פלאואנתרופולוגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
אבולוציה
Tree of life.svg
מנגנונים ותהליכים

הסתגלות
סחף גנטי
זרימת גנים
מוטציה
ברירה טבעית
ברירה זוויגית
ברירת שארים
היווצרות המינים

מחקר והיסטוריה

ראיות
היסטוריה של החיים
מאובן מעבר
היסטוריה
הסינתזה המודרנית
השפעות חברתיות
תאוריה ועובדה
התנגדויות / מחלוקת

תחומים בביולוגיה אבולוציונית

קלדיסטיקה
גנטיקה אקולוגית
ביולוגיה התפתחותית אבולוציונית
אבולוציה של האדם
אבולוציה מולקולרית
פילוגנטיקה
גנטיקה של אוכלוסיות
אבולוציה של השפה

קטגוריית אבולוציה
פורטל ביולוגיה
מצעד הקידמה משמאל לימין: קוף, קוף-אדם (כגון גורילה, שימפנזה), אוסטרלופיתקוס, הומו ארקטוס, הומו ניאנדרתלוס והומו סאפיינס – האדם המודרני.

פלאואנתרופולוגיה הוא המדע העוסק בחקר האבולוציה של האדם. זהו ענף של אנתרופולוגיה ביולוגית (המכונה גם אנתרופלוגיה פיזיקלית).

היסטורית מחקר התחום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-60 של המאה ה-19 לאחר פרסום "מוצא המינים" על ידי צ'ארלס דרווין, החלו החוקרים תומאס הנרי הקסלי וארנסט הקל להעלות טיעון כי גם האדם הוא תוצר התפתחותי ממין אחר ולא יציר בריאה מיוחדת.

בשנת 1871 פרסם דרווין את ספרו "מוצא האדם" ובו טען כי לאדם ולקופי האדם יש מקור משותף. לדרווין לא היה ידע כלשהו בגנטיקה - ניסויים של גרגור מנדל שנעשו באותו זמן לא פורסמו בכתבי עת שלדרווין הייתה גישה אליהם. חרף זאת, הוא שיער שישנו מנגנון המעביר את התכונות מדור לדור, ואשר מדי פעם הטבע מאפשר פיצול של מינים עד שבתוך דורות רבים הצאצאים של שתי הקבוצות אינם יכולים עוד להתרבות הדדית וכך נוצר מין חדש (תהליך הקרוי ספציאציה). בהמשך המאמר נחזור למדע ולתגליותה נאו-דארוויניסטיות, שחזרו והוכיחו שוב ושוב את צדקתו ואף עדכנו את תורת האבולוציה, אבל כדאי להסתכל על ההשלכה המיידית שהייתה להכרה זו על הציבור, שעד אז האמין רובו ככולו בתהליך הבריאה כפי שתואר בספר בראשית.

תולדות המחקר הפלאואנתרופולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד שנות ה-20 של המאה ה-20 הייתה מקובלת על הקהילה המדעית הדעה כי האדם מקורב דווקא לקופי האדם האפריקניים, שימפנזה וגורילה. מאז ועד שנות ה-60 של המאה ה-20 התחזקה ההשערה כי מוצא האדם באסיה והוא רחוק במוצאו משאר קופי האדם. החוקרים ווד ג'ונס ואוסבורן היו בין תומכיה הנלהבים של דעה זו. אולם, בסופו של דבר נתהפכה הדעה והסברה המקובלת בימינו היא כשל דרווין, הקסלי והקל, כי לאדם ולקופי האדם מוצא משותף וכי מוצאו מאפריקה.

ויכוח נוסף שמתקיים הוא מה קדם למה: מוח מפותח ששינה את מרכז כובד הגוף והביא להליכה זקופה לפי דוגמת "איש פילטדאון" או עמידה על שתי רגליים בטרם החל המוח להתפתח. הדעה השנייה נעשית בימינו מקובלת יותר ויותר וכי אין ההומינידים מן העבר היו יצורים כה נבונים כפי שבעבר סברו.

הסברה כי לאדם ולקופי האדם האפריקניים מוצא משותף מקבלת בימינו חיזוקים פילוגנטיים שכן קיימות הומולוגיות רבות בין האדם לשימפנזה ולגורילה. היו שטענו כי מדובר באבולוציה מתכנסת (התפתחות בלתי תלויה של איברים אצל יצורים שונים באופן שהם נראים דומים זה לזה ותפקידם בגוף לרוב זהה). במאובנים של קופי אדם קדומים שנמצאו במהלך המאה הקודמת הייתה מן ההוכחה כי התכונות ההומולוגיות הללו נגזרות מתכונותיהם של אותם יצורים קדומים ולחלוטין לא התפתחו באבולוציה מקבילה. ברם, השוואה ציטוגנטית שערך גודמן בשנת 1963 בין כרומוזומי אדם לבין כרומוזומים של קופי אדם הראתה כפי שסברו דרווין ועמיתיו כי האדם, השימפנזה והגורילה משתייכים לאותה קבוצה מבלי האורנגאוטן. מחקרים מולקולריים שנערכו מאוחר יותר חיזקו דעה זו.

הפולמוס סביב רעיון האבולוציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ההתנגדות לתורת האבולוציה

רעיונות האבולוציה ובמיוחד משמעותן לגבי האבולוציה של האדם - נושא המחקר של הפלאואנתרופולוגיה, עוררו מאז פרסומם ועדיין מעוררים פולמוס חריף. למתנגדי הרעיונות יש כמה גישות:

  • הקהילה המדעית מקבלת בכללותה את עיקרי תורת האבולוציה על כל השלכותיה כולל השלכותיה על מוצא האדם.
  • ישנו ציבור, דתי בעיקרו, הכופר בכל רעיון האבולוציה, וטוען כי כל היצורים ברואי אל הם ולא נשתנו כהוא זה מעת בריאתם.
  • ציבור אחר לא שולל את רעיון האבולוציה אך מתנגד לסברה כי גם האדם הוא תוצר אבולוציוני בחזקת "מותר האדם מן הבהמה". ישנם גם המעלים את שאלת נפש האדם בחזקת "התומך באבולוציית האדם טוען כי הנפשות בלתי קיימות".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]