פיליפ הרשקוביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פיליפ הרשקוביץגרמנית: Philipp Herschkowitz, ברומנית: Filip Herşcovici, ברוסית:Филипп Гершкович, ‏ 7 בספטמבר 1906 - 5 בינואר 1989) היה מלחין, מורה ותאורטיקאי מוזיקה יהודי יליד רומניה, תלמידם של אלבן ברג ואנטון וברן, שעשה ארבעים ושבע שנים מחייו, מ-1940 עד 1987, בברית המועצות.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשקוביץ, בן למשפחה יהודית ביאשי, סיים את הקונסרבטוריון בעירו בשנת 1927 והתקבל לאקדמיה למוזיקה בווינה, אוסטריה, שם למד אצל יוזף מרקס. בהמשך למד באופן פרטי אצל ברג (1928-1931) ווברן (1934-1939). הוא עזב את אוסטריה לאחר סיפוחה לגרמניה הנאצית, הגיע לברית המועצות בשנת 1940 והתיישב תחילה בצ'רנוביץ, שאותה עזב ב-22 ביוני 1941 עם ראשית הפלישה הגרמנית. הוא עבר לטשקנט (אוזבקיסטן) ושם חי עד 1944. הרשקוביץ השתקע במוסקבה בשנת 1946 והחל ללמד באופן פרטי. הייתה לו השפעה רבה על דורות של מוזיקאים רוסים, ביניהם דמויות מובילות במה שנקרא "המחלקה המחתרתית". באלה היו המלחינים אנדריי וולקונסקי, אדיסון דניסוב, אלפרד שניטקה, סופיה גוביידולינה ועוד רבים.

הרשקוביץ היה אחד החשובים ביותר בתלמידיו של אנטון וברן, והוא הקדיש את חייו להבנה ולפיתוח של רעיונות מורו. היה לו עניין לחקור וליצור יסוד תאורטי למחשבה המוזיקלית של וברן. הוא התמקד באנאליזה של המוזיקה שיצרו המלחינים הדגולים, בייחוד בזו של בטהובן. עיקרה של גישה זו טמון בחקר החומר המוזיקלי במונחי ההתנגדות בין שתי קטגוריות יסודיות: Fest ("קבוע") ו-Locker ("רופף").

בהזמנת "מוסד אלבן ברג", חזר הרשקוביץ לווינה בשנת 1987 ומת שם כעבור שנתיים. ארבעת הכרכים של ספרו על מוזיקה, המכילים את עיקר תורתו, יצאו לאור בעריכת אלמנתו וביוזמתה במוסקבה, בין השנים 1991 ל-1997.

יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ואלס לפסנתר (תוכנן כחלק מיצירה גדולה יותר), 1929
  • "הצבעונים", מלודרמה על פי פטר אלטנברג (פרויקט), 1930
  • פוגה ל-14 כלי סולו (חליל, אבוב, קלרנית, קלרנית בס, בסון, סקסופון אלט, קרן, חצוצרה, נבל, כלי הקשה, כינור, ויולה, צ'לו, קונטרבס ופסנתר (תוכנה כחלק מיצירה גדולה יותר), 1930
  • Wie des Mondes Abbild zittert (היינריך היינה) לקול ופסנתר, 1932
  • "פרחי אביב" לפסנתר, 1947
  • קפריצ'ו לשני פסנתרים, "קומפוזיטור סובייטי", מוסקבה, 1957
  • "שלושה קטעים לפסנתר", שנות ה-60'
  • "חמישה קטעים לפסנתר", שנות ה-60'
  • ארבעה לידר למילים של פאול צלאן למצו-סופרן ופסנתר, 1962
  • שלושה לידר למילים של יון בארבו, לקול ופסנתר, 1965-66
  • Brandmal (פאול צלאן) לקול ופסנתר, שנות ה-60'
  • "ארבעה קטעים" לצ'לו וםפסנתר, 1968
  • קטע לפסנתר ב-4 פרקים, 1969
  • Brandmal פאול צלאן) למצו-סופרן, חליל, 2 קלרניתות, פסנתר בארבע ידיים, כלי הקשה, 6 ויולות וקונטרבס.
  • Espenbaum (פאול צלאן) למצו-סופרן, חליל, 2 קלרניתות, כלי הקשה, פסנתר ב-4 ידיים, 6 ויולות וקונטרבס, ראשית שנות ה-70'
  • Leuchten (פאול צלאן) למצו-סופרן, 2 חלילים, 2 קלרניתות, קלרנית בס, 2 בסונים, 4 קרנות, פסנתר, 4 כינורות, 2 ויולות ו-2 צ'לי, ראשית שנות ה-70'
  • ארבעה לידר (פאול צלאן) למצו-סופרן, 2 חלילים, 2 קלרניתות, קלרנית בס, 2 בסונים, 4 קרנות, תוף קטן, פסנתר, 4 כינורות, 2 ויולות ו-2 צ'לי, ראשית שנות ה-70'
  • שלושה קטעים לצ'לו ופסנתר, שנות ה-70'
  • סוויטה קאמרית קטנה ל-2 קלרניתות, כינור, ויולה, צ'לו ופסנתר, שנות ה-70'
  • סוויטה קאמרית קטנה למצו-סופרן, 2 קלרניתות, כינור, 2 ויולות, צ'לו ופסנתר, 1979
  • "מדריגלים", לשירים של ריינר מריה רילקה, פדריקו גרסייה לורקה וגיום אפולינר, 1983
  • עיבוד לתזמורת מיתרים של רביעיית מיתרים בפה מז'ור של בטהובן (הס 34) בעקבות הסונאטה התשיעית לפסנתר שלו (אופוס 14/1), שנות ה-80'
  • שלושה שירים בליווי הרכב קאמרי, 1987-88

ציטטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "המילים ,אמן גדול' אינן הערכה, אלא הגדרה תאורטית."
  • "האמנים הדגולים (אנו מדברים רק הגדולים ביותר - יש רק מתי-מעט מהם) הם קומץ אריסטוקרטים, שנכנסו להיסטוריה של המוזיקה כמו אל בית מרזח."
  • "מוזיקה היא בלתי-מציאותית במובן הארצי של המילה. אי אפשר להרוס אותה! היא צלחת מעופפת. אבל כמובן, אלינו לדעת ,צלחת' מהי ומה פירוש ,מעופפת'."

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Herschkowitz, Philipp: On music. Books I–IV. Ed. L. Herschkowitz, Moscow, 1991–7 (collected writings in Russian, but some fragments in English and German)
  • Dmitri Smirnov: A Geometer of Sound Crystals – A Book on Herschkowitz: by Verlag Ernst Kuhn – Berlin in 2003 (in English)
  • Yuri Kholopov: Philip Gershkovich’s search for the lost essence of music; also: List of Philip Gershkovich’s musicological research studies; List of Philip Gershkovich’s musical compositions; Some of Philip Gershkovich’s aphorisms. In: «Ex oriente...III» Eight Composers from the former USSR Philip Gershkovich, Boris Tishchenko, Leonid Grabovsky, Alexander Knaifel, Vladislav Shoot, Alexander Vustin, Alexander Raskatov, Sergei Pavlenko. Edited by Valeria Tsenova. English edition only. (studia slavica musicologica, Bd. 31) Verlag Ernst Kuhn – Berlin ISBN 3-928864-92-0
  • Klaus Linder: Philip Herschkowitz: article in Grove Dictionary of Music
  • Hanspeter Krellman: Anton Webern in Selbstzeugnissen und Bilddokumenten (Hamburg, 1975)
  • Hermann Scherchen: Aus meinem Leben, Rußland in jenen Jahren: Erinnerungen, ed. E. Klemm (Berlin, 1984)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]