פנטארכיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מפה המתארת את גבולות חמש הפטריארכיות בימי הקיסר יוסטיניאנוס (שנת 565 לספירה), ובצהוב גבולות שלטונו. מאוחר יותר, במאה ה-8, הועבר שטחה של יוון לשליטת קונסטנטינופול

פנטארכיהיוונית πεντε - חמש ו-αρχη - ממשל) הוא כינוין של חמש הפטריארכיות המסורתיות בנצרות שהיו מרכזן של הכנסייה העולמית בעולם העתיק ולפני הפילוג הגדול ב-1054. מאוחר יותר הוחל הביטוי על קבוצות אחרות שמנו חמש פטריארכיות, ובהקשר הרחב הוא עשוי לסמן כל הקבץ של חמישה בעלי כוח שלטוני כלשהו.

הפנטארכיה בעולם העתיק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארבע מתוך חמש הפנטארכיות בעולם העתיק היו בתחומי האימפריה הביזנטית והחמישית הייתה בקיסרות הרומית המערבית:

במאה ה-4 כאשר הנצרות החלה צוברת כוח פוליטי והשפעה בקיסרות הרומית, נחשבו ערים אלה (למעט ירושלים) לחשובות בתחומה. יש הסוברים כי פטריארכיית ירושלים הוכרה כמרכזית ונכללה ברשימה רק לאחר ועידת ניקיאה הראשונה בשנת 325, ואילו אלכסנדריה עשתה כן לאחר ועידת כלקדון ב-451 שהביאה לפרישת כנסיות המזרח[1].

מושג הפנטארכיה לאחר הפילוג[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הקמתה של פטריארכיית מוסקבה ב-1589 והשתחררותה מעולה של קונסטנטינופול, רווחה בקרב הזרם הנוצרי האורתודוקסי הנטייה להחליף את רומא במוסקבה ולצרפה לארבע הפטריארכיות האורתודוקסיות בארבע הערים המקוריות האחרות.

הכנסייה המערבית מצידה נקטה צעד דומה והעניקה את התואר לחמש הכנסיות הקתוליות בחמש הערים, אשר יוצגו באופן מסורתי על ידי חמש מהבזיליקות העיקריות:

פנטארכיה בהקשרים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פנטארכיה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ CATHOLIC ENCYCLOPEDIA: Patriarch and Patriarchate, www.newadvent.org, אתר New Advent