פיני גרוב
 | |
| פיני גרוב במשמרת מחאה | |
| לידה |
12 בדצמבר 1925 רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
16 באוגוסט 2011 (בגיל 85) |
| מדינה |
ישראל |
  | |
פנחס (פיני) גרוב (12 בדצמבר 1925 - 16 באוגוסט 2011) היה פעיל חברתי ומנהיג פועלים, ראש ועד העובדים של מפעל הטקסטיל "אתא" ומי שעמד במרכזו של מאבק ציבורי נגד סגירת המפעל ב-1985.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גרוב נולד בשנת 1926 בפולין למשפחת חסידי גור. גרוב עלה לארץ ישראל בנעוריו והחל לעבוד במפעל "אתא" כרתך דוודים בשנת 1942, בגיל 16, והמשיך כמסגר וכראש ועד העובדים של המפעל, שמנה בשיאו כ-2,600 פועלים.
מפעל "אתא" החליף במהלך השנים מספר בעלים, עד שבשנת 1977 נרכש על ידי חברה לישראל שהייתה אז בבעלות איש העסקים שאול אייזנברג[1].
ביולי 1983, הודיעה רשת החנויות הבריטית מרקס אנד ספנסר, שתפסיק לרכוש את תוצרת המפעל. רשת "מרקס אנד ספנסר" רכשה באותן השנים כ-85% מתוצרת המפעל, בעקבות זאת הודיע המפעל מיד על פיטורי 550 עובדים מתוך 2,600. יו"ר ונשיא מרקס אנד ספנסר מרקוס זיו היה ציוני תומך ישראל, אך איכות המוצרים של המפעל לא עמדה בסטנדרט של הרשת, לאחר שנים של חוסר השקעה בציוד מודרני במפעל[2]. בהמשך שנת 1983 ו-1984 המפעל הפסיד כ-1.5 מיליון דולר כל חודש, וביולי 1984 מלאי הכותנה שלו אזל והוא לא יכל לשלם על מלאי חדש[3]. המפעל המשיך להפסיד, וניסיון מכירה שלו נכשל, מאחר שהציוד המיושן שלו הרתיע קונים פוטנציאלים[4]. ב-29 באוקטובר 1984 מונה למפעל כונס נכסים, שהתבקש לנסות להמשיך להפעיל אותו במתכונת מצומצמת[5]. במקביל החלו מגעים בין ההסתדרות והממשלה על הזרמת הון וביצוע תוכנית הבראה, שתכלול פיטורי עובדים נוספים[6]. תחילה גרוב התנגד למהלך ונאבק מול מועצת פועלי חיפה שהסכימה לתוכנית[7]. ב-26 בדצמבר 1984, אושרה תוכנית ההבראה בהסכמת גרוב, שכללה הזרמת הון ממשלתית והתחיבות של ההסתדרות לרכוש סחורה מהמפעל[8].
בראשית 1985 נעשנה ניסיון ליישום את תוכנית ההבראה של המפעל, אך חוב של כ-20 מיליון דולר לבנק לאומי הקשה על קידומה. מאחר שהבנק סירב לדחות את החזרתו[9]. במרץ, פוטרו עוד כמה מאות עובדים, פיטורים עליהם הוסכם בתוכנית ההבראה[10]. במקביל נמשכו הניסיונות למכירת המפעל, אך בפועל הוא חדל לייצר. גרוב הוביל מאבק ציבורי מר, שכלל התבצרות במפעל[11]. במסגרת המאבק טבע גרוב את הסיסמה: היום זה "אתא" - מחר זה אתה[12]. במשך כמה חודשים נמשך המאבק למניעת סגירת המפעל. גרוב עצמו כבר הגיעה לגיל פרישה, לאחר 43 שנות עבודה במפעל[13]. ובסוף 1985 נסגר המפעל סופית וכל עובדיו פוטרו[14].
המאבק הסתיים אמנם בסגירת המפעל אך גם הפנה את עין התקשורת והציבור אל גרוב. דמות המנהיג של גרוב ונאומיו היו לסמלו של המאבק והוא כונה בתקשורת "לך ואלנסה של הצפון". בין היתר אמר עם סגירת המפעל: "זהו יום שחור לפועלי ישראל, שמשקף את חורבן היצירה ומסמל את תקומתה של קבוצה מתעשרת שעלתה לראש הסולם"[15] ו"למה מעדיפים את כרישי הנדל"ן על פועלים, המבקשים רק דבר אחד לעבוד, הם מבקשים צדק חברתי"[16]. זאת לאחר ששטח המפעל נמכר לטובת הקמת המרכז המסחרי הקריון[17].
