פלטיהו בן בניהו
פלטיהו בן בניהו היה משרי העם היהודי בירושלים[1] ונזכר בתנ"ך בתקופה שלאחר גלות יהויכין[2].
התיאור בתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]
יחזקאל נישא ברוח אלהים מהגולה בארץ כשדים, אל בית המקדש בירושלים, מה שמתאר ״במראה, ברוח אלהים״[3], ושם ראה בחטאי העם היהודי, כשעובד עבודה זרה באופנים שונים[4]. באחת מהמראות שנגלו לעיניו, הוא ראה 25 אנשים המפנים את אחוריהם לכיוון פתח ההיכל, נופחים[5] ומטילים צואה[6] לכיוונו, תוך כדי השתחוויה לשמש[7]. בהמשך התיאור מופיע פירוט של שניים מהאנשים; יאזניה בן עזור ופלטיהו בן בניהו[8].
בשלב זה יחזקאל מתנבא, ובנבואה מוטחת ביקורת על שני האישים; הם מוצגים כמסיתי העם שלא לקבל את דברי נביאיו[9], וכמרגיעי העם באומרם כי נבואות הזעם של נביאיו לא יתממשו בעתיד הקרוב[10]. בנבואה מובטח שאותם המבטיחים הבטחות שווא לשלווה, חלקם לא יסיימו את חייהם בירושלים באופן שגרתי, וחלקם יגלו וימותו מחוץ לגבולות ארץ ישראל[11].
תוך כדי הנבואה פלטיהו נופל ומת מול יחזקאל, וזה צועק בצער לה', כי מכלה הוא את עם ישראל[12]. בתלמוד מופיעה מחלוקת בין רב לשמואל, האם צעקתו של יחזקאל נבעה מצער על מות פלטיה, משום שהציל יהודים מעבדות לאחר שתדלנות אצל נבוכדנצר, או שהסכים עם מותו בשל חטאיו, רק שכאב את צרות כל העם[13].
לאחר צעקת יחזקאל, ה' עונה לו תשובה על טענתו בנבואה, כי הצרות קורות בשל חטאי העם, והנבואה מסתיימת בתיאור עתידי של חזרה בתשובה, וקיבוץ גלויות[14].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גבריאל ברקאי, חפירות כתף - הינום בירושלים ראו פסקה "חותם עברי ומטבע קדום"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יחד עם יאזניה בן עזור. ספר יחזקאל, פרק י"א, פסוק א'
- ^ ספר יחזקאל, פרק ח', פסוק א' וראו ספר יחזקאל, פרק י"א, פסוק א'
- ^ ספר יחזקאל, פרק י"א, פסוק כ"ד
- ^ ספר יחזקאל, פרק ח', פסוק ה' וכן י',י"ד,וט"ז
- ^ ספר יחזקאל, פרק ח', פסוק י"ז וראו פרשנות רש"י למילה "זמורה"
- ^ תלמוד בבלי מסכת סוכה נג:
- ^ ספר יחזקאל, פרק ח', פסוק ט"ז
- ^ ספר יחזקאל, פרק י"א, פסוק א'
- ^ ספר יחזקאל, פרק י"א, פסוק ב'
- ^ ספר יחזקאל, פרק י"א, פסוק ג'
- ^ ספר יחזקאל, פרק י"א, פסוק ו' וכן י"א
- ^ ספר יחזקאל, פרק י"א, פסוק י"ב
- ^ תלמוד בבלי מסכת קידושין עב:
- ^ ספר יחזקאל, פרק י"א, פסוקים ט"ו–כ"א