פנטזיה קונצרטנטית של צ'ייקובסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הפנטזיה הקונצרטנטית בסול מז'ור/מינור אופוס 36 של פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי נכתבה בין יוני לאוקטובר של שנת 1884. ביצירה זו השתמש צ'ייקובסקי בתזמורת גדולה יותר מזו שהקצה לשני הקונצ'רטי שלו לפסנתר, וכלל בה חלילים נוספים וכלי הקשה, בהם גלוקנשפיל. הסיבה לכך, כפי שהסביר צ'ייקובסקי, היה רצונו לשוות לפנטזיה מצלול קליל יותר, משום שלא ראה בה קונצ'רטו לפסנתר במלוא מובן המילה.

הפנטזיה בוצעה לראשונה בפברואר 1885 עם סרגיי טאנייב, תלמיד ההלחנה היחיד של צ'ייקובסקי, ליד הפסנתר ובניצוח מקס ארדמנסדרפר. הפנטזיה בוצעה רבות ב-20 שנות קיומה הראשונות, אחר נעלמה מן הרפרטואר למשך שנים רבות, אך בזמן האחרון זכתה לתחייה מחודשת.

מבנה היצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרק הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרק הראשון נקרא: "מעין רונדו" Quasi Rondo ומציג תפיסה חדשה ויצירת מבנה חדש על ידי המלחין. הפרק פותח בנגינת שלושת החלילים במלודיה, הנשמעת כמו גאבוט. לאחר הנושא השני ועיבוד קצר, הפסנתר מנגן קדנצה ארוכה מאוד ואף רפסודית בעיקרה, שאחריה חוזרים הנושא הראשון והשני בדיוק כפי שהופיעו בפתיחה. אם הצגת הנושאים לפני הקדנצה הסתיימה על הדומיננטה, הרי בסיום, תוך כדי מודולציות, צ'ייקובסקי מסיים את הפרק בביסוס הטוניקה.

הפרק השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרק השני מורכב משני חלקים ונקרא "קונטראסט". פרק זה היה אמור להיות הפרק הראשון של הסוויטה השלישית בסול מז'ור לתזמורת אופוס 55. אך צ'ייקובסקי מצא שאיננו מתאים לפתיחת היצירה וכתב לסוויטה פרק חדש. הוא שינה מעט את הנושאים ושכתב פרק זה לפסנתר ותזמורת. הפרק נפתח במנגינה ענוגה ואלגית לפסנתר בסול מינור. לאחר כמה תיבות מצטרף לפסנתר צ'לו יחיד. המנגינה חוזרת פעם אחר פעם, בכל פעם בליווי אחר של הפסנתר או התזמורת. הקונטראסט נוצר במעבר מהחלק האיטי לחלק המהיר, המבוסס על ריקוד רוסי.