פינחס מנחם אלתר
 |
יש להשלים ערך זה: ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך עדיין חסר בו תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | ||
| הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם. | |||
| פינחס מנחם אלתר | |
|---|---|
| האדמו"ר מגור | |
.jpg) הפני מנחם (במרכז) בישיבת בית אל, 1990. |
|
| חיבורו העיקרי | פני מנחם |
| תאריך לידה | כ"א בתמוז ה'תרפ"ו 1926 |
| מקום לידה | גורה קלוואריה |
| תאריך פטירה | ט"ז באדר ה'תשנ"ו (1996) ירושלים |
| מקום קבורה | חצר ישיבת שפת אמת בירושלים |
| חסידות | חסידות גור |
| מקום מגורים | ירושלים |
| מקום פעילות | ירושלים |
| מספר בשושלת | 6 |
| הקודם | הרב שמחה בונים אלתר |
| הבא | הרב יעקב אריה אלתר |
| תחילת כהונה | י"ג תמוז ה'תשנ"ב 1992 |
| סיום כהונה | עם פטירתו |
| רבותיו | אביו בעל האמרי אמת |
| נושאים בהם עסק | ראש ישיבת שפת אמת, חבר מועצת גדולי התורה, חבר הנהלת מרכז החינוך העצמאי, יו"ר תנועת אגודת ישראל באר"י, יו"ר תורה ויהדות לעם, ויו"ר איחוד מוסדות גור באר"י. |
| חיבוריו | פני מנחם עה"ת, אוצר מכתבים, תורתך שעשעי, מצותיך שעשעי, פני מלך, פני שבת, |
| אב | הרב אברהם מרדכי אלתר |
| אם | פייגע מינטשה בידרמן |
| בת זוג | ציפורה אלתר |
| ילדים | רבי יעקב מאיר אלתר, אסתר ליפל, משה בצלאל אלתר, רבי שאול אלתר ראש ישיבות גור, רבי יהודה אריה לייב אלתר, רבי יצחק דוד אלתר, רבי דניאל חיים אלתר |
הרב פינחס מנחם אלתר (כ"א בתמוז ה'תרפ"ו, 1926 - ט"ז באדר ה'תשנ"ו, 1996), היה האדמו"ר מגור בארבע השנים האחרונות לחייו. לפני כן שימש במשך שנים רבות ראש ישיבת שפת אמת, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ויו"ר אגודת ישראל. ידוע בשם הפני מנחם על שם ספרו.
תוכן עניינים |
ביוגרפיה [עריכה]
לפני מינויו לאדמו"ר [עריכה]
נולד כבן זקוניו מנישואיו השניים של רבי אברהם מרדכי אלתר, בעל ה"אמרי אמת", והיה אחיהם למחצה של רבי ישראל אלתר, בעל ה"בית ישראל", ושל רבי שמחה בונים אלתר, בעל ה"לב שמחה".
הצליח להמלט מאירופה יחד עם אביו אחר כיבוש פולין על ידי גרמניה, ועלה לארץ ישראל בפסח ת"ש 1940. התגורר בירושלים. התחתן עם ציפורה, בת הרב אברהם מרדכי אלתר, בנו של הרב משה בצלאל שהיה אחיו של ה'אמרי אמת'. לאחר נישואיו התגורר סמוך לאביו. עם פטירת אביו ירש את ביתו ושם גר עד סוף ימיו, בתחילה יחד עם אמו, בבניין שבו נמצאת עד היום ישיבת שפת אמת.
ב-1957 מונה לראשות הישיבה על ידי אחיו, רבי ישראל, שכיהן אז כאדמו"ר מגור. רבי ישראל נכח בשיעור הראשון שאותו מסר. עקב צניעותו לא התפרסם עד אז כתלמיד חכם, והתפרנס מניהול חנות ספרים. שיעוריו זכו להצלחה. הוא התייחס בחיבה לתלמידיו והתעניין במצבם. גם כראש ישיבה וכבעל מעמד מכובד הקפיד על קיום אורח חיים צנוע, ונהג לערוך את סידוריו האישיים בעצמו.
במשך שנים היה דוברו של אֶחיו רבי ישראל ורבי שמחה בונים (שכיהן גם הוא כאדמו"ר לאחר פטירת רבי ישראל). בתפקיד זה סייעו לו כישוריו הרטוריים ושליטתו הטובה בעברית.
כיהן כחבר נשיאות ונשיא מועצת גדולי התורה, כחבר הנהלת החינוך העצמאי וכחבר הנשיאות של מפעל הש"ס. ב-1971 התמנה ליו"ר אגודת ישראל. במסגרת תפקיד זה פעל ב-1992 לאיחוד בין הפלג הליטאי של מפלגת דגל התורה לפלג החסידי של אגודת ישראל.
