פנזין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פנזיןאנגלית Fanzine, הלחם בין Fan ו-Zine, קיצור של מגזין[1]) הוא כתב עת לא-מקצועי העוסק בתחום ספציפי. פנזינים אינם ממומנים על ידי גופים ציבוריים או מסחריים, והמוציאים לאור, העורכים והכותבים בדרך כלל אינם מקבלים כסף על טרחתם. המחיר של הפנזין הוא בדרך כלל זעום, ומשמש לכיסוי ההוצאות בלבד. פנזינים רבים הודפסו בסטנסילים או במכונת צילום.

כתבי-עת עצמאיים החלו לצאת לאור בארצות הברית עם התפשטות טכנולוגיית הדפוס, כבר באמצע המאה ה-19. את הפנזינים הראשונים פרסמו חובבי המדע הבדיוני בשנות ה-30 של המאה ה-20. הפנזינים היו מבוססים על קובצי מכתבים ששלחו קוראי כתבי-עת שונים למערכת, או אחד לשני, בו הם מציעים את גרסאותיהם האישיות לסיפורים שפרסמו עורכי המגזינים הגדולים. בשלב מסוים הבינו הקוראים שהם יכולים לעקוף את מערכת כתב-העת ולהדפיס ולפרסם את גרסאותיהם באופן עצמאי. את המושג "פנזין" טבע Russ Chauvenet, שהיה ממקימיה של קהילת Science Fiction Fandom, בשנת 1940. "The Comet" (השביט), שראה אור לראשונה בשנת 1930 בשיקגו, נחשב הראשון שיצא לאור והיה מבוסס על מכתבים ששלחו קוראי המגזין “Amazing Stories” (סיפורים מופלאים).

בישראל צמיחת הפנזינים קשורה בתרבות האנרכו-פאנק, שהתקיימה מסוף שנות השבעים. הפנזינים החשובים שראו אור למשך תקופה משמעותית בישראל והופצו בחנויות תקליטים היו "אבק" (פנזין מוזיקה תל אביבי, 1992–1993), "הכל שקרים" (1991–1993), "סטיות של פינגווינים" (כפר סבא, 1991–1998) ו"נקרופיליה לנוער" (להבות הבשן וקיבוצי הסביבה, 1991-1994). בשנות התשעים הופצו בישראל פנזינים רבים, רובם קצרי-חיים, באזור רחוב שינקין בתל אביב, בדוכנים באירועים כגון פסטיבלים ברחבי הארץ ובחנויות תקליטים. חלק ניכר מהם ראו אור בהוצאת צירופימקרים התל אביבית. הפנזינים גוועו במקביל לעליית האינטרנט והאפשרות להתבטא דרך אתרי אינטרנט ובלוגים אישיים, באופן זול יותר, נוח יותר ועם קהל יעד גדול יותר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פנזין, בלקסיקון "העין השביעית" לתקשורת ועיתונות
ערך זה הוא קצרמר בנושא תקשורת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.