פנחס אפשטיין

הרב פנחס אפשטיין
(עפשטיין)

אין תמונה חופשית
לידה	שנות ה־80 של המאה ה־19 גרייבו, רפובליקת פולין
פטירה	26 בדצמבר 1969 י"ז בטבת ה'תש"ל ירושלים
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בהר הזיתים
מדינה	ישראל
מקום פעילות	ירושלים
תקופת הפעילות	? – 26 בדצמבר 1969
השתייכות	רבני העדה החרדית
תחומי עיסוק	תלמוד, הלכה
רבותיו	הרב זלמן סנדר כהנא שפירא
חיבוריו	"אוריין תליתאי", "מנחה חרבה" (חלק ראשון של "מנחת ירושלים" שאין לו המשך) ועוד כתבים שנשרפו במלחמת העצמאות

קבר הרב פנחס אפשטיין בהר הזיתים ירושלים

הרב פנחס אפשטיין (כתב את שמו בכתיב יידי: עפשטיין; נפטר בי"ז בטבת תש"ל, 26 בדצמבר 1969) היה ראב"ד העדה החרדית בירושלים.

תולדות חייו

נולד בעיירה גראייבה שבלטביה, בנו הצעיר של הרב ישעיה אפשטיין (נפטר בי' באייר תרע"ה), מחבר "לבוש ישע" שר' פנחס דאג להוצאתו לאור. אביו לימד בכמה עיירות בליטא וכיהן כראש ישיבה בקוידנוב ובישיבת "תורת חיים" בירושלים. אמו אסתר, בת ר' אברהם רבינוביץ.

למד בכמה מקומות, בין השאר בקריניק, מפי הרב זלמן סנדר כהנא שפירא.

בהיותו כבן 18 עלה לארץ ישראל. נשא לאישה את חיה פסיל בת הרב ברוך שלאם (קרי: שְלוֹם), למד ולימד בתלמוד תורה בקעלם, אותו נהל הסבא מקעלם, בתרס"ג עבר עם אנשי קהילתו וכיהן כרב בדרום אפריקה, והיה נכדו של הרב אורי דוד אפריון, רבה של זאגר שבליטא ומחבר ספר "אפריון דוד". אשתו של הרב אפשטיין נפטרה בגיל 37.

כיהן כדיין בבית הדין של העדה החרדית, בתקופתם של הרב יוסף חיים זוננפלד והרב יצחק ירוחם דיסקין. לימד בישיבת תורת חיים.

בשנת תש"ח נבחר להיות ראב"ד העדה החרדית לאחר שהרב זליג ראובן בנגיס עבר לשמש הגאב"ד. לאחר פטירת הרב אפשטיין החליפו הרב דוד יונגרייז.

התנגד לציונות ולהשתתפות בבחירות לכנסת. היה חבר ב"אגודת הקודש" שהתנגדה להגעת הרב קוק לשמש כרב בירושלים. עם זאת העריך את הרב קוק, ובמכתב אליו מתרפ"ג הוא מציע לפני הרב קוק את דעתו בעניין הלכתי מסוים, וכותב בראשו: 'לכבוד הרב הגאון המפורסם כש"ת מוהרא"י (=מורנו הרב אברהם יצחק) קוק שליט"א (שיחיה לימים טובים ארוכים), האב"ד (הרב אב בית דין) פה עיה"ק (=עיר הקודש)".

הרב פנחס אפשטיין נפטר ביום שישי י"ז בטבת ה'תש"ל, 26 בדצמבר 1969, סמוך לכניסת השבת. הלווייתו התקיימה במוצאי שבת והוא נקבר בבית הקברות היהודי בהר הזיתים.

משפחתו

אשתו הראשונה הייתה חיה פעסיל לבית שלום (שלאם), בניו מנישואיו אלו היו: הרב ישעיה ואברהם חיים. ובנותיו: אסתר - אשת הרב הלל וינד שהיה משמשו של האדמו"ר הרב אהרן רוקח מבלז, ואהובה דינה ליבא - אשת הרב אברהם ברדקי (חזן בבית הכנסת בבתי הורודנא. בן החזן ישראל בר-זכאי). אחות אשתו נישאה לרב ישראל אזרחי, אבי הרבנים ברוך מרדכי ויצחק אזרחי.

אשתו השלישית הייתה שושנה (רוזה), ילדיהם היו: רחל אפשטיין-זוסמן, זרח יוסף ליב אפשטיין, יונה אפשטיין-פרידמן ויעקב (שמעון) אפשטיין. הזוג התגרש בשנת 1950.

אחיו היה הרב זרח אפרים אפשטיין, ראש ישיבת תורת חיים. אחותו אלקה, נישאה לרב משה וינוגרד, ממנהלי ישיבת תורת חיים (שהיה אחיינו של אחיו ר' זרח).

חיבוריו

• אוריין תליתאי - מובאים בו דברי הראשונים וגדולי האחרונים בשלושה עניינים: "ספיקא דממונא איסורא" (מסכת נדרים דף ז'), עשה דוחה לא תעשה של נדר, "מצוות ליהנות נתנו" ובסופו מילואים והערות, קונטרס בדיני דיבור ומחשבה בהקרבת קרבנות, דבר תורה על ברית מילה, דבר תורה על תפילין והוא דרשה לבר מצווה, והדרן על ש"ס משניות ופלפול בדיני קידושין. יצא לראשונה בירושלים תרע"ג, ובתש"ל יצא דפוס צילום של דברי ר' פנחס עם הוספות של הרב ישראל וינר וקונטרס 'יש"א ברכה' מבן המחבר, הרב ישעיה.
• מנחה חרבה - חידושים על מסכת סוטה מן התלמוד הבבלי. הודפס לראשונה בירושלים תרפ"ג והודפס שוב בדפוס צילום עם הוספות בתשנ"ג (1992) וכן הודפס בתש"ס.
• דבריו בדיני שמיטה מופיעים בקבץ גנזי שביעית: אוסף חידושי תורה, מכתבים ומודעות, מגדולי עולם... בענייני שביעית..., בהוצאת כולל "עוללות אפרים" (על שמו של הרב אפרים פישל סופר), ירושלים תש"ס. זהו חלק ראשון של "מנחת ירושלים", אך אין לזה המשך.

היו לו עוד כתבים רבים ובהם חילופי מכתבים עם רבנים, אך הם נשרפו במלחמת העצמאות כשחיילי הלגיון הירדני הבעירו את הרובע היהודי בעיר העתיקה. אולי ההמשך של "מנחת ירושלים" היה ביניהם.

לקריאה נוספת

• ויעמוד פינחס ויפלל: קורות חייו של... רבי פינחס עפשטיין ושל אביו... רבי ישעי', בהוצאת משפחת לייבוביץ, בני ברק תש"ס (כולל סיפורים, מאמרים, כרוזים, מכתבים, הספדים, הסכמות, ועוד)
• מתורתו של רבי פנחס - כרך ראשון: חידושי הלכה ואגדה, כרך שני: שו"ת מנחה בלולה, פסקים והנהגות, תולדותיו והספדים עליו, מכון ירושלים תשע"ח

קישורים חיצוניים

• ר' פנחס עפשטיין זצ"ל, בפורום אוצר החכמה
• פנחס בן ישעיהו עפשטיין (1887-1969), דף שער בספרייה הלאומית