פלפלון דמוי-אלה
 פלפלון דמוי-אלה
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | צמחים וסקולריים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | סבוננאים |
| משפחה: | אלתיים |
| סוג: | פלפלון |
| מין: | פלפלון דמוי-אלה |
| שם מדעי | |
 Schinus terebinthifoliaרדי, 1820 | |
| |
פלפלון דמוי-אלה (שם מדעי: Schinus terebinthifolia Raddi) הוא מין של שיח או עץ קטן (7 עד 10 מטר) ממשפחת האלתיים, שמוצאו באזורים הסוב-טרופיים ובעיקר באזורים הטרופיים היובשניים העונתיים באמריקה הדרומית, מדרום-מזרח ברזיל ועד צפון מזרח צפון ארגנטינה[1][2]. פלפלון דמוי-אלה ניטע בישראל כצמח גינון עירוני, והתאקלם בה היטב באזורים מושקים. הוא הוכרז כצמח פולש בעולם שנזקיו רבים. בישראל פלפלון דמוי-אלה נחשב כמין פולש בקצב איטי שנזקיו משמעותיים לצמחיה הטבעית, ובעל פוטנציאל לנזקים חמורים יותר בבתי גידול לחים בלבד.
מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
המאפיינים בפרק זה מתייחס לתת-מין הגדל בישראל כעץ תרבות ופליט תרבות בארץ, שמתבסס בבתי גידול לחים או מופרעים בחבלי ארץ חמים.
פלפלון דמוי-אלה הוא שיח או עץ דו-ביתי או פוליגמי ירוקי-עד, ובעל שרף עם ריח אופייני (בדומה לפלפלון בכות), שגובהם עד 7 מ'[3]. במין זה העץ נושא פרחים זכריים או נקביים (צמח דו-ביתי) או נושא פרחים דו-מיניים וחד-מיניים גם יחד (צמח פוליגמי).
הענפים יכולים להיות ישרים, נשענים, או כמעט משתפלים, וכולם על אותו צמח.
הלוואים חסרים והפטוטרת קצרה, שעירה מעוגלת ואינה מכונפת. ציר העלה על פי רוב מכונף בשני צדדיו.
העלים מסורגים, סדורים על הענף בצורה לוליינית ומרווחים אחד מן השני, זקופים או נוטים לצדדים, מורכבים-מנוצים למספר בלתי זוג של עלעלים ומספרם על פי רוב 7 או 9 עלעלים. העלים ארוכים, אורכם 10 עד 22 ס"מ.
זוגות העלעלים נגדיים ומרווחים מאוד זה מזה. העלעלים בזוג התחתון קטנים יותר מהאחרים, והעלעל הקיצוני גדול מכולם (העלעלים באלה אטלנטית על פי רוב שווים בגודלם זה לזה ומרווחים פחות).
העלעלים מעט סגלגלים בעלי עוקץ קצר מאוד, אורכם הוא 3 עד 7 ס"מ ורוחבם 2 עד 3.5 ס"מ, קודקודם מעוגל עד חד, שפתם מחודדת קלות או תמימה, צבעם ירוק כהה בצידם העליון ובהיר בצידם התחתון, העורק הראשי יחיד ומנוצה לעורקים משניים בהירים.
הפרחים הזעירים לבנים, צהבהבים-לבנים, ערוכים במכבדים צפופים[4]. הפרחים הזכריים והנקביים או הדו-מיניים דומים מאוד.
הגביע קצר בעל 5 אונות.
עלי הכותרת 5 (בשונה מהמינים של האלה שפרחיהם ללא עלי כותרת).
אבקנים 10 (בשונה מהסוג אוג שמספר אבקניו חמש), בולטים מבין עלי הכותרת.
השחלה בעלת מגורה אחת ועמוד שחלה אחד[3].
הפרי בית גלעין חד-זרעי, כדורי, מבריק, קוטרו 4 עד 5 מ"מ, צבעו אדום בהיר והוא נישא על פני צברים צפופים של מאות פרטים.
טקסונומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פלפלון דמוי-אלה נמנה על 34 מינים המשויכים לסוג פלפלון שמוצאם בדרום אמריקה. פלפלון דמוי-אלה מונה 2 תת-מינים[5]:
- .Schinus terebinthifolia var. terebinthifolius - עלים שאורכם הוא עד 17 ס"מ, עם 5 עד 13 עלעלים; ציר העלה מכונף, הפרי אדום. תת-מין זה גדל בישראל כצמח זר ופולש[6].
- .Schinus terebinthifolia var. acutifolia Engl - עלים שאורכם הוא עד 22 ס"מ, עם 7 עד 15 עלעלים; ציר העלה אינו מכונף, הפרי ורוד. תת-מין זה לא הוכנס למדינות אחרות ובכללם ישראל[7].
תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוצאו של פלפלון דמוי-אלה בעיקר באזורים הטרופיים היובשניים עונתית. מדרום-מזרח ברזיל ועד צפון מזרח צפון מזרח ארגנטינה, במדינות פרגוואי, ארגנטינה וברזיל. בנוסף, ניתן למצוא את הצמח הזה במדינות הבאות של ברזיל: אלגואס, באהיה, אספיריטו סאנטו, מאטו גרוסו דו סול, מינאס ז'ראיס, פרנמבוקו, פרנה, ריו דה ז'ניירו, ריו גראנדה דו נורטה, ריו גראנדה דו סול, סנטה קטרינה, סאו פאולו וסרז'יפה[8].
מין זה הופץ אל מחוץ לארצות מולדתו ונטע כצמח נוי בצורה מסודרת באזורים סובטרופיים של העולם ובכללם ישראל בגינות ופארקים[1]. הרחבה על מידת פלישתו בעולם ראה בפרק הבא, ותפוצתו בישראל בפרק שלאחריו.
הפלישה למקומות שונים בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קשה לשלוט בהתפשטות פלפלון דמוי-אלה כיוון שהוא שולח שורשים יונקים עמוק לתוך האדמה, והוא יוצר שורשים חדשים אם גודעים את הגזע. כמו כן, פירות הצמח מופצים על ידי ציפורים למרחקים ניכרים מצמח האם (אורניתוכוריה), וכך נוצרים מוקדי פלישה חדשים. לאחר שנשתל כעץ קישוטי מחוץ לבית הגידול המקורי שלו, הפלפלון דמוי-האלה הפך לצמח מבוקש ברחבי העולם והפך בהדרגה למין פולש באזורים סוב-טרופיים רבים בעלי כמות משקעים בינונית עד גבוהה, כולל חלקים של אוסטרליה, בהאמה, ברמודה, דרום הרפובליקה העממית של סין, קובה, פיג'י, פולינזיה הצרפתית, גואם, מלטה, איי מרשל, מאוריציוס, קלדוניה החדשה, ניו זילנד, נורפוק, פוארטו ריקו, ראוניון, דרום אפריקה, ארצות הברית (בעיקר פלורידה והוואי). העץ גדל גם באזורים יבשים יותר, כגון ישראל ודרום קליפורניה.
הפלפלון דמוי-האלה הובא לפלורידה ככל הנראה בשלהי 1981. העץ התפשט בפלורידה במהירות, תפס את מקומם של המינים המקומיים, והתפרש על פני אלפי אקרים. העץ מותאם במיוחד לאכלוס של שטחים מופרים והוא יכול לגדול הן בתנאי יובש והן בתנאי לחות. אופי הגדילה שלו מאפשר לו לטפס מעל עצים נמוכים ולפלוש לחופות העצים הבוגרים, וכך לדחוק מינים אחרים בתחרות על האור. בארצות הברית נחקק חוק שלפיו אסור למכור את הצמח או לשתול אותו, והוא מסווג בקטגוריית המזיקים I של מועצת הצמחים המזיקים האקזוטיים (EPCP)[9]. פלפלון דמוי-אלה כלול ברשימת 100 האורגניזמים הפולשים ביותר בעולם על פי ה-IUCN. על מנת למנוע את התפשטות הצמח נקבעו קווים מנחים שלפיהם יש להשמיד את אוכלוסיית הפלפלון דמוי-האלה היכן שהדבר מתאפשר.
פלפלון דמוי-אלה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפלפלון דמוי-האלה ניטע רבות בישראל כצמח גינון עירוני, והתאקלם בה היטב באזורים מושקים. הפירות של הפרטים הנטועים מופצים למרחקים על ידי ציפורים פרוגיבוריות (כגון בולבולים), ונובטים בקלות במקומות לחים. מנגנון זה של הפצה למרחק אף הביא לכך שהצמח מופיע לעיתים כמין פולש בשטחים טבעיים, בעיקר בבתי גידול לחים.
המוקדים העיקריים בשמורות עין נמפית ובכרי נעמן שבעמק עכו, ובעמק בית-שאן בשמורות תל-סהרון ועין-יהודה. הצמח נפוץ למדי בעמק בית שאן. כמו כן נמצא לאחרונה במעיינות באזור נאות הכיכר[10]. הוא גדל כצמח נוי בקריית שמונה וביוקנעם המושבה.
