פיליפ גוסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פיליפ גוסט
Philip Gossett
לידה 27 בספטמבר 1941
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 ביוני 2017 (בגיל 75)
שיקגו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מעסיק אוניברסיטת שיקגו עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פיליפ גוסטאנגלית: Philip Gossett; ‏27 בספטמבר 1941, ניו יורק12 ביוני 2017) היה מוזיקולוג והיסטוריון אמריקאי, פרופסור אמריטוס למוזיקה, בעל אות השירות המצוין בקתדרת רוברט ו. רנקר באוניברסיטת שיקגו. אהבתו ארוכת-הימים לאופרה האיטלקית של המאה ה-19, שראשיתה בהאזנה לשידורי הרדיו מן המטרופוליטן אופרה בנעוריו, הובילה להוצאת ספר חשוב בנושא זה, "דיוות וחוקרים: ביצוע אופרה איטלקית", שזכה בפרס אוטו קינקלדי מטעם האגודה האמריקאית למוזיקולוגיה, כספר המוזיקה הטוב ביותר לשנת 2006.

את תרומותיו של פיליפ גוסט לחקר האופרה וההשפעה שעשויה להיות להן על ביצוע אופראי אפשר לסכם בצורה הטובה ביותר בדברים שנאמרו ב-Newsday: "אי-אילו דוברי-שבח והלל אומרים, שהסופרן מריה קאלאס תרמה לאופרה האיטלקית לא פחות מארטורו טוסקניני או ורדי. כנגד זה אפשר לטעון, המוזיקולוג פיליפ גוסט עשה למען האופרה האיטלקית לא פחות מכל אחד מן הגאונים הללו."

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן שגוסט החל בלימודי התואר השני למוזיקה באמצע שנות ה-60', המלחינים האיטלקים כמו ג'ואקינו רוסיני, וינצ'נצו בליני, גאטנו דוניצטי וג'וזפה ורדי זכו למעט מאוד מחקר אקדמי רציני. במילים של גוסט: "אם רצית להיות מוזיקולוג רציני, היית צריך לעסוק בחקר בטהובן או באך או מזמור גרגוריאני, אבל רוסיני - זה היה רעיון מוזר למדי". ואולם, גוסט עמד על שלו ומספר, כי "הלכתי לאוניברסיטת פרינסטון לעבודת המאסטר במוזיקולוגיה, התאהבתי עוד יותר במוזיקה וכתבתי את הדוקטורט שלי על המוזיקה של רוסיני, בליני, דוניצטי וורדי. אז נסעתי לפריז במלגת פולברייט וחקרתי את האופרות של רוסיני."[1]

במהלך הקריירה שלו, מרבה גוסט לנסוע לצורך עבודת המחקר שלו לאיטליה, שם הוא מייעץ בנושא הצגת ההפקות בפסטיבל האופרה של רוסיני בעיר הולדתו של המלחין, פזארו, והוא עובד ישירות עם המכון ללימודי ורדי (Istituto Nazionale di Studi Verdiani) בפארמה, שנוסד בשנת 1960. לקראת שנת המאה למות ורדי, 2001, עבד גוסט עם תאטרו רג'ו די פרמה על תוכנית השנה שלו.

ההוצאות המדעיות של אופרות מאת ורדי ורוסיני[עריכת קוד מקור | עריכה]

הואיל ותחומי העניין המוזיקליים של גוסט התמקדו באופרה האיטלקית של המאה ה-19 (בעיקר יצירותיהם של רוסיני, בליני, דוניצטי וורדי), עיקר עיסוקו באוניברסיטת שיקגו הוא כעורך ראשי של שני מיזמים חשובים: המחקר להכנת הוצאות מדעיות של כל האופרות מאת רוסיני (כ-70) וורדי (כ-33, בצורותיהן השונות). אלה מוכנות ויוצאות בהדרגה לאור כ"יצירותיו של ג'וזפה ורדי" (בהוצאת אוניברסיטת שיקגו בשיתוף פעולה עם בית ההוצאה האיטלקי קאזה ריקורדי ממילאנו[2] וכ"יצירותיו של ג'ואקינו רוסיני" (בבית ההוצאה ברנרייטר, קאסל).[3]

בראיון, הסביר גוסט למה כוונתו במונח "הוצאה מדעית" (critical edition):

במונח הוצאה מדעית של אופרה התכוונתי תמיד להוצאה, המתבססת בכל מקום אפשרי על המקורות המשובחים והמדוייקים ביותר לאופרה. הווה אומר, שהיא חייבת לחקור במלואן את תולדות הביצוע של יצירה. בחלק מן המקרים יש לנו כמובן כתב יד מקורי, וזה עוזר לנו, אבל כאן גם מתעוררות רוב הבעיות, משום שמן המפורסמות היא, שמלחינים עושים שגיאות בכתבי היד המקוריים שלהם. ומשום כך אנו נדרשים - אנו מרגישים שהכרחי להתערב ולתקן טעויות, שמופיעות לעתים ביצירות אלה באשמת הוצאות שהודפסו כך מראשיתן, כך שאלה הן פשוט טעויות בהוצאות הישנות, סתם טעויות ותו לא.

