פנילקטונוריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פנילקטונוריה
PhenylalanineHydroxylase-1PHZ.png
המבנה המרחבי של האנזים פנילאלנין הידרוקסילאז
שם בלועזית Phenylketonuria; בר"ת PKU
ICD-10
(אנגלית)
E70.0
ICD-9
(אנגלית)
270.1
OMIM
(אנגלית)
261600
DiseasesDB
(אנגלית)
9987
MedlinePlus
(אנגלית)
001166
eMedicine
(אנגלית)
ped/1787 derm/712 
MeSH
(אנגלית)
D010661

פנילקטונוריה (Phenylketonuria, בקיצור: PKU) היא מחלה תורשתית הנגרמת כתוצאה מגן פגום שגורם לייצור אנזים פנילאלנין הידרוקסילאז פגום וכתוצאה מזה הצטברות כמויות גדולות של פנילאלנין בגוף ומחסור בטירוזין - דבר הגורם, בהיעדר טיפול, לירידה בכושר קוגניטיבי עד כדי פיגור שכלי, אפילפסיה ולעתים אוטיזם[1] כבר מגיל צעיר. זוהי אחת המחלות התורשתיות הראשונות שנתגלו והיא נחקרה היטב.

פתולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגן הפגום גורם להיעדר אנזים מסוים בגוף האדם; אנזים זה - פנילאלנין הידרוקסילאז (PAH) - ממיר את חומצת האמינו פנילאלנין לחומצת אמינו אחרת, טירוזין. פנילאלנין, המצויה בחלבונים רבים המשמשים כמזון לאדם, מצטברת (כתוצאה מהעדר האנזים) ברקמות שונות בגוף וגורמת נזק לתאים, במיוחד לתאי המוח. התופעה של רמת פנילאלנין גבוהה מהרגיל בדם נקראת היפרפנילאלנינמיה (HPA).

בנוסף קיים בחולים מחסור בטירוזין. חומצה זו מומרת בגוף לצבען (פיגמנט) מלנין, המקנה צבע כהה לעור, לשיער ולעיניים. עקב המחסור בטירוזין ללוקים במחלה בדרך-כלל עור, שיער ועיניים בהירים.

חלק מהפנילאלנין הבלתי-מפורק מומר לפנילקטונים, והללו מופרשים מהגוף דרך השתן והזיעה; מכאן שם המחלה (פנילקטון + אוּרִיָה, "שתן" ביוונית). הדבר מקנה לשתן ולזיעה ריח אופייני.

מבחינה גנטית מדובר במחלה אוטוזומאלית רצסיבית. פירוש הדבר הוא שהמחלה מועברת מהורה לצאצאיו ללא קשר למין ההורה או הצאצא (אופן הורשה אוטוזומאלי), ושהלוקים במחלה מוכרחים לרשת אותה משני ההורים יחדיו (אופן הורשה רצסיבי).

תסמינים וטיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

ללא טיפול גורמת המחלה להתפתחות פיגור שכלי, אפילפסיה ואוטיזם כבר בגיל צעיר, לעתים תוך מספר שבועות לאחר הלידה.

אם המחלה מזוהה לפני הלידה, ניתן להתמודד עמה באמצעות דיאטה קפדנית, נטולת חומצת האמינו פנילאלנין. לחולים בפנילקטונוריה אסור, בין השאר, לשתות משקאות דלי-קלוריות המכילים את הממתיק המלאכותי אספרטיים שמתפרק לשתי החומצות האמיניות אספרטט ופנילאלנין. עליהם להימנע מאכילת מזונות עתירי חלבונים, כגון בשר, מוצרי חלב וקטניות, וכן מזונות המכילים עמילן, כגון תפוחי אדמה, פסטה ותירס. החולים נוטלים תוספי מזון וויטמינים כדי לחפות על החוסר שנוצר מהדיאטה.

אפידמיולוגיה והיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פנילקטונוריה מופיעה בממוצע אחת ל-15,000 לידות, אך ההבדלים המקומיים גדולים: באירלנד, למשל, תדירות הופעת המחלה היא אחת ל-4,500 לידות, ואילו בפינלנד התדירות היא אחת ל-100,000 בלבד.

המחלה התגלתה ב-1934 על ידי הרופא הנורבגי איוור אסביורן פלינג (Ivar Asbjørn Følling). פלינג היה הראשון שהבחין בקשר בין היפרפנילאלנינמיה ובין פיגור שכלי.

נשאות סמויה למחלה ניתנת לגילוי באמצעות בדיקת סקר גנטית, אך הבדיקה אינה מומלצת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.