פלוגות הלילה המיוחדות
_-_Members_of_the_special_night_squad_training_at_Kibbutz_Ein_Harod.jpg)
פלוגות הלילה המיוחדות (Special Night Squads), שכונו גם פלוגות האש והגדעונים, היו יחידות של לוחמים יהודיים ובריטיים שמטרתן הייתה מלחמה בכנופיות הערביות. הן הוקמו ביוני 1938 בעקבות פרוץ מאורעות תרצ"ו - תרצ"ט (1936-1939), שבמהלכו תקפו הערבים מטרות יהודיות ובריטיות.
בשם פלוגות הלילה הייתה משום הגזמה, שכן תרגום השם האנגלי Special Night Squads הוא כיתות הלילה המיוחדות, אבל ביישוב העברי התקבל השם פלוגות וכך הוא נותר בזיכרון הלאומי.
הפלוגות הוקמו על ידי אורד צ'ארלס וינגייט, קפטן בצבא הבריטי ובעל קשרים דתיים עמוקים ליהודים ולתנ"ך. וינגייט טען כי בריטניה חייבת להגשים את המנדט כ"בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל" וכי יש להקים מיד שתי חטיבות צבאיות יהודיות שיגנו על הארץ. לאחר סיורים ברחבי הארץ, הגיע וינגייט לכמה מסקנות צבאיות:
- אין להסתפק במארבים נייחים ויש לארגן מארבים ניידים
- יש לבוא במגע עם האויב בקרב
- יש לנוע במשמרות קטנות בלילות ולהנחית מהלומות פתע על האויב
- יש לנקוט בתכסיסי הטעיה
- חובה להכיר את שטח הפעולה לפני הפעולה ולהשיג חומר מודיעיני על האויב
- יש ליזום פעולות ולא לחכות להיתקלות באויב
וינגייט קיבל רשות מהמפקדה הבריטית להקים יחידות חדשות בפיקודו, במטרה להילחם בכנופיות הערביות. הפלוגות הוקמו ביוני 1938, והורכבו מלוחמי ארגון ההגנה והצבא הבריטי, בתמיכת הסוכנות היהודית. הלוחמים ביחידות אלה, בהם יגאל אלון ומשה דיין, נבחרו אישית על ידי וינגייט עצמו. על לוחמי פלוגות הלילה המיוחדות נמנו ישראל כרמי, חיים בן-דוד, יוסי הראל[1], מרדכי מקלף, פריץ יורדן, חיים לסקוב, אורי ברנר, שמעון אבידן, יונה רסין, צבי ברנר, חיים לבקוב וכן נחמן בצר מנהלל.
לאחר שורה של הצלחות, היחידות התפתחו והפכו ל"פלוגות הלילה המיוחדות". הפלוגות פעלו באזור עמק יזרעאל והגליל התחתון לפי טקטיקת הלחימה של וינגייט, והיו למעשה ליחידות קומנדו ניידות ויעילות. הן לקחו על עצמן את משימת השמירה על צינור הנפט כירכוכ-חיפה, צינור שהונח ממקורות נפט באיראן ובעיראק עד לבתי הזיקוק בחיפה, והיה ליעד ראשי של הכנופיות הערביות.
פעולותיהן של הפלוגות הצליחו והפחיתו במידה רבה את ההתקפות על צינור הנפט, אך היו ידועות בברוטליות שלהן. תלונות על ברוטליות יתר נשמעו אפילו מחיילי הפלוגות עצמם[2]. לאחר שנתיים של פעילות הוצב וינגייט מחוץ לארץ ישראל, והפלוגות התפרקו זמן קצר לאחר מכן, ביולי 1939. תורת הלחימה שהנחיל וינגייט, והניסיון שרכשו פקודיו בלוחמת חיל רגלים וכוחות מיוחדים שימשו את ארגון "ההגנה" במשך מרבית שנות פעילותה.
לקריאה נוספת [עריכה]
- רזיאל ממט, שלום על הרובים - סיפורם של חיימקה לבקוב וחבריו משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1986.
- מיכאל אורן, אורד וינגייט: ידידות במבחן אתר "תכלת" http://www.tchelet.org.il/article.php?id=64&page=1
- פנינה זר, לוחמים בלילה: סיפורו של אורד וינגייט, עם עובד ויד יצחק בן צבי, 1971.
- כריסטופר סייקס, אורד וינגייט, תרגם י. גולדמן. הוצאת מערכות 1961. 530 עמודים.
- אברהם עקביה, "אורד וינגייט - חייו ופועלו", הוצאת מערכות ומשרד הביטחון - ההוצאה לאור.
- עודד בצר "לא בדרך המלך" הוצאת יוסף שרברק בע"מ 1988
- ירון פלינט, התפתחות הכוחות המיוחדים במלחמת העולם השנייה, מערכות 408, אוגוסט 2006, עמ' 28-37.
- יורם קניוק, אקסודוס - אודיסיאה של מפקד, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1999, עמודים 44-51.
- בן דוד יהודה, פלוגות האש נעות בלילה. הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1984.
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- גילי חסקין, פלוגות הלילה המיוחדות (SNS): הקמתן, פעולתן, תרומתן ומוסר הלחימה, באתר הבית של גילי חסקין
- נדב מן, "הידיד" משיב מלחמה, באתר ynet, 20 באפריל 2007
הערות שוליים [עריכה]
- ^ יורם קניוק, אקסודוס - אודיסיאה של מפקד, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1999, עמוד 46, "באחת הפעולות עם וינגייט, נכנס יוסי לכפר בתוך לבנון, הכוח הותקף ויוסי חיסל יחידה שלמה ברימוני-יד. וינגייט כינה אותו מאז "The Bomber" והציע להעניק לו אות הצטיינות.".
- ^ יורם קניוק, אקסודוס - אודיסיאה של מפקד, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1999, עמודים 49-50.
| כוח המגן העברי – הארגונים הצבאיים הרשמיים של הנהגת ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית בארץ ישראל | ||
|---|---|---|
|
||
| ראו גם פקודות המבנה הארצי, ארגונים צבאיים לפני קום המדינה |