כאדמו"ר [עריכה]
בשנת 1992 נפטר אחיו הרב שמחה בונים. במהלך ימי השבעה התעורר בחסידות הדיון את מי למנות כיורשו, את רבי פנחס מנחם, אחי האדמו"ר, או את רבי יעקב אריה אלתר, בנו של הלב שמחה[1]. בסופו של דבר הוסכם שרבי פינחס מנחם יהיה האדמו"ר הבא ואחריו בנו של הלב שמחה, הרב יעקב אריה אלתר, האדמו"ר הנוכחי. הרב פינחס מנחם כיהן בתפקיד כשלוש וחצי שנים, עד לפטירתו. הנהגתו התאפיינה ב"מידת החסד". הוא התייחס בסבלנות כלפי הפונים אליו, בהם רבים שלא נמנו על חסידי גור. בדברי תורתו עסק רבות בעניין "עין טובה" ודרש מחסידיו להגביר את הפירגון ההדדי. מבחינה פוליטית נחשב כבעל תפיסת עולם ימנית, התנגד למסירת שטחי יהודה ושומרון לערבים וביקר ביישוב בית אל.
פטירתו [עריכה]
רבי פנחס מנחם סבל מאסטמה בערוב ימיו. ונפטר בפתאומיות לאחר שערך את שולחנו במוצאי חג הפורים, ליל ט"ז באדר תשנ"ו (1996).[2]
על פי צוואתו הוא נקבר באופן חריג בחצר ישיבת שפת אמת, הבית בו התגורר (ושם עדיין גרה אלמנתו) בתוך שכונת גאולה בירושלים, בסמוך לקבר אביו הרב אברהם מרדכי אלתר[3].
משפחתו [עריכה]
- בנו הבכור, רבי יעקב מאיר
- בתו אסתר אשת רבי בערל ליפל
- בנו הילד משה בצלאל, נפטר בילדותו.
- בנו רבי שאול, ראש ישיבת שפת אמת
- בנו רבי יצחק דוד, ראש כולל להוראה בית המדרש גור, בבני ברק
- בנו רבי דניאל חיים ראש כולל חושן משפט בירושלים
- בנו רבי יהודה אריה - היה חתנו של הרב מנשה קליין. מונה בגיל צעיר לרב שכונת רוממה בירושלים, ולראש הכולל של חסידות גור בעיר, אך נהרג בתאונת דרכים בגיל 27, כשהוא משאיר אחריו את בנו יחידו אברהם מרדכי. עיריית ירושלים קראה על שמו את רחוב "ארי במסתרים" בשכונת רמות.[4] ספריו הם "פרי ביכורים[5]" "אמת ליהודה[6]". קווים לדמותו פורסמו בספר "ארי שבחבורה"[7].
חיבוריו [עריכה]
רבים מחידושיו בכתב יד עדיין לא הודפסו.
- תורתך שעשעי - פלפולים קצרים על פרשיות השבוע, תש"ן
- פני מנחם, דרשותיו על פרשיות התורה והמועדים. יצא לאור בחמישה כרכים לאחר פטירתו.
- "מפחד אויב תצור חיי", מאמר שפרסם בכתב העת "הפרדס" על ההתמודדות עם הפחד מפני הסקאדים בעת מלחמת המפרץ הראשונה
- פנינים נחמדים בענייני פורים, נלקט ויצא לאור על ידי אחיינו הרב משה בצלאל ורדיגר מניו-יורק, תשנ"ז.
- משפתי ישנים, מאמר בעניין "כאשר זמם לעשות לאחיו"
- אוצר מכתבים - חלק ממכתביו, תש"ע
- אוצר דרשות ומאמרים ח"א - לקט מדרשותיו בעל פה ובכתב בענייני המועדים אלול-שבט, תש"ע
- מצותיך שעשעי - ענייני בר מצווה
- פני מלך - ענייני נישואין
- פני שבת - ענייני שבת
- פני מנחם - הגדה של פסח
- פני מנחם - הגהות על הלבוש
|
קישורים חיצוניים [עריכה]
- ראיון. אודות אביו האמרי אמת ועל הצלתם.
- החצר והמערה, מסע בתמונות, אתר בחדרי חרדים
- פני משנה, (חילופי אגרות עם הפני מנחם), באתר HebrewBooks
הערות-שוליים [עריכה]
- ^ המאור, גיליון מס' 5 בכרך מס' 45, עמ' 37
יאיר שפירא, החצר, הפעם במציאות, מקור ראשון, 29 באפריל 2005 - ^ אברהם פרידמן, "בט"ז באדר יגיעו לכאן המונים", באתר בחדרי חרדים
- ^ על נסיבות קבורתו ועוד ראו: ראובן גפני, מושיבים ישיבה על קברו – זיכרון, תרבות וגאוגרפיה סביב קבר אדמו"רי גור בשכונת מחנה יהודה בירושלים, בתוך "על אתר" גיליון ט"ו, הוצאת תבונות, מכללת הרצוג. עמ' 105-118
- ^ http://www.jerusalem.muni.il/jer_sys/pro/rehovot/rehovot.asp?STREET_KOD=4489 אתר עיריית ירושלים
- ^ http://www.hebrewbooks.org/4413 ספרו "פרי ביכורים"
- ^ http://www.hebrewbooks.org/4380 ספרו "אמת ליהודה"
- ^ http://www.hebrewbooks.org/33478 "ארי שבחבורה" - קווים לדמותו
| אדמו"רי גור | ||
|---|---|---|
|
