פענוח יציאת מצרים
 | |
| בימוי | שמחה יעקובוביץ' |
|---|---|
| הופק בידי | ג'יימס קמרון |
| תסריט | שמחה יעקובוביץ' |
| צילום | רוס גוזי |
| מדינה | קנדה, ישראל, מצרים, יוון |
| חברת הפקה | ערוץ ההיסטוריה |
| חברה מפיצה |
A&E נטוורקס  |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה | 2006 |
| משך הקרנה | 93 דקות |
| שפת הסרט | אנגלית |
| סוגה |
סרט תיעודי |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
פענוח יציאת מצרים (באנגלית: The Exodus Decoded) הוא סרט תעודה בהפקת ערוץ ההיסטוריה, שדן בהִיסְטוֹרִיּוּת של סיפור יציאת מצרים ומציע הסברים טבעיים לניסים כעשר המכות וקריעת ים סוף על פי ממצאים ארכאולוגיים. יוצר הסרט הוא במאי סרטי התעודה שמחה יעקובוביץ' והמפיק הוא ג'יימס קמרון. הסרט שודר לראשונה ב-16 באפריל 2006 בערוץ דיסקברי הקנדי ואף הוקרן בפסטיבל הקולנוע ירושלים.
תוכן[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסרט, המשלב אנימציות ממוחשבות בתלת־ממד, מציג יעקובוביץ' את עמדתו, לפיה יציאת מצרים היא אמת היסטורית בנוסף להיותה מיתוס. במשך כשש שנים ניסו יעקובוביץ' וחוקרים אחרים לאתר בספריות, במוזיאונים ובאתרים ארכאולוגיים ברחבי העולם, תגליות שיכולות להעיד על אמיתות המאורעות כפי שהם מתוארים בספרי בראשית ושמות. על פי יעקובוביץ', יוסף היה מנהיג ששלט במצרים העתיקה, ומכות מצרים וקריעת ים סוף היו תופעות טבע אשר מתרחשות גם בימינו. כמו כן מציג יעקובוביץ' את השערתו לגבי מיקומו המדויק של הר סיני, וממצאים שלדעתו הם עדויות ראשונות לקיומו של ארון הברית.
הירידה מצרימה ושלטון יוסף[עריכת קוד מקור | עריכה]
ציור הקיר הנודע מקבר בני חסן, המציג שיירת נוודים שמיים היורדת למצרים, מוצג בסרט כעדות לירידת יעקב ובני משפחתו למצרים, וחותם שעליו מוטבע השם "יעקב-הר" מתואר כחותמו של יוסף, אשר לפי יעקובוביץ' היה אחד משליטי השושלת החיקסוסית. בסרט נטען כי זהו השימוש היחיד בהיסטוריה של מצרים העתיקה בשם עברי מהתנ"ך ("יעקב").[1]. החיקסוס היו עם השייך לקבוצת העמים השמיים, אשר השתלט על מצרים העתיקה במאה ה-18 לפנה"ס. לפי יעקובוביץ', השתלטות זו הקלה על יוסף, שהיה אף הוא ממוצא שמי, לעלות לגדולה במצרים, ובני ישראל הם החיקסוס.
שעבוד מצרים ועשר המכות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסרט מציג כתובת שנמצאה במערת מכרה שבסרביט אל-ח'אדם וכתובה בכתב אלפביתי, שיעקובוביץ' מתאר כמעין כתב עברי עתיק, כעדות לעבדות בני ישראל במצרים. הכתובת מפוענחת כפנייתו של עבד לאל בשם "אל" בבקשה לישועה מהעבדות. עשר המכות מוסברות בסרט כתופעות שנגרמו בעקבות התפרצותו של הר הגעש סנטוריני שביוון, ונטען שהמכות והשפעותיהן מוזכרות בכתובות מצריות כגון פפירוס איפוור.
יציאת מצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
יציאת מצרים מתוארכת בסרט למאה ה-15 לפנה"ס, בניגוד לתפיסה המקובלת המתארכת אותה למאה ה-13 לפנה"ס, ומזוהה עם האירוע המכונה "גירוש החיקסוס", שנערך כנראה בימי פרעה יעחמס הראשון, המזוהה בסרט כפרעה מספר שמות. לפי יעקובוביץ', ההגייה הנכונה של השם" יעחמס" היא "אחמוסֶה", ומשמעותו היא "אח משה", אחיו של משה.
