פלקטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חרב הפלקטה מהמאה ה-4 לפנה"ס

פלקטה (Falcata) היא חרב שהייתה בשימוש השבטים האיברים בעת העתיקה. הייתה בשימוש נרחב עד הכיבוש הרומי.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושג "פלקטה" איננו עתיק, כפי שניתן היה לצפות ממושג המתאר חרב מהעת העתיקה. נראה שהמונח הומצא על ידי פרננדו פולגוסיו בשנת 1872. מקור השם הוא ככל הנראה בביטוי הלטיני ensis falcatus, כלומר "חרב מגל". הוא בחר בשם "פלקטה" ולא "פלקטוס" כי חרב בספרדית היא בלשון נקבה ואילו "פלקטוס" היא בזכר. אף שהשם לא נולד בעת העתיקה הוא אומץ על ידי הקהילה המדעית.

היסטוריה וצורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור הפלקטה דומה למקור רוב החרבות העתיקות בעלות צורה זו. פלקטה כמו חרבות מגל אחרות הגיעה מסכין-מגל שמקורו בחקלאות בתקופת הברזל. עם הזמן הסכין התארכה עד כדי כך שאפשר היה להשתמש בה בתור חרב. חרב זו דומה לחרבות אחרות מהצורה הזאת כמו למשל הקופש המצרי והקופיס היווני.

פלקטה היא חרב בעלת להב אחד שהולך ומתרחב לקראת השליש האחרון של הלהב ואז חוזר ומתעקל בכיוון הנגדי על מנת ליצור את החוד. כך נוצרת חרב קמורה קמעה הטובה בעיקר לשיסוף, אך גם לדקירה. הידית מעוצבת בצורת וו ולעתים קרובות נוספה שרשרת לידית על מנת לאפשר אחיזה טובה יותר של החרב. אף שפלקטה היא בעיקרה חרב בעלת להב אחד בלבד, נמצאו פלקטות עם שני להבים מחודדים.