בהזדמנות אחרת, הסביר גוסט את המטרה הכוללת של הפקת הוצאות מדעיות של האופרות תוך שימוש בדוגמה מתוך Il viaggio a Reims של רוסיני:

השתמשנו במקורות ברומא, פריז, וינה וניו יורק הפרטיטורות היוצאות כיום בהדפסה חוזרת זולה פשוט משחזרות שוסב את כל הטעויות, את כל הפגמים של אותן פרטיטורות מן המאה ה-19 - שרובן הופקו במהירות רבה ובמילים של ורדי עצמו, "מלאות שגיאות." ... ההותצאות המדעיות החדשות מנסות, זו הפעם הראשונה, לחזור למקורות אותנטיים והן מאפשרות למבצעים גישה לגרסאות השונות שקיבלו את הכשר המלחינים

כפי שגוסט מסביר, הוא איננו גורס שזמרים צריכים לבסס את פרשנויותיהם אך ורק על כל מה שמצוי בהוצאה מדעית. מטרתו היא, "שמבצעים יבססו את עבודתם על ההוצאות המעולות ביותר שבנמצא, וזה מה שאנו מנסים להפיק."

בשנת 2004 נאמר, כי "צוותו של גוסט השלים 12 מתוך 33 הכרכים היזומים של יצירות ורדי ויותר מ-30 כרכים של ה-70 המצופים לרוסיני. ,לעולם לא אסיים את רוסיני,' אמר גוסט. ,אבל ורדי - אני מקווה.'" מכל מקום, לפי הדף "הוצאה מדעית של ורדי - כותרים זמינים" של אוניברסיטת שיקגו מיולי 2013 היו 17 אופרות של ורדי ו-9 של רוסיני נגישות לקהל או מתוכננות להוצאה בבית ההוצאה ברנרייטר. זאת, יש לציין, בנוסף ל-26 האופרות של רוסיני שלהן הוכנו כבר הוצאות מדעיות על ידי קרן רוסיני בהנחייתו הכללית של גוסט.

עם זאת, תועדה הכחשתו של גוסט, כי הוצאת קלאודיו שימונה ל"מאומטו השני" היא הוצאה מדעית במובן האמיתי והנכון של המילה, אלא פרטיטורה לביצוע עם הערות של שימונה כמנצח.

"טנקרדי", ארמיונה" ו"סמיראמידה" של רוסיני הן שלוש מן ההוצאות המדעיות שגוסט ערך באופן אישי, ועבודתו האחרונה לעת עתה היא כוחו של גורל מאת ורדי, שאם כי לא יצאה עדיין באופן רשמי, בוצעה כבר באופרה של סן פרנסיסקו בנמובמבר 2005 בגרסת 1869 /שלה. הגרסה של 1862 הוצגה בתיאטרון העירוני של ברן באפריל 2006.

עבודה עם להקות אופרה אמריקאיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארצות הברית התייעץ גוסט עם הגראנד אופרה של יוסטון (ב-1979 לקראת הפרסום הראשון של ההוצאה המדעית של "טנקרדי", עם סיומה הטראגי, שהתגלה אז לראשונה, בכיכובה של מרילין הורן; עם המטרופוליטן אופרה לקראת הפקת "סמיראמידה" שלה בנובמבר 1990; עם האופרה של סנטה פה לקראת "ארמיונה" של רוסיני; ועם האופרה הלירית של שיקגו לקראת ההצגה הראשונה של Il viaggio a Reims של רוסיני, שהייתה אבודה במשך שנים רבות, בשנת 2003. גוסט פעל שוב כיועץ לאופרה של סנטה פה במהלך החזרות בעונת 2012 להפקת ההוצאה המדעית של "מאומטו השני" מאת רוסיני, במקור משנת 1820, וחזר לסנטה פה באותו תפקיד במהלך החזרות של הלהקה להפקה חדשה של "גבירת האגם" מאת רוסיני בעונת 2013.

לקראת הצגת "אטילה" מאת ורדי במטרופוליטן, עבד גוסט עם המנצח ריקרדו מוטי על שינויים בפרטיטורה, בהסתמך על מחקר חדש. פרטיטורה זו הייתה להוצאה מדעית חדשה של האופרה.

(מוטי הודה לגוסט על חלקו בהבהרת מקרים של כפל-משמעות (במקרה זה בריגולטו), שהתגנבו אל תוך טקסטים רבים.)

פרסים ואותות כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

גוסט קיבל את "פרס ההישג המצוין" של קרן אנדרו ו. מלון בשנת 2004, שהקנה לו מימון בסך 1.5 מיליון דולר למחקרו. כמו כן, ב-1998 נתנה לו ממשלת איטליה את אות "אביר הצלב הגדול" ("Cavaliere di Gran Croce"), הכבוד הרם ביותר שאפשר להעניק לאזרח. בעולם האקדמיה, גוסט מכהן כנשיא האגודה האמריקאית למוזיקולוגיה וכנשיא החברה למענק מחקר טקסטואלי, כמו גם כדקן המחלקה למדעי הרוח באוניברסיטת שיקגו. ב-2008 התמנה גוסט לחבר זר של האקדמיה השוודית המלכותית למוזיקה.

