פמפילוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פמפילוס הקדוש מקסריה ( ביוונית : Πάμφιλος) (חי מהמחצית השנייה של המאה ה 3 – 16 בפברואר 309), היה כומר של קיסריה, ראש חוקרי המקרא הנוצרים בתקופתו, ייסד את הספרייה הנוצרית שבעיר, הוביל את בית הספר התאולוגי ונחשב אחד מאבות הנצרות.

פמפילוס היה חברו ומורו של אוסביוס מקיסריה שכתב עליו חיבור שאבד ואיזכר אותו בספרים אחרים שכתב. על פי הספר "המרטירים של פלשתינה" (Eusebius, Martyrs of Palestine), פמפילוס נולד בערך בשנת 250 למשפחה עשירה ומכובדת בביירות. יש גרסה הטוענת שחילק את כל רכושו לעניים אולם סברה זו עומדת בסתירה עם העובדה שתמך בספריה של קיסריה ובחוקרים שעבדו בה.

על פי הפטריארך פוטיוס הראשון (Photios I), המזכיר את פמפילוס בחיבורו 'ביבליותקה', למד פומפילוס בבית הספר התאולוגי של אלכסנדריה אצל פיאריוס, מחסידיו של אוריגנוס. לאחר מכן התיישב בקיסריה והפך לכומר בכנסיית העיר.

לפי אוסוביוס, פמפילוס נאסר ב-307 כשלא הסכים להקריב קרבן לקיסר הרומי ואחרי שנתיים בכלא הוצא להורג. פמפילוס נחשב לקדוש על ידי הכנסייה הקתולית והכנסייה האורתודוקסית המזרחית . יום חגו נחגג ב -16 בפברואר וב -1 ביוני.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Eusebius von Caesarea, Märtyrer von Palästina
  • N. Wilson: Photius, The Bibliotheca; Gerald Duckworth, London 1994; ISBN 0-7156-2612-4.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]