פלזאנס מקפריסין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פלזאנס מקפריסין, (צרפתית:Plaisance d'Antioche) נולדה בשם פלזאנס מאנטיוכיה או פלזאנס מפואטרי (1235 - 1261) הייתה נסיכה צלבנית ששימשה כעוצרת בממלכת קפריסין וממלכת ירושלים הצלבניות.

קורות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היא הייתה בתו של בוהמונד החמישי, נסיך אנטיוכיה ובשנת 1250 נישאה לאנרי הראשון, מלך קפריסין שנפטר בשנת 1253. פלזאנס הפכה לעוצרת של יורש העצר - בנה התינוק הוגו השני, מלך קפריסין. פלזאנס נישאה לבליאן מארסוף אך נישואיהם בוטלו בשנת 1258.

מאז מסע הצלב השישי הייתה ממלכת ירושלים קרועה במלחמות אזרחים במהלכן נלחמו האצילים המקומיים עם נציגי הקיסר כאשר למהומה מצטרפים המסדרים הצבאיים והקומונות הימיות של ערי איטליה במלחמת כל בכל שהטילה את המדינה לאנרכיה מוחלטת, שגלשה מחוץ לתחומי ארץ ישראל אל איטליה ושאר המאחזים של ערי הנמל האיטלקיות באגן הים התיכון. על פי היסטוריוגרפים צלבנים בני התקופה טובעו במהומות 80 ספינות, נהרסו ביצורי העיר עכו ומצודות שבתוך העיר (מלבד אלו שבחזקת המסדרים הצבאיים) ונהרגו אלפי אנשים.‏[1] על רקע זה, בנסיון של האצילים המקומיים להשיג לגיטימציה למעמדם הוזמנה פלזאנס על ידי בוהמון השישי, נסיך אנטיוכיה - אחיה של פלזאנס ואחד מראשי מפלגת האצילים - לעכו והוצגה כעוצרת הממלכה עבור הוגו השני עד שהקטין יוכל להיות מוכתר כמלך ירושלים, פלזאנס שהייתה בסך הכל שליט בובה במשחק הכוחות העבירה את תואר העוצר לז'אן ד'איבלין-ארסוף. קרבות הרחוב בעכו פסקו אך המתיחות לא התפוגגה. הקומונה של ונציה ובני בריתה קיבלו את הוגו כשליט, אך הקומונה של גנואה דחתה את הטענות והצביעה על קונראדין מצאצאי פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה כשליט הלגיטימי.

בוהמון שלא הצליח לבסס את מעמדו של הוגו השני כמלך ירושלים שכר 800 אבירים כצבא לתת תוקף לתביעות אך התוצאה הישירה של המהלך היה התבצרות הצדדים בעמדותיהם הפוליטיות והפיזיות. הצדדים הניצים פנו אל האפיפיור אלכסנדר הרביעי בבקשה להכריע בסכסוך ולנסות להשכין שלום בין הפלגים. ביוני 1258 נקראו נציגי הקומונות האיטלקיות לפגישה משותפת בה דרש הכס הקדוש להפסיק לאלתר את מעשי האיבה ולמסור למשמרת את רכוש הקומונות לידי ליגאט של האפיפיור. המשא ומתן עלה על שרטון לאחר שהתקפה מתואמת היטב של הצי של ונציה הצליחה להביס את הצי של גנואה בקרב ימי במפרץ חיפה. הרובע הגנואזי נהרס עד היסוד והקומונה נסוגה לבסיס כוחה בצור שם נהנתה מהגנת פיליפ ממונפורט שליט העיר. שליחי האפיפיור מצאו עצמם מול שוקת שבורה מבלי יכולת ליצוק תוכן לדרישות האפיפיור.

פלזאנס נפטרה בקפריסין בשנת 1261, עם מותה עבר תואר העוצרות (חסר הכוח וריק מתוכן) לאיזבל דה ליזיניאן.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יהושע פראוור, תולדות ממלכת הצלבנים בארץ ישראל, כרך ב, מוסד ביאליק, מהדורה ראשונה, 1963 עמוד 355