פנאיט איסטרטי

פנאיט איסטרטי

פנאיט איסטרטי (צרפתית: Panaït Istrati, רומנית: Panait Istrati‏; 10 באוגוסט 1884 - 16 באפריל 1935) סופר שנולד ברומניה, חי במספר ארצות וכתב בשפה הצרפתית ובשפה הרומנית.

חייו

פנאיט איסטרטי נולד בעיר הנמל בראילה (Brăila) שברומניה בשם גרסים (Gherasim) איסטרטי. אמו הייתה כובסת רומניה ואביו היה מבריח יווני, שמת כשאיסטרטי היה בן 9 חודשים. הוא למד 6 שנים בבית הספר (פעמיים נאלץ להישאר כיתה) והיה שוליה בבית מרזח, במאפיה ואצל רוכל.

בגיל 12 עזב את ביתו ונדד על פני מזרח אירופה והמזרח התיכון במשך שנים. בהמשך פנה מערבה והתאשפז בשווייץ לטיפול במחלת השחפת. בסנטוריום התיידד עם יהודי שווייצרי בשם יהודה יהושע, שהכיר לו את ספריו של רומן רולן והיה המנחה שלו בלימודי הצרפתית. יום אחד קרא איסטרטי בעיתון שרולן, שאת יצירותיו למד להעריץ, הגיע לשווייץ לשהות ממושכת. הוא כתב לו מכתב ארוך בו הביע את פליאתו איך רולן ידע לכתוב על חייו מבלי שהכירו כלל. המידע של העיתון לא היה מדויק והמכתב הגיע לבית המלון לאחר שרומן רולן כבר עזב, לכן המכתב הושב לשולח.

בהיותו בצרפת, בשנת 1921, ניסה איסטרטי להתאבד (בחיתוך צווארו), כנראה על רקע קשיים שנבעו מנטייתו המינית. כאשר אושפז במצב קשה בבית החולים, נמצא בבגדיו המכתב הממוען לרומן רולן. המכתב הועבר אליו ורולן בא לבקר אותו ועודד אותו להתחיל לכתוב.

מחלתו של איסטרטי החמירה עם השנים וטיפול שקיבל בעיר ניס שבצרפת, לא עזר. הוא חזר לרומניה, שם מת בבית חולים בבוקרשט ב-1935.

יצירתו

ראשית פרסום כתיבתו ברומנית היא משנת 1907, כאשר הופיע מאמרו "מלון המלכה" (Hotel Regina) בכתב העת "רומניה העמלה" (România muncitoare). בין השנים 1910-1912 פרסם באותו כתב עת את הסיפורים הגואל (Mântuitorul), הסוס של בלאן (Calul lui Bălan) והמשפחה שלנו (Familia noastră). הוא לקח חלק גם בעיתונים הרומנים "החיים הסוציאליים" (Viaţa socială), "הבוקר" (Dimineaţa) ו"האמת" (Adevărul).

יצירתו הראשונה בצרפתית, קירה קירלינה, שהופיעה בשנת 1923, הביאה לפרסומו המיידי. בהמשך כתב את מיכאיל, חיי אדריאן זוגרפי, מוסה, והדוד קוזמה. את הרומן משפחת פרלמוטר (La Famille Perlmutter), על חיי משפחה יהודית שחיה באלכסנדריה שבמצרים, כתב בשיתוף עם יהושע יהודה ופרסם אותו ב-1927. הוא תרגם בעצמו חלק מיצירותיו לשפה הרומנית. בצרפת הייתה לו הצלחה גדולה והוא כונה מקסים גורקי של הבלקנים. פנאיט איסטרטי היה מהסופרים הראשונים שכתבו על חייהם של הומוסקסואלים.

קומוניזם

בשנות העשרים של המאה ה-20 התקרב פנאיט איסטרטי לחוגים קומוניסטים והתידד עם קריסטיאן רקובסקי, אך לאחר ביקור בברית המועצות בשנת 1928 בחברתו של ניקוס קאזאנצאקיס התקררה התלהבותו מהקומוניזם. בספרו "וידוי של מנוצחים" באה לידי ביטוי אכזבתו וכתגובה יצאו הקומוניסטים בהתקפות עליו. הספר "וידוי של מנוצחים" הוא אחד מתוך שלישייה, כששני הספרים האחרים, "רוסיה, 1929" ו"רוסיה במערומיה", נכתבו על ידי סופרים ששמרו על עילום שמם, כי היו טרוצקיסטים שחששו מידה הארוכה של ברית המועצות.

ספריו בעברית

שלושה כרכים מיצירתו של איסטראטי תורגמו לעברית:

• קירה קירלינה, רומן, כולל מבוא מאת רומן רולן, תרגם ישראל זמורה, ירושלים. מצפה, 1927.
• מסיפוריו, תרגם פסח גינזבורג, תל אביב, 1928.
• משפחת פרלמוטר, פנאטיס איסטראטי ויהושע יהודה, תרגמה מצרפתית גבריאלה ירדני, אלונים, 2002.

בנוסף תורגמו כמה מספריו ללשון יידיש.

קישורים חיצוניים

• רות אלמוג, האדם ברחוב הוא האל"ף והבי"ת של חיי, באתר הארץ
• איסטרטי בשווייץ (ברומנית)
• גדולי הרומנים (ברומנית)

לקריאה נוספת

Mihai Ungheanu, Panait Istrati şi Kominternul, editura Porto - Franco, Galaţi, 1994