פיליים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פיליים
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	בעלי חדק
משפחה:	פיליים
סוגים
ראו בגוף הערך.
שם מדעי
Elephantidae

פיליים (שם מדעי: Elephantidae) היא משפחה של בעלי חיים המהווים את היצורים החיים הגדולים ביותר על פני היבשה כיום. שני סוגים מהמשפחה חיים בימינו:

• הסוג פיל אפריקני
• הסוג פיל שבו המין פיל אסייתי

כיום, ישנם שלושה מינים של פילים: פיל סאוונה אפריקני ופיל יער אפריקני המשתייכים לסוג פיל אפריקני, ופיל אסייתי שהוא מין יחיד בסוג "פיל". בעבר קיים היה גם סוג נוסף, שהיה נפוץ באפריקה, והיה קטן יותר מהפיל האסייתי. פילים אלו שימשו בצבאו של חניבעל בתור פילי מלחמה.

הפילים משתייכים לסדרת בעלי חדק, שאליה השתייכו גם המסטודון והממותה. הממותות נעלמו מן העולם לפני כעשרת אלפים שנה (גם בישראל נמצאו שרידי שלדים שלהן). אחד המינים, הממותה המלכותית, הוא ככל הנראה היונק הגדול ביותר שנע אי פעם על פני היבשה.

פגיעה במרחבי המחיה וציד צימצמו את אוכלוסיית הפילים הקיימת היום באפריקה ממליונים לכמה מאות אלפים^[1]. הפילים כיום הנם מין מוגן, ובארצות שונות קיימות מגבלות על צייד, ניצול ביתי וסחר במוצרים כגון שנהב. לפילים אין בדרך כלל טורפים בטבע, להוציא להקות של אריות, שמסוגלות להרוג פילים בשיתוף פעולה זהיר של הפרטים.

בין הפילים האפריקניים לפיל האסייתי ישנם מספר הבדלים חזותיים בולטים:

• גודל הגוף: הפילים האפריקניים גדולים יותר ומשקלם מגיע לעשרה טון. לעומת זאת, משקלו של הפיל האסייתי מגיע לחמישה טון.
• אפרכסות האוזניים: אצל הפילים האפריקניים הן גדולות יותר.
• חטי השנהב: אצל נקבת הפיל האסייתי החטים חסרים.

תוכן עניינים 1 גופו של הפיל 1.1 חדק הפיל 1.2 חטי השנהב של הפיל 1.3 אוזניים 2 הפיל בטבע 3 תזונה 4 הפיל והאדם 4.1 הפיל ביהדות 5 מיון 6 ראו גם 7 לקריאה נוספת 8 סימוכין והערות שוליים 9 קישורים חיצוניים

[עריכה] גופו של הפיל

[עריכה] חדק הפיל

המאפיין הבולט ביותר של הפיל הוא החדק, שהוא התארכות של האף והשפה העליונה. לחדק מספר שימושים:

• החדק משמש כאפו של הפיל - הפיל נושם דרך נחיריו המצויים בחדק (והוא מסוגל לנשום גם דרך פיו) וכן מריח דרכם. הפיל הוא שחיין מצוין, והוא יכול גם לשהות מתחת למים זמן רב בעת שהחדק משמש לו כצינור העברה של אוויר, בדומה לשנורקל אצל האדם הצולל.
• החדק משמש כמעין זרוע עבור הפיל ובאמצעותו הוא יכול לאחוז בחפץ, להרימו, לשאת אותו ואף לדחוף אותו. בחדק יש שרירים רבים המאפשרים חוזק וכוח מחד, וגמישות ועדינות רבה מאידך. באמצעות חדקו יכול הפיל לברור ולהרים מן הקרקע גושי סוכר קטנים מתוך שכבה של חול ובאותה מידה הוא יכול להרים גזע עץ במשקל של עשרות קילוגרמים.
  בקצה החדק של הפיל האפריקני שני זיזים, זה מול זה, כמעין אצבעות, ואילו לפיל האסייתי יש רק זיז אחד בקצה החדק.
• הפיל משתמש בחדק גם כדי ללקט מזון. באמצעותו הוא מגיע אל ענפים גבוהים או שהוא אוסף בעזרתו את המזון מן הקרקע ואז מביא אותו אל פיו. בכך עושה הפיל בחדק שימוש אנלוגי ליד אוחזת.
• הפיל משמיע באמצעות החדק קולות הנשמעים למרחוק.
• החדק חזק מאוד ומשמש כ"שוט" לסילוק תוקפים.
• הפיל יכול לשאוב מים באמצעות החדק ולהביאם אל פיו כדי לשתות או להתיזם על גופו כדי להצטנן מעט בימים חמים. כן יכול הוא לאסוף עפר מן הקרקע ולפזר על גבו כדי ליצור כסות דקה שתשמש מגן מפני חרקים עוקצים או נושכים.

