פנחס צוקרמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

פנחס צוקרמן (נולד ב-16 ביולי 1948) הוא כנר, ויולן ומנצח ישראלי נודע, המכהן כמנהל המוזיקלי של תזמורת מרכז האמנויות הלאומי של קנדה (NAC) מאז אפריל 1998.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צוקרמן נולד ב-1948 בתל אביב וגדל בחולון. אביו, יהודה צוקרמן, יליד לודז' שבפולין, היה כנר וכליזמר[1], שעד המלחמה ניגן ככנר בתזמורת הפילהרמונית של לודז'. האב שרד את מחנה אושוויץ, ושכל בשואה את אשתו הראשונה וילדיו‏[2]. צוקרמן הוא בנו היחיד מנישואיו השניים של יהודה, למרים, ילידת פולין אף היא.‏[3] הוא למד מוזיקה אצל אביו,‏ ובהמשך אצל אילונה פהר. בגיל 14 נשלח לארצות הברית בתמיכת אייזק שטרן, פבלו קזאלס, קרן התרבות אמריקה-ישראל וקרן הלנה רובינשטיין, כדי ללמוד בבית הספר ג'וליארד בניו יורק[2], שם השתלם בניצוח. באותו זמן החל ללמוד לנגן על ויולה אצל ג'וזף גינגולד, עליו שאמר צוקרמן שהוא אדם שמופיע פעם במאה שנה ‏‏‏[4] ובהמשך תחת הנחיתו של איוון גלאמיאן ‏‏‏[5]. על לימודיו באותה תקופה מסופר שהוא למד את המפתח של הוויולה בעשר דקות ‏‏‏[6]. אחרי הופעת הבכורה שלו, שנערכה בניו יורק בשנת 1963, נכתב בביקורת ב"ניו יורק טיימס" כי הוא "פנומן" שניחן ביכולת וירטואוזית וביכולת ביטוי עזה.‏[7] בשנת 1967 זכה בתחרות לֶוֶונטריט (Leventritt) במקום הראשון (ביחד עם קיונג-וה צ'ונג הקוריאנית).

צוקרמן הוא ידיד קרוב של הפסנתרן והמנצח דניאל ברנבוים ושל הכנר יצחק פרלמן. כבר בראשית שנות ה-70 של המאה ה-20 היה ידידם הקרוב של הזוג ברנבוים ‏‏‏[8] והצ'לנית ז'קלין די פרה והרבה לנגן, להופיע ולהקליט עמם.

בשנת 1979 הוזמן ביחד עם יצחק פרלמן כנציג של ישראל לנגן בסעודה חגיגית לכבוד חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים ‏‏‏[9]. בין השנים 1980 ל-1987 היה המנהל המוזיקלי של תזמורת סיינט פול, תזמורת קאמרית במינסוטה.

צוקרמן הקליט יותר מ-100 יצירות והיה מועמד ל-21 פרסי גראמי, מהם זכה בשניים. בשנת 1981 זכה ביחד עם יצחק פרלמן על מוזיקה לשני כינורות (מושקובסקי: סוויטה לשני כינורות/שוסטקוביץ':דואטים/פרוקופייב:סונאטה לשני כינורות), ובשנת 1982 זכה יחד עם זובין מהטה, יצחק פרלמן ואייזק שטרן על הופעה לכבוד שישים שנים לאייזק שטרן. פרסים נוספים בהם זכה כוללים את פרס המלך שלמה של קרן התרבות אמריקה-ישראל, המדליה הנשיאותית לאומנויות שהוענקה לו על ידי רונאלד רייגן בשנת 1983 ופרס אייזק שטרן על מצוינות אמנותית.

בעונת 2005-2006 הופיע צוקרמן בקונצרטים רבים ברחבי ארצות הברית. הוא סייר עם יצחק פרלמן בוושינגטון, ניו יורק, בוסטון, פילדלפיה, אטלנטה, מיאמי ושיקגו. כן הופיע, כמנצח או ככנר סולן, עם התזמורת הסימפונית של אינדיאנפוליס, התזמורת הסימפונית של שיקגו, תזמורת פיטסברג, התזמורת הסימפונית של דאלאס, תזמורת סינגפור, התזמורת הפילהרמונית הישראלית והתזמורת הממלכתית של ברלין. צוקרמן יצא למסע קונצרטים בבלגיה וגרמניה עם התזמורת הלאומית של בלגיה ולסיור רסיטלים עם הפסנתרן מארק נייקרוג בלונדון, פריז, מוסקבה, מילאנו, מינכן וברמינגהם. באוקטובר 2006 הופיעו פנחס צוקרמן ואמנדה פורסייט עם תזמורת FM קלאסיק בסופיה, בולגריה, בניצוח מקסים אשכנזי.

צוקרמן נודע כמתנגד של ביצוע אותנטי ומצוטט כאומר שביצוע אותנטי הוא פארסה שאיש אינו מעוניין לשמוע‏‏‏[10].

נישואיו הראשונים של צוקרמן היו לחלילנית יוג'יניה צוקרמן (אנ')‏ (1968–1985). שתי בנותיו מנישואים אלה הן זמרות: אדריאנה היא זמרת אופרה ונטליה שרה פולק-רוק. לאחר מכן היה נשוי לשחקנית טיוזדיי ולד (1985–1998).
כיום הוא נשוי לאמנדה פורסייט, צ'לנית ראשונה של תזמורת NAC, ומתגורר באזור רוקליף פארק באוטאווה שבקנדה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]