פלאוכרואיזם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טנזניט - אבן חן בעלת פלאוכרואיזם בולט

פלאוכרואיזם – היא תופעה אופטית שבה נראה כאילו צבעם של גרגירים בסלע משתנה כאשר צופים בהם מזוויות שונות תחת מיקרוסקופ פטרוגרפי. מקור השם מיוונית: πλέων – פלאון (עוד) ו-χρῶμα – כרומה (צבע), כלומר "עוד צבע".

פלאוכרואיזם נגרם בשל שבירה כפולה של האור באבן חן או גביש צבעוניים. אור בקיטובים שונים נשבר בזוויות שונות בגביש, ולכן עובר במסלולים שונים בו. מרכיבי קרן האור המפוצלת עוברים בנתיבים שונים באבן ובמהירויות שונות, וכל נתיב בולע את האור במידה שונה. כשהאבן נצפית בזווית מסוימת, ייראה אור שעבר כתוצאה מצירוף מסוים של נתיבים וקיטובים, שבכל אחד מהם נבלעו צבעים אחרים. בזווית אחרת, האור העובר דרך האבן יהיה מורכב מצירוף אחר של נתיבים וקיטובים, כל אחד והצבע המיוחד לו. משום כך כאשר צופים באבן מזוויות שונות יהיה לאור העובר דרך האבן צבעים שונים, ולכן נראה כאילו לאבן יש גוונים שונים.

בכמה מסוגי אבני החן קיימת תופעה של שני גוונים והם מכונים דיכרואיסטיים. אחרים מראים שלושה גוונים והם טריכרואיסטיים. נוהגים לחתוך אבני חן ולשבץ אותן כך שיציגו או יסתירו את תופעת הפלאוכרואיזם, תלוי בצבעים ובמידת המשיכה שלהם.

פלאוכרואיזם הוא כלי שימושי מאוד במינרלוגיה למטרת זיהוי מינרלים, מכיוון שלעתים קרובות יש למינרלים, הדומים מאוד זה לזה מכל בחינה אחרים, מערך צבעים פלאוכרואיסטי שונה מאוד. במקרים אלו, מבצעים בדיקה של פרוסת סלע בעובי של כ־0.03 מ"מ הקרויה שקף. השקף מתקבל מניסור הסלע, ליטושו והדבקת הפרוסה על גבי זכוכית. השקף נבדק תחת מיקרוסקופ מיוחד הקרוי מיקרוסקופ פטרוגרפי שבו האור מקוטב.

אבני חן הניחנות בפלאוכרואיזם בולט[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אלכסנדריט - מציגה צבעי ירוק אזמרגד, אדום וצהוב-כתום, ונוטה לשנות את צבעה באור מלאכותי בהשוואה לאור יום . הצבע משתנה מאדום לירוק בשל בליעה חזקה של האור בתחום הצהוב והכחול של הספקטרום. בדרך כלל יש לאלכסנדריט גוון ירוק אזמרגד באור יום וגוון אדום פטל באור מלובן.
  • אנדלוזיט – צהוב, ירוק זית, חום אדמדם עד אדום כהה.
  • קורדיאריט – צהוב, כחול סגול,
  • מלכיט חסר צבע, צהוב, ירקרק
  • טנזניט – סגול, כחול חום או צהוב.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]