פנחס שדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פנחס שדה
Pinchas sadeh.jpg
תאריך לידה 17 ביוני 1929
תאריך פטירה 29 בינואר 1994 (בגיל 64)
שם מקורי פנחס פלדמן
עיסוק סופר, משורר, מתרגם ומעבד תרגומים
לאום יהודי
תחום כתיבה ספרות, שירה, תרגום, עריכת סיפורי עם יהודיים ומסורות יהודיות
יצירות בולטות החיים כמשל, על מצבו של האדם, נסיעה בארץ ישראל והרהורים על אהבתו הנכזבת של אלוהים, סיפורי הבעש"ט

פנחס שדה (17 ביוני 1929, לבוב29 בינואר 1994, ירושלים), סופר, משורר, מתרגם ומעבד תרגומים עברי.

חייו ויצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פנחס שדה נולד בשם פנחס פלדמן בחג השבועות תרפ"ט בעיר לבוב (למברג) בגליציה (בזמנו בשטח פולין; כיום בתחום אוקראינה). עלה עם הוריו לארץ ישראל כשהיה בגיל חמש. התחנך בתל אביב עיר מגורי הוריו, ואחר כך כילד חוץ בתל ליטוינסקי וקיבוץ שריד. בקיבוץ היה בין השאר גם רועה צאן. שירת בצה"ל כמפקד מחלקה צעיר בקרבות ירושלים במלחמת העצמאות. לימים התכחש לעברו הצבאי, והשתדל להסתירו. לאחר המלחמה עסק במלאכות שונות ויצא ללונדון ללימודים השתלמות והיכרות עם עולם האמנות.

בשנת 1945 כתב את שירו הראשון, "נאום כלב מת". שש שנים מאוחר יותר, הוציא לאור את ספרו הראשון, "משא דומה" בשובו השתקע בעיר רמת גן והתמסר לכתיבה. כתב סיפורים לילדים, שירים, פרקי יומן וכתבות. על יצירותיו לילדים, ובהן סיפורים מצוירים (קומיקס שפורסמו ב"הארץ שלנו"), חתם בשמות עט שונים, ובהם: דן אורן, ש. פנחס, יריב אמציה, ואחרים. מסיפורים אלה עוטרו על ידי מאיירים כדניאל פלנט ואדר דריאן. בד בבד עם כתיבתו לנוער וילדים הכה את העולם הספרותי הישראלי בתדהמה, כשכתב בגיל 27 ספר אוטוביוגרפי בשם "החיים כמשל".‏‏‏[1] לדעת מבקרי הספרות באותה עת, היה זה גיל מוקדם מדי לכתיבת אוטוביוגרפיה. הספר היה חושפני ובו תאורים של לבטי הנפש שלו וכן חוויותיו המיניות. כן היו בספר גילויים של אמונה דתית מיסטית עם השפעה ניכרת של נצרות.

מאז ועד לפטירתו היה פנחס שדה יוצר והוגה שנוי במחלוקת. אהוב ומקובל על קוראים רבים, ומנגד מגודף ושנוא על ידי אחרים. בשנת 1967 יצא לאור ספרו "על מצבו של האדם", רומן המתאר שבעה ימים בחייהם של אנשים צעירים ומיוסרים, שלא בא לו המשך המתאר את יתר ימי העלילה (שפרטים אודותיהם נרמזו בספר).

לשיא הגיעה המחלוקת על יצירתו עם פרסום הספר "התמסרות" (1973), שבו כינס כמה מכתבי אהבה מתוך אלפים שכתבה לו נערה בשם חבצלת חבשוש, ובהם העלתה על הכתב פרטים מיחסיהם האינטימיים. בשנת 1984 התאבדה חבשוש.

החל משנות ה-80 החל שדה לעסוק באיסוף ועריכת ספרי סיפורים אשר בעיקרם עסקו בדמויות בולטות מעולם החסידות, ובהם הבעל שם טוב, רבי נחמן מברסלב, רבי מנחם מנדל מקוצק. סיפורים אלה והדמויות מאחוריהם היטיבו לבטא את החוויה הדתית אשר בה היה נתון שדה, כפי שהדבר בא לידי ביטוי גם בהערות ובפרשנויות אותן הוסיף לספרים האמורים. לצד ספרים אלה ערך שדה ספר נוסף בו ליקט סיפורי עם רבים מעדות שונות בישראל, וכן ספר נוסף הנקרא 'ענני' שבו ליקט תפילות יהודיות אשר נכתבו לאורך ההיסטוריה של עם ישראל. מספרים אלה ניכר כי בתקופת חייו האחרונה קיבל השראה מעולם התוכן של היהדות בכלל ומהחסידות בפרט. הדבר בא לידי ביטוי גם בראיונות שהעניק בסוף חייו בהם התבטא על התרחקותו מהחוויה הנוצרית אשר ליוותה אותו בתקופות מוקדמות יותר.