[עריכה] חטי השנהב של הפיל

הפיל מפורסם גם בחטי השנהב שלו. אלו למעשה זוג שיניים חותכות מחוסרות אמייל שמתארכות ל-2 עד 3 מטרים ומשקלם מגיע לעשרות קילוגרמים. השנהב הוא חומר יקר ערך, ומסיבה זו ניצודו הפילים בהמוניהם בימים עברו ועד עצם היום הזה. כיום הציד הולך ופוחת בשל חוקים נוקשים, וישנם מקומות במזרח אפריקה שאפילו מדללים מדי כמה שנים את אוכלוסיית הפילים, על ידי העברתם למקומות אחרים ועל ידי המתת פרטים לאחר מחקר יסודי, כדי למנוע נזקים עתידיים. אגדות רבות נקשרו אודות שנהב הפילים ועוד במאה ה-19 יצאו הרפתקנים לגלות את מקום הימצאם של בתי קברות אגדתיים של הפילים כדי לזכות באוצר היקר. כיום ידוע שהפילים, כשאר בעלי החיים, מתים כשמגיע זמנם, והם אינם נודדים למקום מסוים כדי להוציא את נשמתם.

בנוסף לחטים, לפיל גם ארבע שיניים טוחנות. אורך כל שן כזו 40 ס"מ ורוחבה 10 ס"מ.

החטים משמשים את הפילים לשם חפירה בקרקע על מנת לחשוף שורשים ופקעות שמאוד אהודים עליהם כמזון, וכדי להזיז מכשולים מן הארץ כדי לפלס דרכם בה. הזכרים נוהגים להשתמש לעתים בחטים לשם מאבק, אם כי הם לא פוצעים זה את זה, בדרך כלל. החטים יכולים לשמש ככלי מגן, אולם לפיל כמעט ואין אויבים טבעיים (למעט האדם). הפיל גדול מאוד יחסית לשאר הטורפים ונע בעדרים, עובדה המקשה על טורפים המשחרים לציד קל, לנסות לגבור על אחד הפרטים בעדר מבלי להסתכן בקרב מול יתר הפילים בחבורה. למרות זאת טיגריס בנגלי, ולעתים גם אריה, מסוגל להכריע פיל צעיר כאשר נופלת לידיו ההזדמנות.

[עריכה] אוזניים

לאוזני הפיל הרחבות יש תפקיד חשוב בשמירה על טמפרטורה יציבה של גופו, באופן פעולה הדומה לזה של מקרן חום. אוזני הפיל מורכבות משכבה דקה של עור המתוח על גבי סחוס ועל גבי רשת ענפה של כלי דם. בימים חמים, פילים מנפנפים תדירות באוזניהם וכך יוצרים משב רוח קל. הרוח, יחד עם השטח הגדול של אוזן הפיל, גורמת לכך שנפח גדול של אוויר פוגש את אוזן הפיל ומקרר את כלי הדם שמסיעים את החום החוצה מגוף הפיל. הדם החם הנכנס לאוזן יכול להצטנן בכ-5.5 מעלות צלזיוס באופן זה. ניתן להסביר באופן חלקי את ההבדל בין גודל האוזן של הפיל האפריקאי לזו של הפיל האסיאתי, על פי המיקום הגאוגרפי שלהם. מוצאם של הפילים האפריקניים הוא אזור קו המשווה, מקום חם יותר, ולכן יש להם אוזניים גדולות יותר. הפילים האסייתים חיים במיקום צפוני יותר, חם מעט פחות, לפיכך יש להם אוזניים קטנות יותר.