לאחר שביתת "אתא" וסגירת המפעל היה גרוב לפעיל חברתי בתחום התאגדות העובדים, פעל כמדריך ועדי עובדים וסייע במאבקים שונים. לקראת הבחירות לכנסת השתים עשרה בשנת 1988 הקים את תנועת "ועד 1 - מועצת ועדי העובדים", שביקשה להיות אלטרנטיבה להסתדרות. גרוב חבר למפלגת מפ"ם, שהתמודדה באופן עצמאי בפעם הראשונה מאז שנת 1965[18]. גרוב הוצב מקום השביעי ברשימה אך היא זכתה רק בשלושה מנדטים[19].
גרוב נפטר בעיצומה של המחאה החברתית של קיץ 2011, עובדה שגררה תגובות מהציבור לפיהן גרוב חזה את תוצאות המצב הכלכלי ומחה כנגדן שנים רבות לפני התפרצות המחאה החברתית[20][16].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יונתן הללי, המלך של אתא: חייו ומותו של פיני גרוב, באתר nrg, 18 באוגוסט 2011
- יוסי שריד, גיבור מעמד הפועלים, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2011
- עמיר פרץ, היה שלום פיני גרוב, סמל לצדק חברתי, באתר ynet, 16 באוגוסט 2011
- אבישי מתיה, פרידה מפיני גרוב, באתר גלובס, 21 באוגוסט 2011
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אתא: הפועלים מודאגים, כותרת ראשית, 22 בפברואר 1984
- ^ ירון לונדון, עם המכנסיים למטה, כותרת ראשית, 19 באוקטובר 1983
- ^ אריה שימרון, ׳אתא ייסגר ביום שני, חדשות, 26 באוקטובר 1984
- ^ סילבן שלום, אבי קרטין, פאר־לי שחר, לא רוצים את אתא, חדשות, 12 בדצמבר 1984
- ^ שלמה אברמוביץ, יומן הבלוף הגדול, כותרת ראשית, 26 בדצמבר 1984
- ^ חנוך מרמרי, אתא: קצה החוט, חדשות, 26 באוקטובר 1984
- ^ לאה ענבל, העיסקה העגולה של משה ורטמן, כותרת ראשית, 26 בדצמבר 1984
- ^ סילבן שלום, תכנית ההבראה של "אתא" סוכמה סופית, חדשות, 27 בדצמבר 1984
- ^ אריה שימרון, ייסורי ההבראה של אתא, חדשות, 14 בפברואר 1985
- ^ אריה שימרון, "פיני גרוב מכר אותנו בזול", חדשות, 1 במרץ 1985
- ^ קובי מנדל, פועלי "אתא" יוצאים לרחוב, חדשות, 19 באפריל 1985
- ^ אסתי סגל, מהם הזכרונות שיש לציבור הישראלי ממותגים נושנים כמו סוסיתא, אמה, סיפולוקס ואתא?, באתר גלובס, 10 ביולי 2008
- ^ יהודה גורן ועודד שורר, "מי יפחד עכשיו מהפנסיונר גרוב", מעריב, 9 ביוני 1985
- ^ יהודה גורן ודוד זוהר, "אתא" - הסוף, מעריב, 24 בדצמבר 1985
- ^ אביאל מגנזי, נפטר פיני גרוב, מנהיג המאבק נגד סגירת 'אתא', באתר ynet, 16 באוגוסט 2011
- ^ 1 2 פיני גרוב - גיבור המאבק למען צדק חברתי
- ^ יגאל קוצר, עם פיני גרוב, לשעבר יו״ר ועד עובדי אתא, על הרעיון להקים קניון מסחרי בשטח המפעל, חדשות, 2 בינואר 1987
- ^ לאה ענבל, מפלגה מחפשת בוחרים, כותרת ראשית, 10 באוגוסט 1988
- ^ אמיר גילת, פיני גרוב: "אני לא רוצה קריירה פוליטית", מעריב, 20 ביוני 1988
- ^ איתן קלינסקי, פיני גרוב, הלוחם החברתי של "אתא", ז"ל