נינון דה לנקלו, מאדאם דה מנטנון, מאדאם דה לה פאייט, מאדאם דה סבינייה, ורבים אחרים. יצירת המופת שלו היו הציורים שעשה בכיפת הכנסייה ואל דה גראס בפריז (1663) על פי הזמנת אן מאוסטריה, אם המלך, שהתגוררה במנזר הסמוך לכנסייה.

אחרי מות קולבר ב-1683, עלה פייר מיניאר לגדולה. ב-1687 העניק לו המלך תואר אצולה, וב-1690, אחרי מות שארל לה ברון, התמנה לצייר החצר של המלך והפך לחבר האקדמיה לאמנות באמצעות צו מלכותי. פייר מיניאר מת בפריז ב-1695 בעת שעסק בהכנות לציורי קיר בכנסיית אינווליד. טקס האשכבה נערך בכנסיית סן רוש, והוא נקבר במנזר הז'אקובינים, שהיה בקרבת מקום, ברחוב סנט אונורה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]