[עריכה] הפיל בטבע

תוחלת החיים של הפיל ארוכה ביותר, ויכולה אף להשתוות לזו של האדם. הפילה הזקנה ביותר בעולם בתנאי שבי, נולדה בשנת 1951 וחיה בגן החיות בבאזל שבשווייץ (גיל 56 נכון לשנת 2007). לעומת זאת הפיל בטבע חי במשך 70 שנה בממוצע ואף יותר, ורק זוחלים דוגמת צבים ותנינים, ועופות כמו תוכים ונשרים מאריכים ימים יותר ממנו. הפיל מגיע לשיא גודלו רק בשנות העשרים של חייו. בשנותיו הראשונות הוא צמוד לאמו שמגוננת עליו מפני טורפים ומפני זעמם של פילים אחרים. הפילון הקטן יוצא לאוויר העולם במשקל של 90 קילוגרם, לאחר שהות של 22 חודשים ברחם אמו, ונגמל מינקותו רק קרוב לגיל שנה, אם כי כבר לפני כן הוא מתחיל בלעיסת מזונות ירוקים. לרוב נשארת הנקבה בעדר שבו נולדה, עד יום מותה. הזכר מורחק בעת הגיעו לגיל הבגרות.

הפילים נעים בעדרים, שאותם מנהיגות נקבות בוגרות. הזכרים נודדים כיחידים או בצמדים, וישנן תקופות שבהן הם מתלווים לעדר הנקבות, בעיקר לשם רבייה. עדר הנקבות מורכב מקרובות משפחה וכולן תלויות בניסיון חייה של הפילה המבוגרת. זו תוביל אותן ביערות אסיה ובשבילי אפריקה אל מקורות המזון והמים. הפילים אינם טריטוריאליים כי בכל שטח מחיה שבו ישהו, לא יישאר אף צמח כעבור פרק זמן. על כן נודדים הם מרחקים עצומים ובאפריקה אף על פני מחצית היבשת, מדרום אפריקה אל טנזניה דרך מוזמביק ולהפך. הפילים מצטיינים בזיכרון מעולה והם יכולים לדלות מזיכרונם פרטים קלושים כעבור שנים. פילה המנהיגה את העדר מסוגלת, למשל, להוביל את שאר הפילים אל עבר חוליות במדבריות נמיביה, ושם, כאשר תחפור לעומק של מטר או שניים, יתגלו לפתע מים, וכל זאת משום שזכרה שכשהייתה בגיל צעיר, כמה עשרות שנים לפני כן, הובילה אותה מנהיגת העדר דאז באותו נתיב (בורות המים האלה ישמשו גם בעלי חיים אחרים ויש להם חשיבות עצומה בסביבה השחונה). מכאן נגזר הביטוי "זיכרון של פיל".

הפילים הם יצורים חברתיים למדי, ונראה כי במידה מסוימת הם מסוגלים להבין את משמעות המוות. כאשר אחד הפרטים בעדר נופח את נשמתו, שאר הפילים בעדר נשארים בסביבת הפגר במשך כמה ימים, ואינם נוטשים אותו אף לצורך השגת מזון. הם גם לא מאפשרים לאוכלי נבלות למיניהם להתקרב אל הגווייה. מתצפיות שנעשו עולה גם שכאשר פילים עוברים ליד שלדים ושרידי עצמות פילים אחרים – לאו דווקא מאלה שהיו חברים בעדר – הם נעצרים ממהלכם, עומדים זמן מה ורק אז ממשיכים, כאילו היה זה טקס אבל פרטי משלהם.

