פינחס מנחם אלתר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
פינחס מנחם אלתר
האדמו"ר מגור
Ya'akov Katz (Katzele).jpg
הפני מנחם (במרכז) בישיבת בית אל, 1990.
חיבורו העיקרי פני מנחם
תאריך לידה כ"א בתמוז ה'תרפ"ו
מקום לידה פאלעניצה
תאריך פטירה ט"ז באדר ה'תשנ"ו
ירושלים
מקום קבורה חצר ישיבת שפת אמת בירושלים
תאריך לידה לועזי 1926
תאריך פטירה לועזי 1996 (בגיל 70 בערך)
חסידות חסידות גור
מקום מגורים ירושלים
מקום פעילות ירושלים
מספר בשושלת 6
הקודם הרב שמחה בונים אלתר
הבא הרב יעקב אריה אלתר
תחילת כהונה י"ג תמוז ה'תשנ"ב
1992
סיום כהונה עם פטירתו
רבותיו אביו בעל האמרי אמת
נושאים בהם עסק ראש ישיבת שפת אמת, חבר מועצת גדולי התורה, חבר הנהלת מרכז החינוך העצמאי, יו"ר תנועת אגודת ישראל באר"י, יו"ר תורה ויהדות לעם, ויו"ר איחוד מוסדות גור באר"י.
חיבוריו פני מנחם עה"ת, אוצר מכתבים, תורתך שעשעי, מצותיך שעשעי, פני מלך, פני שבת,
אב הרב אברהם מרדכי אלתר
אם פייגע מינטשה בידרמן
בת זוג ציפורה אלתר
ילדים רבי יעקב מאיר אלתר, אסתר ליפל, משה בצלאל אלתר, רבי שאול אלתר ראש ישיבות גור, רבי יהודה אריה לייב אלתר, רבי יצחק דוד אלתר, רבי דניאל חיים אלתר

הרב פינחס מנחם אלתר (כ"א בתמוז ה'תרפ"ו, 1926 - ט"ז באדר ה'תשנ"ו, 1996), היה האדמו"ר מגור ונשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארבע השנים האחרונות לחייו. לפני כן שימש במשך שנים רבות ראש ישיבת שפת אמת, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ויו"ר אגודת ישראל. ידוע בשם הפני מנחם על שם ספרו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני מינויו לאדמו"ר[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד כבן זקוניו מנישואיו השניים של רבי אברהם מרדכי אלתר, בעל ה"אמרי אמת", והיה אחיהם למחצה של רבי ישראל אלתר, בעל ה"בית ישראל", ושל רבי שמחה בונים אלתר, בעל ה"לב שמחה".

הצליח להמלט מאירופה יחד עם אביו אחר כיבוש פולין על ידי גרמניה, ועלה לארץ ישראל בפסח ת"ש 1940. התגורר בירושלים. התחתן עם ציפורה, בת הרב אברהם מרדכי אלתר, בנו של הרב משה בצלאל שהיה אחיו של ה'אמרי אמת'. לאחר נישואיו התגורר סמוך לאביו. עם פטירת אביו ירש את ביתו ושם גר עד סוף ימיו, בתחילה יחד עם אמו, בבניין שבו נמצאת עד היום ישיבת שפת אמת.

ב-1957 מונה לראשות הישיבה על ידי אחיו, רבי ישראל, שכיהן אז כאדמו"ר מגור. רבי ישראל נכח בשיעור הראשון שאותו מסר. עקב צניעותו לא התפרסם עד אז כתלמיד חכם, והתפרנס מניהול חנות ספרים. שיעוריו זכו להצלחה. הוא התייחס בחיבה לתלמידיו והתעניין במצבם. גם כראש ישיבה וכבעל מעמד מכובד הקפיד על קיום אורח חיים צנוע, ונהג לערוך את סידוריו האישיים בעצמו.

במשך שנים היה דוברו של אֶחיו רבי ישראל ורבי שמחה בונים (שכיהן גם הוא כאדמו"ר לאחר פטירת רבי ישראל). בתפקיד זה סייעו לו כישוריו הרטוריים ושליטתו הטובה בעברית.

כיהן כחבר נשיאות ונשיא מועצת גדולי התורה, כחבר הנהלת החינוך העצמאי וכחבר הנשיאות של מפעל הש"ס. ב-1971 התמנה ליו"ר אגודת ישראל. במסגרת תפקיד זה פעל ב-1992 לאיחוד בין הפלג הליטאי של מפלגת דגל התורה לפלג החסידי של אגודת ישראל.

כאדמו"ר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1992 נפטר אחיו הרב שמחה בונים. במהלך ימי השבעה התעורר בחסידות הדיון את מי למנות כיורשו, את רבי פינחס מנחם, אחי האדמו"ר, או את רבי יעקב אריה אלתר, בנו של הלב שמחה‏[1]. בסופו של דבר הוסכם שרבי פינחס מנחם יהיה האדמו"ר הבא ואחריו בנו של הלב שמחה, הרב יעקב אריה אלתר, האדמו"ר הנוכחי. הרב פינחס מנחם כיהן בתפקיד כשלוש וחצי שנים, עד לפטירתו. הנהגתו התאפיינה ב"מידת החסד". הוא התייחס בסבלנות כלפי הפונים אליו, בהם רבים שלא נמנו על חסידי גור. בדברי תורתו עסק רבות בעניין "עין טובה" ודרש מחסידיו להגביר את הפירגון ההדדי. מבחינה פוליטית נחשב כבעל תפיסת עולם ימנית, התנגד למסירת שטחי יהודה ושומרון לערבים וביקר ביישוב בית אל.

פטירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבר הרב בחצר הישיבה

רבי פנחס מנחם סבל מאסטמה בערוב ימיו. ונפטר בפתאומיות לאחר שערך את שולחנו במוצאי חג הפורים, ליל ט"ז באדר תשנ"ו (1996).‏[2]

על פי צוואתו הוא נקבר באופן חריג בחצר ישיבת שפת אמת בשכונת מקור ברוך שבירושלים, בסמוך לקבר אביו הרב אברהם מרדכי אלתר[3].

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנו הבכור, רבי יעקב מאיר
  • בתו אסתר אשת רבי בערל ליפל
  • בנו הילד משה בצלאל, נפטר בילדותו בשושן פורים תש"ך.
  • בנו רבי שאול אלתר, ראש ישיבת שפת אמת
  • בנו רבי יצחק דוד, ראש כולל להוראה בית המדרש גור, בבני ברק
  • בנו רבי דניאל חיים ראש כולל חושן משפט בירושלים
  • בנו רבי יהודה אריה - היה חתנו של הרב מנשה קליין. מונה בגיל צעיר לרב שכונת רוממה בירושלים, ולראש הכולל של חסידות גור בעיר, אך נהרג בתאונת דרכים בגיל 27, כשהוא משאיר אחריו את בנו יחידו אברהם מרדכי. עיריית ירושלים קראה על שמו את רחוב "ארי במסתרים" בשכונת רמות.‏[4] ספריו הם "פרי ביכורים‏[5]" "אמת ליהודה‏[6]". קווים לדמותו פורסמו בספר "ארי שבחבורה"‏[7].

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבים מחידושיו נמצאים בכתב יד ועדיין לא הודפסו.

  • תורתך שעשעי - פלפולים קצרים על פרשיות השבוע, תש"ן
  • פני מנחם, דרשותיו על פרשיות התורה והמועדים. יצא לאור בחמישה כרכים לאחר פטירתו.
  • "מפחד אויב תצור חיי", מאמר שפרסם בכתב העת "הפרדס" על ההתמודדות עם הפחד מפני הסקאדים בעת מלחמת המפרץ הראשונה
  • פנינים נחמדים בענייני פורים, נלקט ויצא לאור על ידי אחיינו הרב משה בצלאל ורדיגר מניו-יורק, תשנ"ז.
  • משפתי ישנים, מאמר בעניין "כאשר זמם לעשות לאחיו"
  • אוצר מכתבים, ח"א תש"ע, ח"ב תשע"ג
  • אוצר דרשות ומאמרים, לקט מדרשותיו בעל פה ובכתב בענייני המועדים, ח"א - אלול-שבט, תש"ע; ח"ב - אדר-אייר, תשע"ב, ח"ג - סיון - אב, תשע"ד.
  • שולי הגיליון - הגהות, על משנה תורה להרמב"ם וספר החינוך, תשע"א; על מסכת ברכות - פסחים, תשע"ב; סדר מועד ח"ב, וסדר נשים, תשע"ג.
  • מצותיך שעשעי - ענייני בר מצווה
  • פני מלך - ענייני נישואין
  • פני שבת - ענייני שבת
  • פני מנחם - הגדה של פסח
  • פני מנחם - הגהות על הלבוש
  • אוצרות הפסח, תשע"א

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות-שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ המאור, גיליון מס' 5 בכרך מס' 45, עמ' 37
    יאיר שפירא, החצר, הפעם במציאות, מקור ראשון, 29 באפריל 2005
  2. ^ אברהם פרידמן, "בט"ז באדר יגיעו לכאן המונים", באתר בחדרי חרדים
  3. ^ על נסיבות קבורתו ועוד ראו: ראובן גפני, מושיבים ישיבה על קברו – זיכרון, תרבות וגאוגרפיה סביב קבר אדמו"רי גור בשכונת מחנה יהודה בירושלים, בתוך "על אתר" גיליון ט"ו, הוצאת תבונות, מכללת הרצוג. עמ' 105-118
  4. ^ http://www.jerusalem.muni.il/jer_sys/pro/rehovot/rehovot.asp?STREET_KOD=4489 אתר עיריית ירושלים
  5. ^ http://www.hebrewbooks.org/4413 ספרו "פרי ביכורים"
  6. ^ http://www.hebrewbooks.org/4380 ספרו "אמת ליהודה"
  7. ^ http://www.hebrewbooks.org/33478 "ארי שבחבורה" - קווים לדמותו
אדמו"רי גור

יצחק מאיר אלתרחנוך הניך הכהן לויןיהודה אריה ליב אלתראברהם מרדכי אלתרישראל אלתרשמחה בונים אלתרפינחס מנחם אלתריעקב אריה אלתר