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1971: "האופרות של רוסיני: בעיות של ביקורת טקסטואלית באופרה של המאה ה-19" (תזה/דיסרטציה). OCLC ‏ 251748514 ו-1061802
  • "מסה על הרמוניה" מאת ז'אן-פיליפ ראמו, ערוכה ומתורגמת על ידי פיליפ גוסט. ניו יורק: דובר, מסת"ב 978-0-486-22461-9
  • 1978: "אופרה רומנטית מוקדמת: בליני, רוסיני, מאיירבר, דוניצטי, וגראנד אופרה בפריס", עריכה והקדמות מאת פיליפ גוסט וצ'ארלס רוזן, ניו יורק: גרלנד. OCLC ‏ 225747929
  • 1983 "ג'ואקינו רוסיני" בגדולי האופרה האיטלקית במילון גרוב החדש: רוסיני, דוניצטי, בליני, ורדי, פוצ'יני. ניו יורק: ו. ו. נורטון, 1983, ISBN 978-0-393-30361-2
  • 1983: "הפוריטנים": מלודרמה סריו בשלוש מערכות, ביצוע ראשון: פריז, התיאטרון האיטלקי, 24 בינואר 1835 (הוצאת פקסימיליה של כתב היד המקורי החתום של בליני יחד עם הגרסה הנאפוליטנית, 2 כרכים. הושלם על ידי קרלו פפולי (לברית): וינצ'צו בליני (מוזיקה); פיליפ גוסט (עריכה, הקדמה). הוצאת גרלנד. ISBN 978-0-8240-2905-0
  • 1985: "אנה בולנה והבשלות האמנותית של גאטנו דוניצטי" (מחקרים ביצירה ומבנה במוזיקה) מאת פיליפ גוסט, הוצאת אוניברסיטת אוקספורד 1985 ‏ ISBN 978-0-19-313205-4.
  • 2006: "דיוות וחוקרים: ביצוע אופרה איטלקית. שיקגו: אוניברסיטת שיקגו. ISBN 978-0-226-30482-3
  • 2014: "ז'אן פיליפ רמו: חייו ויצירתו" מאת קאתברט גירדלסטון, עם הקדמה מאת פיליפ גוסט. מיניאולה, ניו יורק: דובר.ISBN 9780486492230

הוצאות מדעיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יצירות של ג'ואקינו רוסיני, סדרה I: אופרות
    • L'occasione fa il ladro מאת ג'ואקינו רוסיני, בעריכת ג'ובאני קארלי באליולה, פטרישה בראונר ופיליפ גוסט, 1994, OCLC 49600614 "La
    • "La Gazzetta" מאת ג'ואקינו רוסיני, כרך 18 בעריכת פיליפ גוסט ופבריציו שיפיוני, פזארו, קרן רוסיני 2002. . ISBN 978-0-226-72864-3 (בוצעה לראשונה בגרזינגטון אופרה (אוקספורד) ופסטיבל האופרה ע"ש רוסיני (פאזרו), קי. 2001
    • "סמיראמידה" מאת ג'ואקינו רוסיני: מלודרמה טראגית בשתי מערכות, לברית מאת גאטנו רוסי, כרך 34, בעריכת פיליפ גוסט ואלברטו זדב פאזרו, קרן רוסיני, 2001
    • "ארמיונה" מאת ג'ואקינו רוסיני, בעריכת פטרישה ב. בראונר ופיליפ גוסט, 2006. ISBN 9788875927806.
    • "טנקרדי" מאת ג'ואקינו רוסיני: מלודרמה הרואית בשתי מערכות מאת גאטנו רוסי, כרך 10 בעריכת פיליפ גוסט, 2010
    • "מאומטו השני", דרמה פר מוזיקה בשתי מערכות מאת צ'זארה דלה ואלה. האופרה של סנטה פה הציגה את המערכות הראשונות של ההוצאה המדעית החדשה הזאת, בהתקנת החוקר ההולנדי האנס סחלוויס, שתצא לאור בשנת 2015 בהוצאת ברנרייטר מקאסל, בהנחיית העורך הראשי פיליפ גוסט, שהיה נוכח במהלך החזרות כיועץ.
    • הספר מסביליה מאת ג'ואקינו רוסיני (בהתקנה)
  • יצירות מאת ג'וזפה ורדי, סדרה I: אופרות

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Musicologist Roger Parker, General Editor of The Critical Edition of the Operas of Gaetano Donizetti (Casa Ricordi, Milan)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פולה מורגן, "פיליפ גוסט" במילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים אונליין
  2. ^ יהואש הירשברג, "קסם האופרות של ורדי", עמ' 353
  3. ^ מורגן, גרוב