בית אברהם
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
בית אברהם הוא שמה הרשמי של הקהילה המכונה בפי כול בשם פלאשמורה, קהילה זו היא למעשה קהילה של יהודים שהתנצרו וכעת חזרו ליהדות בדרך הגיור ורשאים לעלות למדינת ישראל על פי תוקף חוק השבות. ריכוזם הגדול ביותר היה באתיופיה, אולם אוכלוסיית הפלשמורה באתיופיה הידלדלה לאחר שחלקם עלו לישראל. יש טענה כי המרת הדת של בני הפלשמורה לא הייתה מתוך כפייה או אינוס אלא מרצונם החופשי. הפלשמורה לא היו זכאים לעלות במבצע שלמה מאחר ונחשבו לנוצרים.
תוכן עניינים |
[עריכה] שם והגדרה
באתיופיה עדת ביתא ישראל ראתה בחומרה כל דבר שערער על סמכות הקסיים והנזירים לכן כל אדם שהתרחק אפילו מעט מהיהדות הודבק לו השם פלאשמורה, ולפיכך קהיילה זו מתחלקת לשניי קבוצות עיקריות.
- הקבוצה היהודית - חילונית: קבוצה זו היא למעשה קבוצה שכוללת בתוכה יהודים בני ביתא ישראל שהם חילוניים, הכוונה לאנשים שעברו חילון לפני העלייה לישראל ונהפכו למתבוללים.
- הקבוצה החוזרת ליהדות: קבוצה שהתרחקה מאוד מהיהדות ואפילו אימצה דת אחרת אך בעלת שורשים יהודיים, בקבוצה זו ניתן למצוא רבים שהתגיירו והיו בעבר מוסלמים או נוצרים בעלי מסורת יהודית מעורבבת. את קבוצה זו ניתן לחלק לעוד שניי קבוצות.
- מתבוללים: קבוצה בעלת מסורות יהודיות עם השפעה נוצרית מעטה.
- אנוסים/נוצרים חדשים: צאצאי האנשים אשר התנצרו בגלל המסיונרים הקתולים (המאה ה-16 וה-17) והפרוטסטנטים (המאה ה-18 וה-19) ובכלל בגלל יחס הכנסייה האתיופית ליהודים, הפעם הראשונה בה נזכרים קבוצה זו בהיסטורה האתיופית היא בשם נוצרים חדשים במהלך מלחמתו של הנציב מרקוס במאה ה-15. בין האנשים המפורסמים שכונו בידי הקתולים בשם זה היה הקיסר יעקב שאמו הייתה אנוסה והוא עצמו כונה יהודי או נוצרי חדש בפיהם ומשום כך היתה התנגדות לשלטונו.
[עריכה] הפריסה הדמוגרפית
כיום, הפלשמורה מתגוררים בעיקר בצפון אתיופיה בייחוד במחוז אמהרה, כאשר הריכוז משתנה בין האזורים השונים. הכפרים שבהם יש ריכוז גדול של פלשמורה הם: כורה, טרקי, אלפה, אמבובר, כינזולה, מהל וכתמה.
תפוצתם העירונית של הפלשמורה מצומצמת בהשוואה לכפרים. ישנה נטייה של משפחות מקרב הפלשמורה להגר מהאזורים הכפריים על הערים (ובעיקר אדיס אבבה וגונדר, ולהתיישב שם בשכונות שבהן יש ריכוז גדול של יהודים.
[עריכה] תחומי העיסוק של הפלשמורה
הפלשמורה המתגוררים בכפרים עוסקים בתחומי החקלאות השונים, כגון: מרעה וגידול חיטה ותירס. כמו כן, הפלשמורה עוסקים בעבודת רקמה של בדים והכנת מוצרי ברזל.
למשפחות המתגוררות בערים יש קשיים במציאת עבודות, בעיקר כיוון שבערים כמעט ולא ניתן למצוא עבודה בתחום החקלאות. לכן, הפלשמורה עוסקים בעיקר בעבודות אחרות, כגון: הכנת חצץ, צבעות, סחיבת אבנים וכדומה.
[עריכה] האופי הדתי של הקהילה באתיופיה
כיוון שהמירו את דתם במרוצת המאות ה-19 וה-20,[1] האופי היהודי והדתי של הפלשמורה נשחק במידה מסוימת. כל בן פלשמורה שמעוניין לעלות לישראל מחויב לעבור גיור מיוחד במרכז הקליטה שאליו הוא מגיע עם הגעתו לישראל.
