פירוק נשק כימי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
השמדת רקטות M-55 עם VX
מגש תחמושת ריקה לאחר שחוממה
מפעל אטול ג'ונסטון לפירוק נשק כימי, 1990
ספינה אמריקאית סמוך לאטול ג'ונסטון במסגרת מבצע "קופסת הפלדה" להשמדת 100,000 כלי נשק כימיים אמריקאיים.

פירוק נשק כימי הינו תהליך הפיכתו ללא-שמיש ובטוח לסביבה.

תהליך הפירוק הינו מורכב וממושך בשל רעילות החומרים וריכוזם. על פי רוב יש לשנע את כלי הנשק למתקני פירוק ייחודיים ולא ניתן לבצעה במקום האחסון. דרכי הפירוק המותרות מוגדרות באמנת הנשק הכימי.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר, השמדת נשק כימי נעשתה על ידי:

  • קבורה באדמה.
  • פיצוץ בבורות תת-קרקעיים.
  • שריפה
  • השלכה לים.

בשנת 1969 הוחלט על הפסקת זריקה לים. אמנת הנשק הכימי, שנכנסה לתוקף ב-1997, אוסרת על פיצוץ בבורות תת-קרקעים וכן על שינוע חלק מהחומרים אל מחוץ לגבולות המדינות באמנה.

הידרוליזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשיטה זו הנוזל הכימי מעורבב עם חומר אחר היוצר תגובה כימית. התהליך מתבצע במכל נפרד עם מים חמים, והתמיסה מושרית במשך כמה שבועות. התגובה הכימית הורסת את המרכיב הפעיל ברעל, והופכת אותו לחומר שניתן לעבד שוב באמצעות שריפה, או בתהליך הדומה לטיפול במי שופכין. חלקי המתכת של הנשק מעובדים בנפרד בכבשן מתכות. בסיום התהליך מתקבל תוצר דמוי אבקה.

שיטה זו דורשת שינוע אל כבשנים מרכזיים. מפעלים רבים ברחבי העולם משתמשים בתהליך זה. ב-2013 החליט הארגון למניעת הפצת נשק כימי להשתמש בשיטה זו כדי לפרק את ארסנל הנשק הכימי של סוריה. אולם מאחר שאף מדינה לא הסכימה להעבירו לשטחה הוחלט, לראשונה, לבצע תהליך זה על גבי ספינה בים.‏[1]

שריפה כימית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשיטה זו משתמשים בתנורי ענק, אליהם מוכנסים הכימיקלים. ראשית, כלי הנשק מפורקים, ומנוקזים מהחומרים הכימיים על ידי רובוטים. הנוזלים מועברים למכלים נפרדים ולאחר מכן נשפכים לתנור מיוחד המשמש לשריפתם (°C‏ 1,093). תנור נפרד משמש לשריפת שאר חלקי הנשק (°C‏ 816 למשך 15 דקות). בתהליך זה משתחררים כמויות גדולות של חומרים רעילים. החומרים מועברים דרך מספר מסננים יבשים ורטובים ולאחר מכן משוחררים לאוויר דרך ארובות גבוהות.

תהליך זה נכנס לשימוש בארצות הברית ב-1990. ב-2013 השתמשה החברה השבדית Dynasafe בתהליך זה באמצעות מתקן הצתה סטאטי (static-detonation chamber) שבנתה כדי לפרק את הנשק הכימי שנותר בלוב.‏[2][3]

תא פיצוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשיטה זו השמדת כלי הנשק מתבצעת במתקן סגור, המיועד לפירוק כל המרכיבים יחד.

שיטה זו שימשה ביפן להשמדת כלי נשק שנותרו בגבול הסיני וכן באירופה להשמדת תחמושת כימית ממלחמות העולם.

השיטה מחייבת את שינוע הכימיקלים לאתרים מרכזיים ולא מאפשרת להשמידם במקום.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]