פלמינגו ג'יימס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgפלמינגו ג'יימס
James Flamingos MC.jpg
מצב שימור

מצב שימור: קרוב לסיכון (NT)

נכחד נכחד בטבע סכנת הכחדה חמורה סכנת הכחדה פגיע קרוב לסיכון ללא חששמצב שימור: קרוב לסיכון
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: עופות
סדרה: פלמינגואים
משפחה: פלמינגויים
סוג: פלמינגו (שקיטן)[1]
מין: פלמינגו ג'יימס
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Phoenicoparrus jamesi
השוואה בין המקור של פלמינגו ג'יימס (למטה) למקורו של פלמינגו האנדים (למעלה)
קבוצת פלמינגו ג'יימס
פלמינגו ג'יימס בתעופה

פלמינגו ג'יימס (שם מדעי: Phoenicoparrus jamesi) הוא מין בסדרת הפלמינגואים. הפלמינגו חי בדרום אמריקה במדינות פרו, ארגנטינה, בוליביה וצ'ילה. הוא הפלמינגו היחיד בסוגו מלבד פלמינגו האנדים. הוא חי יחד עם פלמינגו צ'יליאני ופלמינגו האנדים באותם אגמים. עד שנת 1956 חשבו שנכחד אך אז התגלתה אוכלוסייה שלו שהורבתה. הנקבה מטילה לרוב ביצה גדולה, לעתים רחוקות שתיים שאורכה 7.8-4.9 מ"מ ושוקלת בממוצע 115 גרם. כיום יש כ-64,000 פרטים של פלמינגו ג'יימס בעולם.‏[2] הפלמינגו נקרא על שם הארי ברקלי ג'יימס (Harry Berkeley James) שתיאר אותו לראשונה.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורכו 90-92 ס"מ (בדומה לגובהו של הפלמינגו הזוטר) ומשקלו יכול להגיע ל-2 ק"ג. הפלמינגו צבעוני; גופו לבן ולקראת הצוואר הגוונים הם אדום-בורדו, הצוואר עצמו ורוד. בגבו של הפלמינגו יש פס ורוד הנמשך מאמצע הגב עד הזנב. בגוף יש את נוצות התעופה הנראות בעמידה כפס בצבע שחור. עיניהם של פלמינגואים צעירים בצבע אפור ואצל הבוגרים הן בצבע צהוב. לקראת העין יש משולש בצבע בורדו. הנוצות מכסות את כל גופו, מלבד הרגליים והמקור עצמו, להגנה ולתעופה. רגליו שחורות. צבעם של גוזלים שרק בקעו הוא אפור או לבן. המקור צבעוני ומיוחד, בחלקו הישר הוא צהוב ובחלקו הכפוף הוא שחור. צורתו הייחודית של המקור משמשת לסינון פלנקטון ממי המלח שבהם הוא נמצא. בצווארו של הפלמינגו יש 19 חוליות המאפשרות לו לסובב את הצוואר לכל כיוון.

ניתן להבדיל אותו משאר מיני המשפחה על פי הנוצות הצהובות בקצה המקור. מאפיין ייחודי נוסף לפלמינגו זה ולפלמינגו האנדים הוא הרגליים: אצל כל שאר המינים יש שלוש אצבעות הפונות קדימה ובוהן. ולפלמינגו ג'יימס ישנן שלוש אצבעות הפונות קדימה, והוא חסר בוהן. פלמינגואים צעירים צבועים באפור אך מקבלים את הצבע הוורוד שלהם מקרוטן הנמצא במזון. לפלמינגו ג'יימס יש 12-16 נוצות על הזנב. הפלמינגו לא יכול להירטב בגלל ציפוי שמן על נוצותיו, בדומה לעופות מים אחרים. הזכר והנקבה דומים בגווניהם אך הזכר גדול יותר מהנקבה בערך ב-10%. לעתים, כאשר הבוגרים מולידים ומטפלים בגוזלים, הם עלולים לאבד את צבעם הוורוד. גוזלי פלמינגו נאספים לקבוצות שבהן ההורה מזהה את הגוזל על פי קולו.‏[3] על אף שחוש הטעם של הפלמינגו מפותח מאוד כמעט שאין לו חוש ריח. בגני חיות נראו פלמינגואים שהבחינו בין מאכיליהם הקבועים למבקרים.‏[4]

מעוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפלמינגו יש כושר תעופה, אף שבגני חיות הפלמינגואים כמעט תמיד על הקרקע. לפלמינגו בוגר יש 12 נוצות עיקריות המיועדות לתעופה בכל כנף. נוצות התעופה השחורות ייחודיות לפלמינגו ג'יימס, מבין פלמינגואים אחרים במשפחה. כיוון שהפלמינגו כבד, כאשר הוא מתכוון לעוף, הוא רץ כדי לצבור תאוצה, ורק אז ממריא. כאשר הפלמינגו רוצה לנחות על האדמה מתרחש תהליך הפוך: הוא נוחת בהדרגה ואז רץ כדי להאט. להקת פלמינגואים עשויה לעוף במהירות המגיעה עד 38 קמ"ש. בדרך כלל הם לא עפים למרחקים גדולים במעוף יחידני, ובמקרים אלה הם עפים במהירות נמוכה יותר.

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפלמינגו חי במספר מצומצם של אזורים בעולם: דרום פרו, מערב ארגנטינה, מערב בוליביה ומזרח צ'ילה, באזורים אזורים טרופיים וסובטרופיים. בין הפלמינגואים, תחומי המחייה של פלמינגו ג'יימס הם המוגבלים ביותר. הפלמינגו חי באגמים מלוחים, שבהם שוכנים הסרטנים המיקרוסקופיים והפלנקטון שהוא אוכל. הפלמינגו בדרך כלל לא נודד, אך יכול לעבור לאזורים אחרים בעקבות בצורת או דבר דומה.

התנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אכילה והאכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפלמינגו ניזון מצורניות, דגים קטנים, סרטנים, רכיכות ומאצות כחולות, ירוקות ואדומות. הלסת התחתונה של הפלמינגו בנויה במיוחד כדי להתמודד עם הסרטנים המיקרוסקופיים (פלנקטון) שהפלמינגו אוכל. בעת הקינון, הן אצל פלמינגו ג'יימס והן אצל פלמינגו האנדים, הזכר והנקבה מאכילים את הגוזלים במזון שעוכל אצל הבוגרים בעזרת הזפק. ההבדל בהאכלה בין שני המינים הוא הרכב הפרולקטין בהפרשה. כפי שהוזכר לעיל מטרתו של המקור המוזר הוא להוות מסנן שמפריד בין המים לפלנקטון. בשתי הלסתות יש זיפים. גם הלשון עוזרת בסינון: היא בשרנית ופועלת כמשאבה, תוך כדי שהמים המלוחים יוצאים והפלנקטון נכנס. לא די בכך, אלא שהיא גם מחוספסת והמבנה המיוחד שלה מאפשר הרגשה האם המים מסוננים או לא.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פליקס רודריגז, (תרגום: נעמי כרמלי), אנציקלופדיית חיות הבר - חיות העולם בסביבתן הטבעית, כרך ה' - אפריקה, הוצאת למיילקס ישראל, 1975.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יש הכוללים מין זה בסוג נפרד בשם Phoenicoparrus הכולל בתוכו רק את פלמינגו ג'יימס ופלמינגו האנדים.
  2. ^ ראו באתר עולם המים
  3. ^ יונה זילברמן, פלמינגו מצוי, מדריך הציפורים בישראל לילדים ונוער, עמ' 170-171.
  4. ^ ראו באתר עולם המים.