פלפלון דמוי-אלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgפלפלון דמוי-אלה
Starr 031108-0096 Schinus terebinthifolius.jpg
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: סבוננאים
משפחה: אלתיים
סוג: פלפלון
מין: פלפלון דמוי-אלה
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Schinus terebinthifolius

פלפלון דמוי-אלה (שם מדעי Schinus terebinthifolius) הוא מין של שיח או עץ קטן (7 עד 10 מ') הגדל באופן טבעי באזורים הטרופיים וסוב-טרופיים בדרום אמריקה, הכוללים את דרום-מזרח ברזיל, צפון ארגנטינה ופרגוואי. בנוסף, ניתן למצוא את הצמח הזה במדינות הבאות של ברזיל: אלגואס, באהיה, אספיריטו סאנטו, מאטו גרוסו דו סול, מינאס ז'ראיס, פרנאמבוקו, פרנה, ריו דה ז'ניירו, ריו גראנדי דו נורטי, ריו גראנדי דו סול, סנטה קטרינה, סאו פאולו וסרז'יפה [1].

הענפים יכולים להיות ישרים, נשענים, או כמעט שרכיים, וכולם על אותו צמח. העלים מסורגים, באורך 10 עד 22 ס"מ, דמויי נוצה המסודרים בקבוצות של 5 עד 15 עלים; העלעלים הם כמעט סגלגלים, אורכם הוא 3 עד 6 ס"מ ורוחבם 2 עד 3.5 ס"מ, ויש להם שוליים מחודדים, קצה חד עד מעוגל וורידים צהובים. הציר הראשי של העלה עובר בין העלעלים ובדרך כלל הוא מכופף במקצת. הפלפלון הברזילאי הוא דו מיני, והפרחים הלבנים הקטנים מקובצים בצברים על הענפים. צבעו של הפרי הוא אדום וצורתו היא כדורית בקוטר 4 עד 5 מ"מ, והוא נישא על פני צברים צפופים של מאות פירות יער.

לפלפלון דמוי-האלה יש שני זנים:

  • Schinus terebinthifolius var. acutifolius. עלים שאורכם הוא עד 22 ס"מ, עם 7 עד 15 עלעלים; הפרי הוא ורוד.
  • Schinus terebinthifolius var. terebinthifolius. עלים שאורכם הוא עד 17 ס"מ, עם 5 עד 13 עלעלים; הפרי הוא אדום.

בדומה למינים אחרים במשפחת האלתיים, לפלפלון דמוי-האלה יש מוהל תא שיכול לגרום לתגובה עם העור אצל אנשים אלרגיים.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלפלון דמוי-אלה נחשב לעץ קטן ואטרקטיבי, שתפוצתו כעץ קישוט רחבה מאוד באזורים החמים של דרום אמריקה בזכות העלווה המרשימה והפירות שלו. למרות שהפלפלון אינו פלפל אמיתי (שם מדעי Piper), פירותיו המיובשים נמכרים לעתים קרובות כגרגרי פלפל ורודים. הזרעים יכולים לשמש כתבלין אם מנצלים אותם במידה הנכונה, והם מוסיפים טעם דמוי פלפל למזון. אולם, בכמויות גדולות הזרעים עלולים להיות רעילים.

פולשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קשה לשלוט בהתפשטות פלפלון דמוי-אלה כיוון שהוא שולח שורשים יונקים עמוק לתוך האדמה, והוא יוצר שורשים חדשים אם גודעים את הגזע. כמו כן, פירות הצמח מופצים על ידי ציפורים למרחקים ניכרים מצמח האם (אורניתוכוריה), וכך נוצרים מוקדי פלישה חדשים. לאחר שנשתל כעץ קישוטי מחוץ לבית הגידול המקורי שלו, הפלפלון דמוי-האלה הפך לצמח מבוקש ברחבי העולם והפך בהדרגה למין פולש באזורים סוב-טרופיים רבים בעלי כמות משקעים בינונית עד גבוהה, כולל חלקים של אוסטרליה, בהאמה, ברמודה, דרום הרפובליקה העממית של סין, קובה, פיג'י, פולינזיה הצרפתית, גואם, מלטה, איי מרשל, מאוריציוס, קלדוניה החדשה, ניו זילנד, נורפוק, פוארטו ריקו, ראוניון, דרום אפריקה, ארצות הברית (בעיקר פלורידה והוואי). העץ גדל גם באזורים יבשים יותר, כגון ישראל ודרום קליפורניה.

הפלפלון דמוי-האלה הובא לפלורידה ככל הנראה בשלהי 1981. העץ התפשט בפלורידה במהירות, תפס את מקומם של המינים המקומיים, והתפרש על פני אלפי אקרים. העץ מותאם במיוחד לאכלוס של אתרים מופרעים והוא יכול לגדול הן בתנאי יובש והן בתנאי לחות. אופי הגדילה שלו מאפשר לו לטפס מעל עצים נמוכים ולפלוש לחופות העצים הבוגרים, וכך לדחוק מינים אחרים בתחרות על האור. בארצות הברית נחקק חוק שלפיו אסור למכור את הצמח או לשתול אותו, והוא מסווג בקטגוריית המזיקים I של מועצת הצמחים המזיקים האקזוטיים (EPCP) [2]. על מנת למנוע את התפשטות הצמח נקבעו קווים מנחים שלפיהם יש להשמיד את אוכלוסיית הפלפלון דמוי-האלה היכן שהדבר מתאפשר.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפלפלון דמוי-האלה ניטע רבות בישראל כצמח גינון עירוני, והתאקלם בה היטב באזורים מושקים. הפירות של הפרטים הנטועים מופצים למרחקים על ידי ציפורים פרוגיבוריות (כגון בולבולים), ונובטים בקלות במקומות לחים. מנגנון זה של הפצה למרחק אף הביא לכך שהצמח מופיע לעתים כמין פולש בשטחים טבעיים, בעיקר בבתי גידול לחים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Gogue, G. J., Hurst, C. J., & Bancroft, L. 1974. Growth inhibition by Schinus terebinthifolius. HortScience 9 (3): 301.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]