פנואל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פְּנוּאֵל הינו ישוב מקראי קדום בעבר הירדן המזרחי על גדתו הצפונית של נחל יבוק, מזרחית ליישוב המקראי סוכות, המזוהה כיום עם תל א-ד'הב א-שרקייה, לא הרחק מהיישוב הירדני סְוַלְחָה.

לכל אורך התקופה המקראית שימשה פנואל בתור מקום אסטרטגי, שכן שלטה על אחד ממעברי היבוק והייתה מעבר הכרחי לכל מי שרצה להיכנס לארץ ישראל דרך מעבר הירדן בסמוך ליישובים אדם וסוכות. ובאמת אזכורה של פנואל לכל אורך התנ"ך מופיע בהקשר זה.

פנואל נזכרת לראשונה בספר בראשית. במקום זה, לפי הסיפור המקראי נאבק יעקב במלאך אלוהים, ליד מעבר היבוק. כתוצאה מזה החליט יעקב לקרוא למקום פְּנִיאֵל, משום שראה את פניו של מלאך-אלוהים שעימו נאבק, כאמור:"וַיִּקְרָא יַעֲקֹב שֵׁם הַמָּקוֹם פְּנִיאֵל, כִּי רָאִיתִי אֱלׁהִים פָּנִים אֶל פָּנִים וַתִּנָצֵל נַפְשִׁי. וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת פְּנוּאֵל..." (בראשית, פרק ל"ב, פסוקים ל"א-ל"ב).

בתקופת התנחלות השבטים, נכללה העיר בתחום נחלתו של שבט גד.

פנואל נזכרת פעם נוספת בתור תחנת מעבר מעל נחל יבוק בתקופת גדעון השופט, ברודפו אחר שרי צבא מדין: גדעון הגיע לפנואל ברודפו אחר זבח וצלמונע וביקש מתושבי העיר אספקה לצבאו. תושבי פנואל, ככל הנראה מתוך חשש מפני המדיינים, סירבו לעזור לגדעון. כתוצאה מזה נדר גדעון לנקום בתושבי העיר ולהרוס את מגדלם לכשישוב:"וַיַעַל מִשָּׁם פְּנוּאֵל...וַיַעֲנוּ אוֹתוֹ אַנְשֵׁי פְנוּאֵל כַּאֲשֶׁר עָנוּ אֵנְשֵׁי סֻכּוֹת. וַיֹאמֶר גַּם לְאַנְשֵׁי פְנוּאֵל לֵאמׁר: בְּשׁוּבִי בְשָלוֹם אֶתּוֹץ אֶת הַמִּגְדָּל הַזֶּה. (ספר שופטים, פרק ח', פסוקים ח'-ט')"

האיזכור האחרון של פנואל בתנ"ך מתועד לימי המלך ירבעם בן נבט, המלך הראשון של ממלכת ישראל המפולגת:"וַיִּבֶן יָרָבְעָם אֶת שְׁכֶם...וַיִּבֶן אֶת פְּנוּאֵל. (ספר מלכים א', פרק י"ב, פסוק כ"ה)". מתוך הכתוב עולה כי פנואל נכללה בתחום ממלכת ישראל, ככל הנראה לא הרחק מגבול עם ממלכת יהודה, שכן מסופר כי ירובעם בן נבט ביצר את העיר, ייתכן מאוד לצורך הכשרתה לעיר גבול.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ספר בראשית, פרק ל"ב.
  • ספר שופטים, פרק ח'.
  • איתן אבניאון, המילון האנציקלופדי של המקרא, הוצאת איתאב-בית הוצאה לאור, 2003.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]