פיניאס גייג'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פיניאס גייג' לאחר התאונה

פיניאס פ. גייג' (1823 - 1861), היה עובד רכבת בארצות הברית אשר נפגע במוחו במהלך תאונת עבודה. המקרה שלו השפיע רבות על חקר הנפש (גם בתחום הנוירוביולוגי וגם בתחום הפסיכולוגי), וגרר אחריו ניסויים רבים.

התאונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעבר מוט הברזל בראשו של גייג'

פיניאס גייג' נולד בארצות הברית בשנת 1823, וכבר בשנת 1848 כשהיה בן 25 עבד כמהנדס ומנהל כוח העבודה ברכבת בין העיר רוטלנד לעיר ברמינגטון. יום אחד עבדו עובדי הרכבת בניפוץ סלעים שהפריעו למעבר פסי הרכבת החדשים. פיניאס וצוותו החלו בהערכות לפיצוץ, אך התהליך השתבש, ומוט ברזל באורך מטר ששימש כחלק מהמסילה, עף, חדר לראשו של גייג' דרך עינו השמאלית, עבר דרך הראש (כשהוא מחורר את מוחו) ונחת כמה מטרים לאחור. להפתעת כל עמיתיו לעבודה, גייג' לא מת, לא איבד את הכרתו, ואף הרגיש טוב- כאילו לא נפצע בכלל. הוא הצליח ללכת לרופא בכוחות עצמו, ורופאיו: דוקטור וויליאמס ודוקטור ג'ון הארלו, דיווחו שראייתו ושמיעתו עדיין תקינות, ויכולותיו השכליות לא נפגעו.

השפעת הפגיעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פריסה של המוח- האונה המצחית באדום

האזור בו גייג' נפגע קרוי האונות הפרונטליות, או האונות המצחיות. אזור זה במוח נמצא מעל המצח וקשור בשליטה בהתנהגות. זהו האזור המפותח ביותר במוח האדם ומהווה כשלושים אחוז מנפחו. אצל חיות אחרות חלק זה במוח הרבה יותר קטן. לאחר הטיפול, רופאיו שמו לב להתנהגות מאוד ילדותית של גייג'. גם בני משפחותו שמו לב לשינוי התנהגותו: גייג', שהיה אדם אחראי, טוב לב, שקדן ורציני, הפך לאימפולסיבי, גס, ילדותי וחסר התחשבות. חברת הרכבת סירבה להחזירו לעבודתו בעקבות השינוי הדרמטי שהתרחש באופיו. גייג' עזב את משפחתו לדרום אמריקה, ובשנת 1861, 12 שנה לאחר התאונה נפטר בלי קשר אליה. המקרה של גייג' שינה את ההתייחסות למוח. בעקבות התאונה הבינו שהמוח מורכב מאזורים וחלקים שונים, אשר לכל אחד מהם תפקיד שונה, ושיש קשר בין המוח לנפש.

תרומה להבנת המוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שתאונתו של גייג' הפכה לאחד המקרים המפורסמים ביותר בתולדות חקר המוח, ושתפיסת העולם לגבי המוח השתנתה, לא הייתה תרומה משמעותית להבנת אופן פעולת המוח. הרופאים לא בדקו בדיקה מעמיקה את מוחו, והייתה חסרה השוואה באופיו לפני התאונה לבין אחרי התאונה. בדיקה מעמיקה בתפקוד האונות המצחיות התאפשרה רק עם המצאת הניתוח הלובוטומי, שישים שנה לאחר מכן. בניתוח הראשון שבוצע, כל האנשים שהשתתפו בניתוח ולא מתו במהלכו או בעקבותיו, עברו שינוי אישיות- בדיוק כמו גייג'. למרות זאת, הניתוח הלובוטומי המוכר ביותר התרחש בבית משוגעים, שם ניסו להחזיר אנשים לשפיותם. בחלק מהמקרים מצב האנשים השתפר פלאים, אך בחלק אחר של המקרים מנותחים רבים הפכו למפגרים, חסרי יכולת דיבור, ובוהים ללא מחשבה. אף על פי שעזר לחלק מחולי הנפש שנותחו, הניתוח הלובוטומי עדיין נושא את הכינויי "הטיפול הברברי ביותר בתולדות הרפואה", ובארצות רבות הוכרז ניתוח זה כאסור.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פיניאס גייג' בוויקישיתוף