הפיל נחשב לאחת החיות האינטלגנטיות בטבע, ועל פי מחקר חדש שייך גם לקבוצה המצומצת של חיות המזהות עצמם במראה, כלומר בעלי תודעה עצמית. החיות האחרות בקבוצה הם שימפנזה, דולפין (במידה מסוימת) וכמובן האדם.

לפיל יש שתי צורות הליכה, הליכה רגילה והליכה מהירה הנראית כריצה, אולם הוא אינו יכול לדהור או לטפוף ואף אינו יכול לקפוץ.

[עריכה] תזונה

הפילים הם צמחוניים. אוכלים הן עשבים גבוהים והן ענפים ועלים של עצים. פיל אפריקאי זקוק לכ-140 ק"ג של צמחיה ליום על מנת לשרוד.

[עריכה] הפיל והאדם

הפיל ניתן לאילוף ואכן, רבים מן הפילים האסייתים מאולפים. גם את הפילים האפריקניים אפשר לאלף, ולראיה השימוש שעשו בעבר צבאות שונים כשיצאו לקרב על גבי פילי מלחמה, דוגמת לוחמי אנטיוכיה כנגד החשמונאים ובני קרתגו נגד הרומאים במלחמות הפוניות. כיום חדלו לאלף את הפילים האפריקניים מלבד מעט קרקסים, ורק את הפיל האסייתי ממשיכים לאלף. זה משמש בעיקר בתעשיית העץ של דרום-מזרח אסיה, כאשר כל עיסוקו הוא להוביל את הגזעים שנכרתו אל זרמי המים והנהרות, משם ייסחפו אל עבר נמל היעד. פילים אסיאתים נלכדים לצורך אילוף דווקא בגיל בוגר. משאלה נלכדו, הם מושמים בחברת פילים מאולפים אחרים, ואחר זמן לא רב, נרגעים פילי הבר בהשראת הפילים המאולפים ולומדים אט אט את הפקודות והציוויים הדרושים. אילוף וטיפול בפילים הוא מקצוע לכל דבר בכפרים רבים באסיה ויש מקומות שבהם הוא עובר מאב לבן. המטפל נותר צמוד לאותו פיל במשך שנים רבות.

מבחינת האדם, יש יתרונות בכך שפילים המוחזקים בגן החיות יהיו מאולפים:

• הטיפול בפיל מאולף קל יותר. כאשר לפיל לא מאולף ישנה דלקת בעין והוא זקוק לתרופה, יש להרדים אותו לשם כך, ואף לסכן את חייו יותר מאשר תוכל דלקת מקומית. כאשר הפיל מאולף, קרב אליו המטפל ללא חשש ומורח ליד עינו את המשחה.
• לא רק מחלות דורשות טיפול צמוד אלא גם נסיבות טבעיות לחלוטין דוגמת התארכות הציפורניים. כמו אצל האדם, גם ציפורני פרסותיו של הפיל מתארכות ללא הרף. האדם משתמש בקוצץ ציפורניים או בפצירה ואילו אצל הפיל נשחקות הציפורניים באופן טבעי מעצם נדידתו מדי יום מהלך של כמה עשרות קילומטרים. הפיל בגן החיות, לעומת זאת, סגור במכלאה ואף שתהיה רחבת ידיים עדיין אינה מספיקה כדי לאפשר לפיל להלך די והותר כדי להביא למצב של שחיקת ציפורניו. כאשר הפיל מאולף קרב אליו המטפל ובפשטות יחסית משתמש במשוף עץ של נגרים כדי להסיר את ההתארכות המיותרת של הציפורניים.

