פיליפין איירליינס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פיליפין איירליינס
Philippine-Airlines-logo.svg
איירבוס A340 של החברה
יאט"א
PR
ICAO
PAL
אות קריאה
PHILIPPINE
שנת ייסוד 1941
בסיס פעולה מרכזי נמל התעופה הבינלאומי נינו אקינו
(מנילה)
בסיס פעולה משני נמל התעופה הבינלאומי מקטן-סבו
הנהלה פאסאי סיטי הפיליפינים
מועדון הנוסע המתמיד Mabuhay Miles
צי מטוסים 36
מספר יעדים 46
www.philippineairlines.com
איירבוס A320 של החברה
איירבוס A340 של החברה
בואינג 747 של החברה בשנת 1997
בואינג 737-300 של החברה

פיליפין איירליינסאנגלית: Philippine Airlines, מכונה גם PAL) היא חברת התעופה הלאומית של הפיליפינים. החברה מפעילה טיסות ליותר מ-40 יעדים בדרום-מזרח אסיה, מזרח אסיה, צפון אמריקה, אוקיאניה, והמזרח התיכון.

חברת התעופה נפגעה קשות מהמשבר הפיננסי באסיה בשנת 1997, דבר שגרם לפיטורי אלפי עובדים, למכירת חלק גדול מצי המטוסים שלה, ולביטול יעדיה לאירופה ולמזרח התיכון. בשנת 1998 נכנסה להליך כינוס נכסים, אך יצאה ממנו לחלוטין ב-2007.

בשנת 2010 טסו בחברה יותר מ-9 מיליון נוסעים, באותה השנה דירגה חברת הייעוץ הבריטית Skytrax את פיליפין איירליינס בשלושה כוכבים.

תולדות החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה נוסדה ב-26 בפברואר 1941 על ידי מספר אנשי עסקים מקומיים, והחלה את פעילותה במרץ אותה השנה. בתחילת דרכה הפעילה טיסות בין מנילה לבאגיו סיטי, באמצעות מטוס ביצ'קראפט מודל 18.

בפברואר 1946 רכשה החברה חמישה מטוסי דאגלס DC-3, והפעילה באמצעותם טיסות ל-15 יעדים. באותה השנה חכרה מטוס דאגלס DC-4 והפעילה באמצעותו טיסות לקליפורניה, ובכך הפכה לחברת התעופה האסייתית הראשונה שהפעילה טיסות מעבר לאוקיינוס השקט. במאי 1966 רכשה PAL מטוסי BAC 1-11, ובשנת 1969 רכשה מטוסי דאגלס DC-8 באמצעותם הפעילה טיסות לרומא פרנקפורט ואמסטרדם.

בשנת 1972 הכריז הנשיא פרדיננד מרקוס על משטר צבאי במדינה, כחלק ממדיניותו החליט על הקמת חברת תעופה אחת במדינה. בשנת 1974 השתלטה PAL על חברות התעופה "אייר מנילה" ו"פיליפינס אוריינט איירוויז", ובשנת 1977 הלאימה ממשלת הפיליפינים את החברה. בשנת 1979 הוסיפה החברה לצי המטוסים שלה מטוסי בואינג 727, בואינג 747-200, ואיירבוס A300.

לאחר שנבחרה קורסון אקינו בבחירות של שנת 1986, החליטה על שדרוג מסיבי של צי החברה. בין השנים 1987-1989 נרכשו מטוסי שורט 360 (Short 360), פוקר 50, ובואינג 737-300.

במאי 1996 נרכשו מטוסי איירבוס A340, ותוכנן ארגון הצי מחדש. אולם המשבר הפיננסי באסיה פגע בחברה קשות, סכסוכים בין הנהלת החברה לוועד העובדים, גרמו לשביתה מוחלטת של החברה, ועד סוף מרץ 1999 סגרה את בסיסה בסבו.

לאחר שש שנים של הפסדים, בשנת 2000 דיווחה החברה לראשונה על רווח של כ-44,200,000 . באותה השנה מכרה ללופטהנזה את תחזוקת כלי הטיס שלה. בשנת 2001 חידשה את טיסות בעסקים שלה לאוסטרליה וקנדה, כמו כן השיקה את מועדון הנוסע המתמיד שלה "Mabuhay Miles". בשנת 2003 רכשה מטוס בואינג 747-400, החמישי בצי מדגם זה, בהמשך רכשה שני מטוסי איירבוס A320.

במרץ 2008 הזמינה PAL מיצרנית המטוסים בומברדייה שמונה מטוסי דאש 8, לקראת הקמת חברת הבת שלה; PAL אקספרס, החברה הפעילה טיסות פנימיות במדינה עד שנת 2010 אז העבירה את פעילותה לחברת בת אחרת של פיליפין איירליינס; איירפיל אקספרס.

שותפות קוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפיליפין איירליינס הסכמי שותפות קוד עם החברות הבאות:

צי המטוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צי פיליפין איירליינס נכון ליוני 2011: (גיל הצי הממוצע 9.7 שנים) ‏[1]
כלי טיס בצי בהזמנה נוסעים הערות
C Y סה"כ
איירבוס A319-100 4 8 126 134 חכורים מחברת הליסינג GECAS
איירבוס A320-200 13 12
12
138
144
150
156
שבעה חכורים מחברת הליסינג GECAS
איירבוס A330-300 8 42 260 302
איירבוס A340-300 4 44 220 264
בואינג 747-400 5 42
44
56
383
383
335
425
427
391
בואינג 777-300ER 2 42 328 370
סה"כ 36

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פיליפין איירליינס בוויקישיתוף

Camera-photo.svg מדיה וקבצים בנושא פיליפין איירליינס באתר Airliners.net

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מידע על צי פיליפין איירליינס באתר planespotters.net