פלוגלהורן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פלוגלהורן בסי במול (Bb) עם שלושה שסתומים

פלוגלהורן (Flugelhorn; בעברית: קַרְנוֹן) הוא כלי נשיפה ממתכת. יש שטוענים שהוא חבר במשפחת הסקסהורן שפותחה על ידי אדולף סקס, ממציא הסקסופון. לעומת זאת, היסטוריונים אחרים טוענים שהוא חבר במשפחת הביוגלים עם שסתומים, בה נמצאת גם החצוצרה.

הפלוגלהורן נבנה באותו גובה צליל בסי במול (Bb) כמו החצוצרה והקורנית. בדרך כלל יש לו שלושה שסתומים ישרים ואותו אצבוע כמו בשאר כלי המתכת. פלוגלהורן עם ארבעה שסתומים ופלוגלהורן עם שסתומים מעוגלים קיימים גם כן, אך הם פחות נפוצים. נגני חצוצרה ונגני קורנית יכולים לנגן על הפלוגלהורן ללא קושי מיוחד, הודות לדמיון ביניהם. מנגנים בו בדרך כלל בעזרת פייה עמוקה ומשולשת יותר מהפייה של החצוצרה והקורנית, אך לא עמוקה ומשולשת יותר מהפייה של קרן היער.

הטון של הפלוגלהורן רחב ולעתים נחשב למסתורי וחשוך. יש לו אותו טווח צלילים כמו לקורנית, אך יותר קשה לשלוט בצלילים הגבוהים בו. בפלוגלהורן משתמשים בדרך כלל כדי להוסיף רכוּת ושקיפוּת ליצירה, ולעתים רחוקות כדי להוסיף אגרסיביות ובהירות. משתמשים בו בעיקר בג'אז ובתזמורת כלי מתכת, ולעתים אף בתזמורת סימפונית.