מקורו של נוסח התפילה של בני הפלשמורה הוא מספר קאנוני המקודש ליהודי אתיופיה, הנקרא "ספר האורית" וכולל בתוכו, בין השאר, את חמשה חומשי תורה. הספר נכתב בשפת הגעז, שהיא שפה קדושה מקומית המשתייכת למשפחת השפות השמיות.
לקייסים יש מקום חשוב בקרב הקהילה, והם אלו שעורכים את כל התפילות, נוגעים ב"ספר האורית", ומבצעים שחיטה. תפקיד הקייס לא עובר בירושה, וכל אחד מבני הקהילה יכול להתמנות לתפקיד בתנאי שלמד את הדברים הדרושים.
קהילת הפלשמורה מקפידה על שמירת שבת במידה רבה, ואף איננה עורכת בה טקסי ברית מילה. במהלך תפילת שחרית קוראים בתורה בגעז ומתרגמים לאמהרית. כמו כן, ישנה הקפדה יתרה על דיני טומאה וטהרה ועל מאכלות אסורים, כאשר אופן השחיטה המקובל בקהילה שונה לעומת מנהגים של קהילות אחרות. כמו כן, ישנה הקפדה כי קרובי משפחה לא ינשאו זה לזה עד דור שביעי.
[עריכה] יחסי היהודים כלפי הממשל והאוכלוסייה הלא יהודית באתיופיה
היחס של הממשל האתיופי כלפי היהודים איננו מפלה, וכמעט ואין אירועים בעלי אופי אנטישמי. ממשלת אתיופיה ביקשה כי ישראל תעגן בחקיקה את החלטתה של ממשלת ישראל להעלות את בני הפלשמורה עד סוף 2007. ישנם מעט מקרי תקיפה כלפי בני הקהילה, ולא ניתן ללמוד מהם על מגמה כלשהי.
כיוון שלבני הפלשמורה יש אפשרות לעלות לארץ, הם נאלצים למכור את כל רכושם לשכניהם. אולם, בני הפלשמורה שבקשת העלייה שלהם לא מאושרת נאלצים לחזור למקום מגוריהם ולקנות בחזרה את רכושם, דבר הגורם לעתים לסכסוכים ולאנטגוניזם.
[עריכה] עליית בני הפלשמורה לישראל
בני הפלשמורה המעוניינים לעלות לישראל מגיעים בדרך כלל לעיר גונדר, ואם בקשתם מאושרת הם עוברים לאדיס אבבה. בזמן שהייתם שם, אנשי משרד הפנים בודקים את הקשר שלהם ליהדות, ולפי ממצאי הבדיקה מתקבלת ההחלטה הסופית האם לאשר את בקשת העלייה או לא. משפחות שנמצאו כבעלות שורשים יהודיים עוברות לאדיס אבבה, ושוכרות על חשבונן דירות באזורים שבהם גרים בני הקהילה. באזורים אלו נמצאים משרדי הסוכנות היהודית ומשרד הפנים, בתי ספר, בתי כנסת וקופת חולים. משפחות ובודדים שהבדיקה העלתה לגביהם כי אין להם שורשים יהודיים מפסיקים לקבל את הסיוע הצנוע מהמוסדות החצי רשמיים והמוסדות הפילנטרופיים ונאלצים לחזור לכפר ממנו הגיעו.
לעתים עוברות שנים אחדות עד לקבלת האישור הרשמי לעלייה, ובזמן הזה נאלצים בני הפלשמורה לעבוד בעבודות מזדמנות, שלעתים מוזמנות על ידי חברות זרות המשקיעות במדינה ומספקות עבודה למובטלים.
במהלך השנים הפכו אזורי המגורים של הפלשמורה למחנות מעבר שאיכות החיים נמוכה. השהייה במחנות המעבר באדיס אבבה נמשכת לפחות חודש, שבמהלכו המשפחות עוברות שיעורים שמטרתם להרגיל אותן לאורח חיים מודרני. כמו כן, המועמדים לעלייה עוברים סדרה של בדיקות רפואיות (בין השאר על מנת לוודא שאינם חולים במחלה מדבקת). במקרה שמתגלה חריגה מהתקן הרפואי שנקבע, מעוכב מועד העלייה עד שהמצב הבריאותי של המועמד לעלייה משתפר או המיועד מקבל הודעה שהוא מסורב עלייה.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] מקורות והערות שוליים
- ^ נושאים על סדר היום הציבורי - הפלשאמורה, באתר ספריית הכנסת