הפיל הוא בעל חיים צמחוני האוכל מגוון רחב של צמחים. הפיל האסייתי אוכל בעיקר עשב רך אם כי לעתים גם עלים וקליפות עצים. בגן החיות חביבים עליו במיוחד המזונות המתוקים והעסיסיים, אך את עיקר מזונו תופס החציר, הזול יחסית והקל לאחסון מבחינת בעיות של טריות. הפיל אוכל מדי יום עשרות קילוגרמים של מזון, בהתאם לפעילותו ולמצבו הגופני. כדי להעשיר את מזונו בגן החיות, מוסיפים לתפריטו גם לחם וטבליות של מינרלים וויטמינים על מנת לשמור על איזון נכון של תזונה.

בגן החיות נמצאים לרוב בעדר גם זכרים וגם נקבות, אולם בעת שהזכרים מיוחמים הם מופרדים מן הנקבות משום שהתנהגותם נעשית פראית למדי. למרות הקשיים, מחזיקים זכרים בגן החיות על מנת להפרות את הנקבות. כיום ישנה אפשרות של הפריה מלאכותית כדי לעבר את הנקבה, אך לשם כך יש למצוא זכר מתאים וכן לאמן את האם המיועדת במשך חודשים עבור היום המיוחל. זהו מבצע מסובך למדי, אך אפשרי.

הפיל האסייתי אינו מצוי בסכנה קיומית אולם סביבתו, היערות והחורשים, נעלמים במהירות בעקבות פלישת האדם, והפיל המאולף הורס למעשה את ביתו בעל כורחו כאשר הוא משמש כלי עיקרי בתעשיית העץ. עם התפתחות התעופה והתיירות, נועד לפיל גם תפקיד חדש-ישן: במקום לשאת על גבו צבאות של חיילים, נושא הוא כיום צבאות של תיירים, ורכיבה על גבי פילים הפכה להיות מקור פרנסה לתושבי מזרח אסיה.

[עריכה] הפיל ביהדות

הפיל מתייחד ביהדות כאחד משני בעלי החיים היחידים שמברכים עליהם את ברכת "משנה הבריות". יש כמה סברות מדוע מברכים עליו "משנה הבריות". יש שאומרים שזה מפני שהוא דומה לאדם בכך שעורו אינו שעיר אלא חלק והוא משתמש בחדקו כמו ביד (מאירי ברכות נב,ח). ויש אחרים שסוברים שמשום שבזמן המבול העניש הקב"ה כמה מן האנשים הרשעים והפך אותם לקופים ופילים (מלאכת שלמה כלאים ח,ו).

כן מסופר על אלעזר המכבי מבית חשמונאי שנדרס בידי פיל בקרב בית זכריה.

[עריכה] מיון

• סוג: פיל (Elephas)
  • מין: פיל אסייתי (Elephas maximus)
    • תת-מין: פיל הודי (Elephas maximus indicus)
    • תת-מין: פיל אסייתי מצוי (Elephas maximus maximus)
  • מין: פיל קדום (Elephas antiquus) - נכחד
    • תת-מין: פיל קדום גמדי (Elephas antiquus falconeri)
• סוג: פיל אפריקני (Loxodont)
  • מין: פיל יער אפריקני (Loxodonta cyclotis)
  • מין: פיל סוואנה אפריקני (Loxodonta africana)

[עריכה] ראו גם

• מחיצה על ידי פיל
• פיל מלחמה
• פיל לבן
• פיל ורוד

[עריכה] לקריאה נוספת

• דוגלאס-המילטון איאן ואוריה, בין הפילים, זמורה, ביתן, מודן ההוצאה לאור. 1978.

[עריכה] סימוכין והערות שוליים

1. ^ WWF: African elephants (2007-03-28). Retrieved on 2007-06-09.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: פיל
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פילים

• "למה הפילים מתעניינים במתיהם", מאת נדב לוי, הארץ, בתוך אתר וואלה!
• הדמיון בין אורחות החיים של פילים ולוויתנים, מאת נדב לוי