פלפלון דמוי-אלה נחשב כמין פולש בקצב איטי, נזקיו משמעותיים, ובעל פוטנציאל לנזקים חמורים. בבתי גידול בהם הוא פולש הוא מסוגל לצור מקבצים צפופים מאוד עם תת-יער חשוך, ובכך לדחוק את המינים המקומיים. בנוסף, תכונותיו האָלֵלוֹפַּתְיות פוגעות במיני הצמחים המקומיים והוא נחשב צמח פולש משנה סביבה. העלים והפרי שלו משחררים תרכובות המונעות נביטתם של מיני צמחים אחרים הנמצאים בסביבה הקרובה של העץ. העלים של הצמח רעילים לסוסים ולבקר. מגע ישיר עם מוהל העץ יכול לגרום לגירויי עור[10]. לאור עוצמת הפלישה של צמח זה באזורים ים תיכוניים שונים בעולם מומלץ לבער את המוקדים הקיימים בשמורות הטבע בישראל כול עוד אלה אינם גדולים מדי.
פנולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פריחת פלפלון דמוי-אלה מתרחשת באותו הזמן שנה אחר שנה. הפריחה כמעט ואינה מתרחשת בעת התחדשות העלווה. הפריחה מתחילה בספטמבר ועד אמצע אוקטובר ורובה נפסקת בתחילת נובמבר.
חלק קטן מהאוכלוסייה (כ-10%) פורח בחודשים מרץ עד מאי. חלק מהעצים המאחרים הם עצים שלא פרחו באוקטובר, אך לרוב הפריחה האביבית הזאת היא תקופת פריחה שנייה.
הבשלת הפירות באה אחרי הפריחה, ועיקרה בין דצמבר לפברואר. מרבית פיזור הזרעים מתרחש זמן קצר לאחר מכן, אך חלק מהעצים עדיין משמרים פרי בשל עד סוף יולי או אוגוסט.
הנביטה מתרחשת בנובמבר-אפריל, אך עיקרה בינואר-פברואר. היובש הוא הגורם הראשי לתמותת הנבטים בישראל[11].
שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פלפלון דמוי-אלה נחשב לעץ קטן ואטרקטיבי, שתפוצתו כעץ קישוט רחבה מאוד באזורים החמים של דרום אמריקה בזכות העלווה המרשימה והפירות שלו. אף על פי שהפלפלון אינו פלפל אמיתי (שם מדעי Piper), פירותיו המיובשים נמכרים לעיתים קרובות כגרגרי פלפל ורודים. במינון הנכון, הזרעים משמשים כתבלין ומוסיפים טעם דמוי פלפל למזון. אולם, בכמויות גדולות הזרעים עלולים להיות רעילים. בדומה למינים אחרים במשפחת האלתיים, לפלפלון דמוי-האלה יש מוהל תא שיכול לגרום לתגובה עם העור אצל אנשים אלרגיים.
תמונות להמחשה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
פראח עם אבקנים מבצבצים מבין עלי הכותרת -
עלים של פלפלון דמוי-אלה -
פרחים זכריים -
פרחים זכריים של פלפלון דמוי-אלה
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Gogue, G. J., Hurst, C. J., & Bancroft, L. 1974. Growth inhibition by Schinus terebinthifolius. HortScience 9 (3): 301.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פלפלון דמוי-אלה, באתר ITIS (באנגלית)
- פלפלון דמוי-אלה, באתר NCBI (באנגלית)
- פלפלון דמוי-אלה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- פלפלון דמוי-אלה, באתר צמח השדה
- פלפלון דמוי-אלה, באתר Tropicos (באנגלית)
- פלפלון דמוי-אלה, באתר GBIF (באנגלית)
- פלפלון דמוי-אלה, באתר The Plant List (באנגלית)
- פלפלון דמוי-אלה, באתר IPNI (באנגלית)
- המחלקה להגנת הסביבה של פלורידה
- מאגר המידע העולמי על מינים פולשים: Schinus terebinthifolius
- הרשות לשימור משאבי הטבע של ארצות הברית: Schinus terebinthifolius
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Schinus terebinthifolia Raddi, POWO plants of the World Online. Published on the Internet, 10-2023
- ^ Schinus terebinthifolia Raddi, WFO: World Flora Online. Published on the Internet, 4-2022
- ^ 1 2 א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 240-241
- ^ נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 422
- ^ .Schinus L, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
- ^ פלפלון דמוי-אלה, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- ^ .Schinus terebinthifolia var. acutifolia Engl, POWO plants of the World Online. Published on the Internet, 10-2023
- ^ Schinus terebinthifolius at Instituto de Pesquisas e Estudos Florestais
- ^ Florida Departament of Environmental Protection
- ^ 1 2 ד"ר ז'אן-מארק דופור-דרור, פלפלון דמו-אלה, באתר פורטל הערכות הסיכון לטבע בישראל, 21-8-2023
- ^ Schinus terebinthifolius - Brazilian Peppertree, NatureServe, 9-1-2023