קריעת ים סוף מוסברת בסרט כתזוזה של הלוחות הטקטוניים, אשר גרמה ליבשות בכלל ולמצרים בפרט לנוע 1.5 מטרים לאחור, וכתוצאה מכך להיווצרות של שטחי אדמה שדרכם יכלו בני ישראל לחצות את הים. יעקובוביץ' מציג כתובת מצרית בכתב הירוגליפי, שבה רשום כי אדם בשם "נסיך המדבר" הוביל אנשים אשר מכונים "המרושעים" למקום הנקרא נהר "אל בלע". בכתובת מופיע סימן של "שלושה גלים" ולצידו שני "סכינים", ויעקובוביץ' מפרש זאת כ"ימה" אשר "נחצית לשניים".
הר סיני וכלי המשכן[עריכת קוד מקור | עריכה]
הר סיני מזוהה בסרט כג'בל חשם אל-טאריף, הר הנמצא בטווח של כ-35 קילומטר מתמנע, ומכונה על ידי יעקובוביץ' בשם "הר השם". המיקום של ההר נחשף בעזרת רמזים אשר כתובים בתנ"ך.
הסרט, הסוקר בין היתר גם את התרבות המיקנית, מציג ציור על גבי תכשיט אשר מוצג במוזיאון יווני באתונה, כתיאור של שלושת כלי המשכן ושל של ארון הברית ששכן באוהל מועד.
הקשר לתרבות המיקנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי יעקובוביץ', בני ישראל חיו בעיר אווריס, בה חיו גם סוחרים יווניים בני התרבות המיקנית, שהגיעו למצרים ואף היוו חלק ממאמיניו של משה, הנזכרים בתורה בשם "ערב רב". בסרט נטען שאותו עם יווני, הנקרא "דננוי", הוא שבט דן המקראי, שעזר לבנות את כלי המשכן. לפי ההסבר, חלק מאנשי הדננוי חזרו לאי מולדתם היווני לאחר יציאת מצרים, והנציחו אותה בקבר מלפני כ-3,500 שנה. על לוחות הקבר מצויר לוחם חמוש ברומח, כשהוא רכוב על מרכבה המובלת על ידי סוס ורודף אחרי אדם אשר אוחז במקל בין גלי הים. בציור נוסף מתואר הנרדף כמסתובב אל הרודף ומרים את מקלו מעלה, ובציור שלישי מרכבת הרודף וסוסיו מתפרקת בתוך גלי הים, והנרדף ממשיך לעמוד.
אמונה מול הסבר מדעי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסרט מתייחס יעקובוביץ' למורכבות של הסבר אמוני מול הסבר מדעי ליציאת מצרים:
נראה שהמקרא, הגאולוגיה והארכאולוגיה מספרים כולם את אותו הסיפור. אך ספקנים, שהיו רוצים להתייחס ליציאת מצרים כאל מיתוס, עשויים להתנגד לרעיון שזה אכן קרה, מפני שעובדה זו עשויה לרמז על כך שהאל אכן קיים. מצד שני, מאמינים עלולים לחשוב שהסבר מדעי של המקרא מוציאה את האל מחוץ לתמונה. אך בספר שמות האל אינו מבטל את כוחות הטבע. הוא עושה בהם שימוש. במילים אחרות, על פי המקרא, עלינו להיות מסוגלים להבין את המדע מאחורי הנסים.
— פענוח יציאת מצרים
ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסרט ספג ביקורת מצד חוקרי מקרא ואיג'יפטולוגים, ששללו את מסקנותיו של יעקובוביץ' ואת שיטות העבודה שלו.
האגיפטולוג מנפרד ביטאק, שראיון איתו נכלל בסרט, כתב עליו מאמר ביקורת חריף[2]. הוא טוען שדבריו בסרט נערכו כך שנוצר רושם כי הוא תומך בטיעון של יעקובוביץ', בעוד שהוא מתנגד למספר נקודות מפתח בו. הוא העריך שדברי שאר מומחים שרואיינו בסרט, כמו דונלד רדפורד מאוניברסיטת המדינה של פנסילבניה, זכו לטיפול דומה. ביטאק גם פטר כ"שטויות" טענה בסרט שהוא חושש מן השלטונות המצריים.
כריס הרד, פרופסור לדתות באוניברסיטת פפרדיין, הציג סדרת מאמרי ביקורת[3] על הסרט. בין טענותיו:
- הסרט מתארך את יציאת מצרים לשנת 1500 לפנה"ס, ומקשר את הניסים להתפרצות הר הגעש סנטוריני, אולם התפרצות זו מתוארכת לכמאה שנים מוקדם יותר[4].
