פלישות יוליוס קיסר לבריטניה
 | ||||||||||||||||||
| פלישת יוליוס קיסר לבריטניה, ציור מאת אדוארד ארמיטאג' (1843) | ||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת גאליה | ||||||||||||||||||
| תאריכי הסכסוך | 55 לפנה"ס – 54 לפנה"ס | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב לפני | כיבוש שטחי האונלים | |||||||||||||||||
| קרב אחרי | קרב אטואטוקה | |||||||||||||||||
| מקום | קנט, נהר התמזה, אסקס והרפורדשייר | |||||||||||||||||
| קואורדינטות |
51°07′46″N 1°18′32″E / 51.1295°N 1.3089°E | |||||||||||||||||
| תוצאה | ניצחון רומאי סמלי - המלכת מלך מטעמם באי הבריטי | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
 | ||||||||||||||||||
פלישות יוליוס קיסר לבריטניה (באנגלית: Caesar's invasions of Britain) הוא השם שניתן במחקר ההיסטורי לשתי פלישות שערך יוליוס קיסר אל האי הבריטי במהלך מלחמתו בגאליה, הראשונה ב-55 לפנה"ס והשנייה ב-54 לפנה"ס.[1]
הפלישה הראשונה נערכה בשלהי הקיץ, ואין לדעת אם תוכננה להיות פעולה בקנה מידה רחב – כי אז הסתיימה בכישלון ולא השיגה דבר זולת ראש גשר בחוף קנט, או שנועדה רק לאיסוף מודיעיני לקראת פלישה רחבה יותר בעתיד, כפי שלומדים מגודלו של חיל המשלוח. הפלישה השנייה הייתה מוצלחת יותר. קיסר הכניע את שבטי הבריטאנים שהתייצבו מולו בהנהגת קסיוולאונוס והשיב אל כסאו את יריבו מנדוברקיוס, ראש שבט הטרינובנטים, שהיה ידיד לרומא. הוא אומנם לא כונן שלטון רומי בשטחים שכבש, אך רומא רכשה לראשונה בעלי ברית באי והטילה בפעם הראשונה מיסים על שבטים בבריטניה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יוליוס קיסר, מלחמת גאליה, 4.20-35, 5.1, 5.8-23; דיו קאסיוס, היסטוריה רומית, 39.50-53, 40.1-3; פלורוס, תקציר של מלחמות העם הרומי, 1.45 .