(ציפורי (בליל הולדתי ה-39

ציפורי, ציפורי הפצועה

ברוח הלילה את מרחפת

שבורת כנף רועדת

(איש לא ישמע, אך אני שומע(ת

את מתחבטת ליד חלוני

בדומייה בחשכה

כל שנות אהבתך

הארוכות וכל חלומותייך

והחיים אשר חיית

ציפורי, ציפורי הפצועה

דמך זב על השיחים

בלילה בעלטה

(לחן:עודד לרר, שירה: עפרה חזה)

(לחן: מוני ארנון, ביצוע: מוני ארנון‏[2])

פנחס שדה היה סופר שהקדיש עצמו ליצירתו, חי חיי סיגוף ועוני, ושימש כסמל לסופר המזדהה עם יצירתו, בעולם חומרני ועתיר פיתויים. לימים מסר את כל יצירתו להוצאת "שוקן", המטפחת עד היום את כתביו. בערוב ימיו הייתה לו זיקה לחסידות, והוא אף ביקש כמה חסידים להתפלל בעבורו על קברו של רבי נחמן מברסלב. כמו כן הוא פנה לעצה וברכה אצל הרב אשר (רב אושר) פרוינד, מנהיג קהילת יד עזרה. עובדה זו מצוינת ביומניו.

פנחס שדה שהיה מעשן כבד, נפטר בשנת 1994 מסרטן הריאות, ונקבר בהר המנוחות.

הפולמוס על אישיותו ויצירתו עדיין לא תם, והוא מתחדש מדי פעם.

תפיסת עולמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוחית זיכרון בכניסה לביתו של פנחס שדה בתל אביב

פנחס שדה ביטא תפיסה אינדיבידואליסטית בה נמצא במרכז היחיד, הוא לא כפוף לתפיסות מוסדיות כלשהן ובונה את דרכו באופן אישי. בספר "על מצבו של האדם" מבוטא הניכור מהגישה המוסדית בנלעגות בה מוצג פסק הדין של הגיבור שגנב חפיסת שוקולד על מנת שתהיה לו מתנת יום הולדת, פסק דין בו נשפט האדם בחומרה למען הגנה על גופי השיווק הקימעונאיים.

תפיסתו האינדיבידואליסטית מקרבת אותו אל האקזיסטנציאליזם בכך שהוא שם במרכז את היחיד ואת קיומו היומיומי לפני מחויבות לעקרונות מופשטים או מסגרות מחייבות.

חייו של האדם נתפשים כמתנהלים אל מול הגורל, אל מול האפשרויות שנפתחות בפניו להגשמה עצמית ובעיקר אל מול האלוהים. האל מתואר בדרכים רבות לאורך שנות כתיבתו, אין התייחסות אליו כמנהל של העולם וגומל שכר ועונש אלא כבן שיח של האדם אשר למולו יכול להבין את משמעות חייו. דמותו של האל כבן שיח נתמכת בתיאורי הפניה של הסופר אליו לאורך ספריו ובניסיונות לתאר אותו באופן מואנש (למשל האל אשר פורש מתפקידו ככזה ומתיישב בעיר גדולה בה הוא חי את חייו כאדם קשיש בדירה קטנה).

ספרו המרכזי של פנחס שדה, "החיים כמשל", סובב סביב נקודות אלה כאשר מוסבר בו כי החיים הם המשל בעוד שהאלוהים הוא הנמשל, כלומר שעל האדם לחפש את מופע האל והמסר שהוא מעביר בכל אירוע שבחייו. את המופע הזה הוא מחפש ומוצא בכל פרט במציאות כולל באלה הנחשבים כנחותים ביותר, או על פי התיאור ב"החיים כמשל": להגיע אל ירושלים של מעלה דרך תעלות הביבים.

לכותב יש חשיבות רבה בהקשר זה בכך שהוא יכול ומצווה להפוך את ענבי החיים ליין השירה ולקרב לכך את כלל האנשים, כלומר שלמשורר או לסופר יש מבחינתו יעוד והוא אף דן בחומרה במקומות רבים כותבים אשר לא מקדישים לכך את כתיבתם.

יש שרואים בהגותו של פנחס שדה קווים המטיפים לניהילזם דתי, אשר הדגש הוא על יחס האישי של האדם לאל ולו במסגירת פריעת החוק והמוסר.

