פירמן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פירמן (מפרסית فرمان; טורקית Ferman) הוא צו מלכותי שנהג במספר מדינות מוסלמיות בתקופות שונות בהיסטוריה, ובהן האימפריה העות'מאנית, האימפריה המוגולית ובאיראן בתקופתו של השאה מוחמד רזא שאה פהלווי. פירמנים הוצאו לעתים גם על ידי שליטים שאינם המונרך, או על ידי עושי דברו.
מקורו של המושג במילה הפרסית שמשמעותה "צו" או "פקודה". באימפריה העות'מאנית עסקו הפירמאנים בנושאים חילונים, שכן סמכותו הדתית של הסולטאן הייתה טבועה בו מהיותו הח'ליף. הפירמנים קובצו לקודקס, או קנון (Kanun), שהיה מעין קובץ צווים וחיקוקים.
משמעות נוספת שקיבלה המילה פירמן היא "זיכיון" או חזקה. למשל, הזיכיון שניתן לקהילות דתיות שונות לניהול המקומות הקדושים ניתן כצו והובן כזכיון.
דוגמאות לפירמנים [עריכה]
- על פי המסורת המקומית, בכנסייה במנזר סנטה קתרינה שבחצי האי סיני, שמור פירמן אשר נטען כי נחתם בידי מוחמד עצמו. הפירמן העניק הגנה למנזר מפני פוגעים מוסלמים.
- פירמן שהוצא בשמו של הסולטאן אהמט השלישי בשנת 1727 אישר את הקמת בית הדפוס הראשון באיסטנבול.
- "פירמן הטנזימאט" שפרסם הסולטאן אבדילמג'יט הראשון ב-3 בנובמבר 1839, פתח את תקופת ההתחדשות והרפורמה באימפריה העות'מאנית באמצע המאה ה-19.
- ב-28 באוגוסט 1840 פרסם שליט מצרים מוחמד עלי פירמן המכריז על חפותם של יהודי דמשק, לאחר עלילת דמשק.
- ב-5 בינואר 1856 פרסם הסולטאן הטורקי פירמן שהתיר את חפירת תעלת סואץ.
- פירמן מ-1880 התיר לארכאולוגים גרמנים לחקור את שרידי פרגמון.
