פליקס אוטו דסוף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פליקס אוטו דסוף
Felix Otto Dessoff
לידה 14 בינואר 1835
לייפציג, ממלכת סקסוניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 באוקטובר 1892 (בגיל 57)
פרנקפורט, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Felix Otto Dessoff עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות הרייך הגרמני עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית הספר הגבוה למוזיקה ולתיאטרון בלייפציג עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים מרגרטה דסוף עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פליקס אוטו דסוףגרמנית: Felix Otto Dessoff;‏ 14 בינואר 183528 באוקטובר 1892) היה מנצח ומלחין גרמני.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דסוף נולד בלייפציג ולמד שם בקונסרבטוריון הלחנה, פסנתר וניצוח אצל כמה מחשובי המורים של התקופה, ביניהם איגנץ מושלס לפסנתר ומוריץ האופטמן ויוליוס ריץ להלחנה. ראשית פרסומו בא לו כמנצח. בגיל תשע עשרה ניצח על תזמורת תיאטרון בדיסלדורף וכעבור חמש שנים הוצעה לו משרת מנצח אורח במה שהיה אולי התיאטרון הראשון במעלה, האופרה של וינה. בווינה היה לפרופסור באוניברסיטה למוזיקה ואמנויות הבימה של וינה. בווינה גם התיידד עם יוהנס ברהמס ובהמשך ניצח על ביצועי בכורה של כמה מיצירותיו התזמורתיות. דסוף חיבר כמה יצירות בשנות ה-50' וראשית שנות ה-60' של המאה ה-19, אך ויתר על ההלחנה כאשר קריירת הניצוח שלו המריאה. בהמשך עשה לו שם כמנהל האופרה של פרנקפורט.

קשרי הידידות האמיצים שלו עם ברהמס באים לידי ביטוי בחליפת מכתבים בין השניים בשנת 1878, כשדסוף ביקש להקדיש לברהמס את רביעיית המיתרים אופוס 7 בפה מז'ור, שהיא כנראה המוכרת ביותר בין יצירותיו. הרביעייה זכתה אומנם להצלחה בביצוע הבכורה שלה, אך דסוף לא היה משוכנע עדיין שהיא ראויה לפרסום ושלח את הפרטיטורה אל ברהמס בבקשה לחוות דעת כנה ובהצעה להקדישה לו. ברהמס השיב לו בשבחים ליצירה ואמר, "... כבוד גדול יהיה זה לי אם תכתוב את שמי מעל כותרת הרביעייה - כך, במקרה הצורך, נספוג את המהלומות יחדיו, אם הציבור ימצא שאינה לטעמו." דסוף, מרוצה ואסיר תודה, השיב לו בהיתול הקנטרני, שהיה מקובל גם על ברהמס עצמו במכתביו, "... ודאי ירווח לך כשתראה את שמך מתנוסס לזכר עולם על עמוד השער של הרביעייה. אחרי שהבריות ישכחו את הרקוויאם הגרמני שלך, הם יוכלו להגיד, ,ברהמס? או, כן, זה שדסוף הקדיש לו את אופוס 7 שלו!'"

דסוף חיבר גם חמישיית מיתרים ל-2 כינורות, ויולה ו-2 צ'לי, אופוס 10, כמה לידר וספר כוראלים. כמנצח ביצע בנגינת בכורה את הסימפוניה הראשונה של ברהמס בשנת 1876.

דסוף מת בפרנקפורט ב-1892. בתו, מרגרטה דסוף, ייסדה את מקהלות דסוף כששהתה בניו יורק בביקור משפחתי בעיר.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פליקס אוטו דסוף בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "History of the Dessoff Choirs". The Dessoff Choirs. אורכב מ-המקור ב-2007-06-15. נבדק ב-2007-06-18.