פנחס שדה מזכיר בין הדמויות שהשפיעו על תפיסת עולמו את פרידריך ניטשה, ישו, הינריך הינה, גתה והלדרלין.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-אפריל 2011 נקבע לוח זיכרון בכניסה לביתו של פנחס שדה ברחוב דרך ההגנה 138 בתל אביב.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1951 - משא דומה, שירים, פנחס שדה, הוצאת מחברות לספרות
  • 1958 - החיים כמשל, פנחס שדה, הוצאת ששת
  • 1961 - אידה, פנחס שדה, הוצאת קריית ספר
  • 1967 - על מצבו של האדם, פנחס שדה, הוצאת עם עובד
  • 1969 - מות אבימלך ועלייתו השמיימה בזרועות אמו, פנחס שדה, הוצאת שוקן
  • 1970 - ספר השירים 1947-1970, פנחס שדה, הוצאת שוקן
  • 1970 - העשב האדום בוער לאט, הנהר הירוק זורם לעד, פנחס שדה, ספריית תרמיל
  • 1971 - נסיעה, פנחס שדה, הוצאת שוקן
  • 1974 - נסיעה בארץ ישראל והרהורים על אהבתו הנכזבת של אלוהים, פנחס שדה, הוצאת שוקן
  • 1977 - אל שתי נערות נכבדות, שירים, פנחס שדה, הוצאת שוקן
  • 1980 - 42 רישומים ויומן הכתיבה של החיים כמשל, פנחס שדה, הוצאת פרוזה
  • 1981 - תיקון הלב, סיפורים, חלומות, שיחות של רבי נחמן מברסלב, פנחס שדה, הוצאת שוקן
  • 1983 - ספר הדמיונות של היהודים (סיפורי עם), פנחס שדה, הוצאת שוקן.
  • 1985 - מבחר שירי ח"נ ביאליק עם שבע הרצאות מאת פנחס שדה, עריכה וכתיבה פנחס שדה, הוצאת דביר והוצאת שוקן.
  • 1985 - ספר האגסים הצהובים, פנחס שדה, הוצאת שוקן.
  • 1987 - ענני (לקט תפילות), עריכה והערות בידי פנחס שדה, הוצאת כרטא.
  • 1988 - שירים 1988-1985, פנחס שדה, הוצאת שוקן
  • 1988 - הגנב, פנחס שדה, הוצאת כרטא (הוצאה מחודשת).
  • 1988 - סיפורי הבעש"ט, עריכה בידי פנחס שדה, הוצאת כרטא.
  • 1988 - אשתי אהובתי בואי ונרקוד, עריכה בידי פנחס שדה, הוצאת כרטא.
  • 1993 - איך זינג ווי א פייגאלע, שירים 1992-1982, פנחס שדה, הוצאת שוקן.
  • 2013 - פנחס שדה: היומנים, בעריכת אילת נגב ויהודה קורן, הוצאת כנרת, זמורה-ביתן, דביר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אורציון ברתנא, מן הפסיכולוגיה אל הנבואה : על "החיים כמשל", לדרכו של שדה, מאזנים, ס"ד 10, תש"ן 1990.
  • אמנון נבות, המצב הרביעי, "על מצבו של האדם" בהשוואה ל"המצב השלישי של עמוס עוז, מאזנים, ס"ה 6, תשנ"א 1991.
  • מנדל פייקאז', הנחמנידע ו"תיקון הלב" : פנחס שדה והתעניינותו הסלפנית בר’ נחמן מברסלב, מאמר ביקורת חריף נגד שדה, סימן קריאה, 16/17, 1983.
  • טובי סופר, הרהורים נוגים על אהבתו הנכזבת של אלוהים והערה נוספת לעניין הבגידה, עם קריאת "ספר האגסים הצהובים" לפנחס שדה, מעריב, מאי 1985.
  • סיגל גפן, סיפורי הבעש"ט - מה בין עגנון לשדה?, מאזנים, ע' 5, תשנ"ו 1996.
  • בלהה רובינשטין, קריאת מעמקים, משוררים בעקבות סיפור יונה, קריאה בשירי פנחס שדה, זלדה, רבקה מרים ויונדב קפלון, עלי-שיח, 43, תש"ס 2000.
  • צבי לוז, המציאות האחרת, על שירת פנחס שדה, עלי-שיח, 42, 1999.
  • טל רשף, שדה כפילוסוף קיומי, ביקורת אקזיסטנציאלית על עיקרי תורתו של פנחס שדה, פרוזה, 102, 1988.
  • משה גנן, אני נושא את שירי אל הרעב לרוח, הוצאת גושן, תשס"ד.
  • אהוד בן עזר, להסביר לדגים (עדות על פנחס שדה), הוצאת אסטרולוג, 2002.
  • יותם ראובני, דיוקן-1: פנחס שדה, הוצאת נמרוד, 2002.
  • אדיר כהן, סופרים עבריים בני זמננו, הוצאת ספרים מ. מזרחי, תל אביב
  • אילת נגב, שיחות אינטימיות, הוצאת ידיעות אחרונות, 1995, הפרק "פנחס שדה - אני מוכן לשלם לאלוהים כדי לחזור על חיי שוב ושוב", עמ' 247-239

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פנחס שדה כתב את "החיים כמשל" בגיל 27, אך הוא יצא לאור רק לאחר שנתיים, בשנת 1958.‏
  2. ^ [1] אתר יוטיוב 15 במרץ 2011
הקודם:
אבנר טריינין, אברהם ב. יהושע
פרס ביאליק לספרות יפה
במשותף עם ט. כרמי, נתן יונתן

1990
הבא:
ס. יזהר