פינחס הירשפרונג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב פינחס הירשפרונג

הרב פינחס הירשפרונגאנגלית: Pinhas Hirschprung;‏ תרע"ב, 1912כז בטבת תשנ"ח, 1998) היה רב ראשי במונטריאול[1], וראש ישיבת תומכי תמימים במקום. נחשב אחד מגדולי הרבנים החרדים בקנדה, והיה חבר ועד הרבנים הכללי של ארצות הברית וקנדה.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הירשפרונג נולד בעיירה דוקלה שבגליציה המזרחית לחיים ולאמו בת הרב דוד צבי (טעביל) זהמאן‏[2]. למד תורה אצל סבו הרב, חבריו ללימודיו היו רבי יעקב לייזר (לימים האדמו"ר מפשעווארסק), וכן רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, ולאחר מכן למד בישיבת חכמי לובלין שם הפך לתלמידו המובהק של רבי מאיר שפירא מלובלין.

כאשר הגיע לגיל בר מצווה פרסם את פרי למדנותו בספר "פרי פינחס", והחל לערוך מאסף חודשי לחידושי תורה, בשם: "אהל תורה"‏[3]. הרב שפירא, מינהו באותה עת לבוחן של תלמידים חדשים שהגיעו לישיבת חכמי לובלין, תפקיד שדרש ידע רב. הוא קיבל סמיכה לרבנות מהרב חנוך אייגש בעל המרחשת, והרב שמואל פירר.

בתקופת מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת מלחמת העולם השנייה, לאחר פלישת הצבא הנאצי אל פולין, הורה רבו שיש לנסות לעבור את הגבול אל הצד הרוסי ואפילו במחיר חילול שבת, מאחר שמדובר בפיקוח נפש, על כן הירשפרונג וכמה מחבריו חצו את הגבול בשחיה[4] אל הסובייטים בליטא. והחל מסע לקוֹבֶּה דרך סיביר, אך נשאר בשנחאי יחד עם קבוצת תלמידי ישיבת חכמי לובלין שהמשיכו את לימודם שם, תחת הנהגת רבי שמעון שלום קאליש האדמו"ר מאמשינוב. בשנת תש"א (1941) הגיע לקנדה. את תלאותיו תיאר בזיכרונותיו.

כרב בקנדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הגיעו לקנדה התמנה לרבה של קהילת "עדת ישורון" במונטריאול ולראש ישיבת "מרכז התורה" שהתנהלה ברוחה של ישיבת חכמי לובלין‏[5]. בהמשך התמנה גם לראש ישיבת תומכי תמימים של חסידות חב"ד במונטריאול, ולמנהל ועד הרבנים וראש בית הדין של קהילת מונטריאול. הוא הוזמן לכהן כרב בקהילות גדולות יותר בלונדון, אנטוורפן ומקומות אחרים אך סירב לכל ההצעות ונשאר במונטריאול.

הרב הירשפרונג היה ידיד קרוב לרב חיים צימרמן, לרבי מליובאוויטש, וכן לאדמו"ר מסאטמר. המאמר השלישי בספרו של האדמו"ר מסאטמר "ויואל משה", העוסק בלשון הקודש, נכתב כתשובה לרבי פנחס הירשפרונג, שהתלבט לגבי שפת הלימוד במוסדות בית יעקב לבנות. הרב הירשפרונג נמנה בין המתנגדים לנוסחת שטחים תמורת שלום‏[6].

למדנותו והערכה כלפיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הירשפרונג היה ידוע כמתמיד גדול בלימוד ובעל זיכרון יוצא מן הכלל‏[7]. מכיריו העידו שכל התלמוד היה מונח במוחו כבקופסה. בנערותו העיד עליו הרב שפירא כי הוא ידע 2,200 דפי גמרא בעל פה.[דרוש מקור]

כאשר הגיע לארץ ישראל ביקר אצלו הפני מנחם מגור ובסיום הביקור נפרד ממנו כשהוא פוסע לאחור, (כמו שמתרחקים מארון קודש).

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרי פנחס.
  • אש פנחס - יצא לאור על ידי תלמידו הרב שלמה שטיין.‏[8]
  • פון נאצישען יאמערטאל, ספר זכרונותיו מתקופת השואה ביידיש , תש"ה 1944, הספר תורגם לעברית על ידי יואל וולף.

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Janice Arnold, Bnei Brak rabbi named to new beit din post, The Canadian Jewish News
  2. ^ סבו, דוד צבי (טעביל) זהמאן היה רבה של העיר דוקלא מחבר ספר מנחת סולת, תלמיד הרב יצחק יהודה שמלקיש בעל הבית יצחק
  3. ^ אהל תורה, טבת תרפ"ח
  4. ^ מתוך: גבורי החי"ל- תולדות ישיבת חכמי לובלין בתקופת השואה. מאת דוד אברהם מנדלבוים
  5. ^ ד"ר הלל זיידמן, ישיבת חכמי לובלין, אתר דעת
  6. ^ נ. בן יצחק, מיהו ה"רופא" המוסמך לפסוק אם ומתי מותר לוותר על שטחים, מעריב, 31 באוגוסט 1979
  7. ^ הרב ר' פנחס הירשפרונג, הפרדס מרץ 1955, עמודים 40-42
  8. ^ http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2413808&whichpage=&forum_id=19616