פלנטסימל

דיסקות שברים סביב כוכבים צעירים HD 141943 וHD 191089, טלסקופ החלל האבל.

פלנטסימל (Planetesimal, הלחם בסיסים באנגלית: planet (כוכב לכת) ו-infinitesimal (אינפיניטסימלי)) הוא גרם שמים מוצק החג סביב קדם-כוכב שנוצר בעקבות התגבשות של אבק וגופים קטנים בדיסקה קדם-פלנטרית ודיסקת שברים.

הגדרה

על אף שלרוב המונח מתאר גוף קטן בשלב של היווצרות כוכב לכת, יש המשתמשים במונח זה כדי לתאר גם גופים קטנים במערכת השמש, לרבות כוכבי שביט ואסטרואידים, על אף שהם אינם חלק מהיווצרות כוכב לכת. ב-2006 הוחלט על ידי מספר חוקרים בקהילה המדעית על ההגדרה הבאה:

פלנטסימל הוא גוף צפיד הנוצר במהלך שלבי צבירת כוכב לכת, בו כוחות הפנימיים נשלטים על כבידה עצמית ותנועתו האורביטלית אינה מושפעת משמעותית מכוח גרר של הגז. זה מתאים לגופים הגדולים מכ-1 קילומטר בערפילית השמש.

הגדרה זו אינה מוכרת על ידי האיגוד האסטרונומי הבינלאומי, ונכון ל-2014 לא קיימת הגדרה חד-משמעית לפלנטסימל.

גופים גדולים דיים כדי לשנות מסלולי גופים אחרים על ידי משיכה כבידתית במרחק של מספר רדיוסי גוף מתחילים לגדול במהירות עקב ספיחה של אבנים ואבק. כשגופים אלו מגיעים לסדר גודל של 100 עד 1000 קילומטרים, הם נקראים "עוברים פלנטריים" או קדם-כוכבי לכת.

היווצרות כוכב לכת

לפי השערת צ'מברלין-מולטון (Chamberlin–Moulton planetesimal hypothesis) והמודל של ויקטור ספרנוב, כוכבי לכת נוצרים מגרגרי אבק קוסמי הנדבקים זה לזה ויוצרים גופים יותר ויותר גדולים. ברגע שהגופים הופכים גדולים דיים (מסדר גודל של קילומטרים), כוחות הכבידה ההדדיים הופכים למשמעותיים. גופים מסדר גודל זה הם למעשה הפלנטסימלים. פלנטסימלים מתחילים להתגבש לקדם-כוכבי לכת (מסדר גודל של הירח). לפי מודל ספיחה על ליבה אבק וגז מתחילים להיספח על קדם-כוכב לכת תוך כדי הגדלתו, עד שהם יוצרים כוכב לכת יציב ששומר על מסה קבועה.

פלנטסימלים מתנגשים זה בזה ויכולים להתרסק בעקבות ההתנגשות. פלנטסימלים, יחד עם גופים קטנים יותר וגז המקיף כוכב צעיר, יכולים ליצור דיסקה קדם-פלנטרית צפופה שבה, לפי מודלים מוסיים, אי יציבות יכולה לגרום להיווצרות כוכב לכת.

קישורים חיצוניים

• פלנטסימל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)