פיקוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgפיקוס
Sycomoros old.jpg
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: ורדנאים
משפחה: תותיים
סוג: פיקוס
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Ficus
פיקוס השדרות, ניטע בשנות ה-30 של המאה ה-20 בחצר בית הספר היסודי בית יהושע שהוקם בשכונת הצריפים נשר

פִיקוּס (שם מדעי: Ficus) הוא סוג של צמחים בעלי פרחים, המונה למעלה מ-800 מינים של עצים, שיחים, מטפסים ואפיפיטים. מרבית הפיקוסים צומחים באזורים בעלי אקלים ממוזג.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפיקוס לרוב בעל עלים רחבים ובשרניים, שפתם תמימה, לעתים מחולקים לאונות. העצים בסוג מתאפיינים בשורשים גלויים, היכולים לבקוע מענפי העצים ומגזעו ולהשתלשל מטה, עד כדי יצירת מראה דמוי שיח.

הפרחים מקובצים בתפרחת מרוכזת תחת מעטה חצי סגור, ובמינים מסוימים (כמו השקמה והתאנה) יראו כפרי. אופן תפרחת זה חוזר במספר סוגים אחרים במשפחת התותיים, ביניהם ה-Dorstenia שפרחיה‏[1] גם גדלים בתפרחות מרוכזות על מצע מעוגל, אך היא פתוחה למחצה והפרחים הזעירים בולטים לעין. לאחר ההפריה של פרחי הפיקוס, הפרי צומח בתוך מעטה התפרחת ומפתח זרעים, והמעטה נסגר. הודות לפרחיו הנסתרים, הפיקוס מואבק בלעדית על ידי צרעות קטנות, המשתמשות במחסה הפרי כדי להטיל את ביציהן. באזורים בהם הצרעות הוכחדו או שאינן מאביקות, מתרבה הצמח על ידי ייחורים.

לפיקוס שרף עץ צמיג, שנע בגווניו בין לבן לצהוב.

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפיקוסים נפוצים בכל אזור המזרח התיכון, אירופה, אמריקה הצפונית והדרומית. מהווים מין חיוני ביערות גשם, ותורמים לאקולוגיה המקומית כמקור לפרי ליונקים וציפורים, ומקור למזון לזחלי פרפראים.

בשימוש האדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפיקוס הוא מין חשוב לחקלאות, בהיותו קל לביות והרבייה. פיקוס התאנה היה אחד ממיני העצים העתיקים ביותר שבויתו על ידי תושבי המזרח התיכון למזון: בחפירות באזור גלגל בעמק הירדן (בקרבת יריחו) נמצאו תת-מאובנים של עצי תאנה המתוארכים כ-9,000 שנה לפני הספירה.

שרף עצי הפיקוס שימש בתקופת מצרים העתיקה לשימור מומיות, ובמאות האחרונות משמש שרף פיקוס הגומי (Ficus elastica) כמקור לגומי טבעי.

מספר מיני הפיקוס הפכו לצמחי נוי נפוצים, בשימוש בגנים ובבתים פרטיים. מין נפוץ בגינון נוי הוא פיקוס כינורי, המצמיח עלים רחבים בעלי צורת כינור.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארץ ישראל המינים המקומיים של הפיקוס הם פיקוס השקמה, פיקוס התאנה ופיקוס בת-שקמה. פיקוס השדרות (Ficus microcarpa), שמוצאו בדרום-מזרח אסיה, ניטע כעץ מטיל צל ברחבי תל אביב (למשל בשדרות רוטשילד) ובערים גדולות נוספות. הצרעות המאביקות את פיקוס השדרות לא יובאו ארצה עם נטיעת העצים ומספר עשורים צמחו אלה ללא פירות בשלים. בשנות השבעים יובאה צרעת פיקוס השדרות ארצה בדרך לא דרך, וכיום (2008) פיקוס השדרות הנטוע בארץ מניב פרי, המושך עטלפי פירות וחיות אחרות.‏[2] בעקבות יבוא הצרעות המאביקות אותם, מספר מינים של פיקוס שניטעו בישראל כעצי נוי הפכו עם הזמן למינים פולשים, בייחוד בבתי גידול לחים, למשל שמורת עין גדי.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]