פיסול בתיל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טכניקת Solid - עבודה על הפרטים הקטנים
טכניקת Solid - עבודה על הפרטים הקטנים

פיסול בתיל מתייחס ליצירה של פסלים או תכשיטים תוך מניפולציה על חוטי ברזל. זהו תחום חדש יחסית באמנות פלסטית. כאשר השימוש בחוטי הברזל יכול לבוא כחומר משלים לציור/איור או לפיסול בחומר (כגון חימר, דאס, עיסת נייר), או שהוא יכול לעמוד בפני עצמו. השימוש בחוטי ברזל ליצירת שלד כבסיס לפיסול בחימר ודומיו אינו חדש.

השימוש בחוטי ברזל בתכשיטים מתחיל עוד בשושלת השנייה במצרים ותקופת הברונזה והברזל באירופה. יצירותיהם של אלכסנדר קלדר, רות אסווה ואמנים מודרניים אחרים במאה ה-20, פיתחו את המדיום של פיסול בחוט תיל כסוג של אמנות.

קיימות מספר טכניקות לאופן חיבור חלקי מתכות שונות ליצירת אסמבלאז' פיסולי. לבד מדבקים שונים, ניתן להשתמש בטכניקה של ריתוך מתכות ובטכניקות לחיתוך המתכות בעזרת סכינים או מכונות חיתוך.

ניתן לעבוד עם מגוון מתכות. בדרך כלל בתחילת הדרך עובדים עם מתכות זולות יותר, כגון חוט ברזל רגיל, פליז, נחושת ואלומיניום. בעבודות יקרות יותר יכול להיעשות שימוש גם בכסף וזהב.

תהליך העבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיסול בחוטי ברזל הוא ידני ברובו. ישנן מספר טכניקות עבודה והדבר תלוי במספר משתנים, בהם:

  1. עובי חוט הברזל - ככל שהחומר עבה יותר, סביר שהעבודה עליו תהיה גסה יותר ופחות מדויקת.
  2. מידת האלסטיות של חוט הברזל - עד כמה החומר גמיש וקל לעיבוד.
  3. מידת הגימור הנדרשת - החל מעבודה שִלדית גסה, דרך מספר רמות של דיוק, ועד ליצירות קטנות ומדויקות, תוך מתן חשיבות גבוהה לפרטים הקטנים ביותר.
  4. ייעוד - פיסול חיצוני או פנימי. פיסול קטן ומדויק, תוך ירידה לפרטים או גדול ומגושם (או כל שילוב אפשרי ביניהם).
  5. פיסול תלת ממדי או פיסול שטוח (תמונה דו ממדית).

כלי העבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היצירה נעשית בעזרת כלי עבודה הנחשבים לפשוטים לעבודה באופן יחסי, כגון פלייר אף ארוך, מִצְבָּטַיִם, שׁוֹפִין, צבט, קאטר, פלייר רגיל ושאר כלי עבודה לצורך הידוק, מתיחה, מעיכה, קיבוע וכו'.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]