- יעקובוביץ' מזהה את פרעה המקראי עם המלך יעחמס הראשון, שאת שמו הוא מבטא בהגיה "אחמוסה". לטענתו, זהו שם מצרי שמשמעותו 'הירח נולד', אולם ייתכן שנבחר גם בגלל הדמיון הצלילי שלו למילים העבריות "אח משה". הרד טוען שלפי מקורות שקרא הגייה נכונה של ההיירוגליפים המתייחסים לשמו של יעחמס מבוטאת ah-mos ולא akh-moh-se.[5]
- הסרט מציג כתובת במכרה עם פנייה לאל בשם "אל" כהוכחה לכך שהעבדים במצרים השתייכו לעם ישראל, אולם "אל" היה האל הראשי גם במיתולוגיה הכנענית ומופיע בדתות מסופוטמיות נוספות ובדת הפיניקית.[6]
הארכאולוג המקראי והבריאתן[7] ד"ר בראיינט ג'. ווד כתב במאמר ביקורת אודות הסרט שיעקובוביץ משנה את לוחות הזמנים כרצונו ומפרש ממצאים ארכאולוגיים באופן שגוי[8]. לדוגמה:
- כדי ליישב את שנות מלכותו של יעחמס הראשון עם התיארוך המסורתי של יציאת מצרים, יעקובוביץ מקדים את יציאת מצרים בכ-50 שנה ומאחר את מותו של יעחמס בכ-50 שנה. ווד טוען שיעקובוביץ אינו מציג ראיות להצדקת שינויים אלה בלוחות הזמנים.
- יעקובוביץ טוען שגירוש החיקסוס הוא יציאת מצרים אך מתעלם מכך שהחיקסוס לא היו עבדים אלא סוחרים עשירים ששלטו במצרים כמאה שנה, והם לא ברחו ממנה אלא גורשו בכוח הזרוע.
- יעקובוביץ מציג ציור מקבר בני חסן, קובע כי הוא מתאר את בני יעקב היורדים מצרימה ומתארך אותו לשנת 1700 לפנה"ס, אולם למעשה הציור מתוארך על הכיתוב שעל גביו לסביבות שנת 1890 לפנה"ס. בנוסף, הציור מזכיר קבוצה של 37 אנשים, בעוד בני יעקב מנו 66 אנשים. בנוסף, הציור מציין שהקבוצה הגיעה מאזור בשם "שוט", שלא מוכר ככינוי מצרי לארץ ישראל.
- יעקובוביץ מציג חותמת עם השם "יעקוב-הר" וטוען כי חותם זה שימש את פקידיו של יוסף בן יעקב, אולם לא מובן מדוע החותם נושא את שם אביו של יוסף ולא את שמו שלו. בנוסף, "יעקוב" היה שם נפוץ במרחב השמי, וחותמות הנושאות שם זה נמצאו בכמה מקומות בארץ ישראל ובמצרים.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
"פענוח יציאת מצרים", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"פענוח יציאת מצרים", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- דף הבית של הסרט
- התכתבות בין יעקובוביץ לרונלד הנדל, פרופסור למקרא וללימודים יהודיים מאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, בעקבות מאמר ביקורת של הנדל על הסרט.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יעקב מלך מצרים, באתר www.news1.co.il
- ^ Bietak, M. (2006). The volcano explains everything - or does it?. Biblical archaeology review, 32(6), 60-65.
- ^ הבלוג שלו, מתוך ארכיון האינטרנט
- ^ רשימת ההתפרצויות הגדולות בהיסטוריה
- ^ Higgaion » The Exodus Decoded: An extended review, part 2
- ^ Higgaion » The Exodus Decoded: An extended review, part 5
- ^ הוא חבר בכיר בארגון Associates For Bible Archeology שדוגל באמיתות ההיסטורית של כתבי הקודש, ואף ערך את המגזין שלו במשך 17 שנה.
הדף של ברייאנט ג'. ווד באתר Creation.com - ^ המאמר של ווד בארכיון האינטרנט
| ג'יימס קמרון | ||
|---|---|---|
| סרטים שביים | שליחות קטלנית (1984) • שובו של הנוסע השמיני (1986) • המצולות (1989) • שליחות קטלנית 2: יום הדין (1991) • שקרים אמיתיים (1994) • טיטניק (1997) • אווטאר (2009) • אווטאר: דרכם של המים (2022) • אווטאר 3 (2024) | |
| סרטים שהפיק | רמבו: משחק הדמים 2 (1985) • נקודת פריצה (1991) • ימים משונים (1995) • מלאך שחור (2000-2002) • סולאריס (2002) • פענוח יציאת מצרים (2006) • מערת הקבורה של ישו (2007) • סאנקטום (2011) • אליטה: מלאך קרב (2019) | |