פלבונואיד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הפלבונואידים (בלטינית: פלבוס=צהוב), שנודעו בעבר גם בשם כולל "ויטמין P", הינם קבוצה של תרכובות המסונתזות על ידי צמחים ומצויות בפירות וירקות.

הפלבונואידים הם מטבוליטים משניים, כלומר הם אינם חיוניים באופן מיידי לחיי התא הצמחי. יחד עם זאת, יש להם מספר תפקידים:

  • פיגמנטים של צמחים המייצרים צבע צהוב אדום או כחול, דבר המסייע במשיכת בעלי חיים מאביקים.
  • משיכת חיידקים סימביוטיים המכונים ריזוביום ודחיית טפילים.
  • בתנאי מעבדה הם הראו יכולת אנטי בקטריאלית ודחיית פטריות בצמחים.

הפלבונואידים התגלו במהלך שנות ה-30 של המאה ה-20 על ידי הביוכימאי ההונגרי אלברט סנט-גיירגי שכינה אותם בשם ויטמין P.

הערך התזונתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניסויים שונים אין ויטרו (כלומר: במעבדה ולא על יצורים חיים) הראו שייתכן שפלבונואידים שונים יכולים אולי לטפל באלרגיות, דלקות, ועוד[דרוש מקור].

ניסויים במעבדה הראו שחומרים אלו יכולים לשמש כנוגדי חימצון, אולם בפועל הרמה בגוף נמוכה בהרבה מהרמה הנדרשת לשם כך ורוב הכמות שמצליחה להיספג מופרשת בשתן‏[1].

סוגים ומקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מעל 5,000 סוגים שונים של פלבונואידים הנבדלים זה מזה במבנה הכימי שלהם. להלן מספר דוגמאות של פלבונואידים מצויים:

  • קוורציטים - מצויים בבצל, תפוח, תותים, תה, יין אדום ומגוון פירות וירקות.
  • כורכומינואידים - תבלין כורכום מלא.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]